דף כא עמוד א
* לדעת רבי שמעון: כהן גדול שמת - מנחתו קרבה משל ציבור מדין תורה.
* כהן גדול שמת - מקריבים מנחת חביתין שלמה בבוקר ומנחת חביתין שלמה בערב.
* הגמרא מסתפקת ודנה בכמות הלוגין והקומצין שצריך להביא במנחת חביתין הבאה כשאין כהן גדול.
* מדין תורה אין מועלים באפר פרה אדומה.
* המשנה הראשונה בפרק שמיני, המתחיל בעמוד זה, מבארת את דין הרוקין הנמצאים בירושלים ודין הכלים הנמצאים בירושלים ודין סכין וקופיץ שנמצאו בי"ג ובי"ד בניסן.

דף כא עמוד ב
* הטעם לכך ש"כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין חוץ משל שוק העליון" הוא מפני שהיו שם כובסים של נכרים (ודינם כזבים).
* האמוראים נחלקו בדין רביעית דם של נבילה אם מטמאה או לא.
*בנוגע לפרוכת נאמר במשנה שכל נימה ונימה היתה עשויה מעשרים וארבעה חוטין, ובברייתות מובאות דעות שהייתה עשויה משלושים ושתים חוטים או מארבעים ושמונה חוטים.
* הגמרא מביאה מחלוקת בפירוש "מעשה רקם" ו"מעשה חשב".
* במשנה נאמר ששלוש מאות כהנים היו מטבילים את הפרוכת, ובגמרא מבואר שזו לשון גוזמא.

דף כב עמוד א
* המשנה (המתחילה בסוף העמוד הקודם) מביאה ארבע דעות של תנאים היכן שורפים בשר קדשי קדשים שנטמא.
* בר קפרא ורבי יוחנן נחלקו לגבי המקרה במשנה של בשר שנטמא בולד הטומאה אם הכוונה היא לטומאה מדרבנן או מהתורה, והגמרא דנה ומקשה על הדעות השונות.
* השקלים והביכורים - אינן נוהגין אלא בפני הבית, אבל מעשר דגן ומעשר בהמה ובכורות - נוהגין בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית.
* מוספי שבת קודמים למוספי ראש חודש, כי כל התדיר מחבירו קודם את חבירו.
* המקדיש שקלים בזמן הזה - נחלקו התנאים בדעת רבי שמעון אם קדשו או לא.
* גר בזמן הזה - לדעת ת"ק: צריך להפריש כסף עבור קרבנו, לדעת רבי שמעון: רבן יוחנן בן זכאי ביטל חובה זו מפני התקלה.

דף כב עמוד ב
* אין מקדישים שקלים לכתחילה בזמן הזה כי מצוה להקריב מתרומה חדשה והשקלים שמופרשים בזמן הזה יהיו שקלים ישנים אם תעבור השנה.
* רב מכריע להלכה כדעת רבי שמעון.

הדרן עלך מסכת שקלים