סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף טו עמוד א
* תקרת בית העשויה מנסרים - נחלקו התנאים כיצד ניתן להכשירה לסוכה (ע"י החלפת כל נסר שני בסכך כשר ו/או ע"י שינענע את הנסרים לשם סכך).
*מוטות פסולים וסכך כשר - לדעה הסוברת ש'פרוץ כעומד מותר' הסוכה כשרה אף אם הרווח בין המוטות (=מקום הסכך) שווה בדיוק למוטות, ולדעה הסוברת ש'פרוץ כעומד אסור' יש צורך שיהיה יותר סכך כשר מאשר סכך פסול (=המוטות).

דף טו עמוד ב
* לדעת רבי אמי בר טביומי: סכך העשוי מבלאי כלים - פסול מדרבנן (למרות שבלאי כלים לא מקבלים טומאה - גזרו עליהם חכמים מכיון שהם באו מכלי שמקבל טומאה).
מספר צפיות: 9
דף טז עמוד א
* החוטט בגדיש לעשות לו סוכה - הסוכה פסולה, אך אם היה בהתחלה (לפני שחטט) חלל בגובה טפח וברוחב 7*7 טפחים - כשרה, כי במקרה זה היה מההתחלה סכך כשר והחטיטה מתקנת רק את הדפנות, ועל הדפנות לא נאמר 'תעשה ולא מן העשוי'.
* 'מחיצה תלויה' (שגובהה 10 טפחים, אך הקצה התחתון שלה תלוי באויר ולא מגיע ל-3 טפחים סמוך לקרקע) - נחלקו התנאים אם מחיצה כזו כשרה לסוכה, וכן נחלקו תנאים אחרים אם מחיצה כזו כשרה בהלכות שבת בדיני חצר (והגמרא מסיקה שאין חפיפה בין 2 המחלוקות).

דף טז עמוד ב
* דופן בגובה 4 טפחים ומשהו יכולה לשמש כדופן בסוכה שגבוהה 10 טפחים אם יעמידנה באמצע הגובה במרחק של פחות מ-3 טפחים לכל כיוון (בהסתמך על דין 'לבוד' ב-2 הצדדים).
* דופן ברוחב 4 טפחים ומשהו יכולה לשמש כדופן בסוכה אם יעמידנה בפחות מ-3 טפחים סמוך לדופן השניה.
מספר צפיות: 10
דף יז עמוד א
בנוגע לסכך הסוכה:
* אויר, בין מן הצד ובין באמצע הסכך - כאשר שטח האויר הוא 3 טפחים ומעלה, הסוכה פסולה (כי מעל 3 טפחים לא אומרים 'לבוד').
* סכך פסול מן הצד - אם הסכך הפסול הוא פחות מ-4 אמות, הסוכה כשרה, כי סכך פסול זה נחשב ל'דופן עקומה'.
* סכך פסול באמצע הסכך - נחלקו הדעות אם פוסל את הסוכה כאשר שטחו מ-4 טפחים ומעלה (כי נחשב ל'מקום חשוב') או מ-4 אמות ומעלה ('הלכה למשה מסיני').

דף יז עמוד ב
* בגד שייחדו למשכב הזב - מטמא ליעשות אב הטומאה במשכב הזב או במדרסו, אם שיעורו הוא לפחות 3 טפחים על 3 טפחים.
מספר צפיות: 3
דף יח עמוד א
*האם יש דין 'לבוד' באמצע? בסכך - מחלוקת אמוראים, במבוי - יש (כי דין מבוי הוא מדרבנן), בהלכות טומאה - אין (כך הלכה למשה מסיני).

דף יח עמוד ב
* סיכך על גבי אכסדרה שאין לה עמודים - יש מחלוקת אם אומרים 'פי תקרה יורד וסותם' והסוכה כשרה, או לא.
* בסוכה עם 2 דפנות מקבילות בלבד - לדעת כולם לא אומרים 'פי תקרה יורד וסותם' (כיון שרבים עוברים שם).
* אכסדרה בבקעה - יש מחלוקת אם נחשבת לרשות היחיד (כי אומרים 'פי תקרה יורד וסותם') או לא.
מספר צפיות: 6
דף יט עוד א
* לדעת כולם לא אומרים 'פי תקרה יורד וסותם' כאשר פי התקרה אינו ניכר ('כשהשוה את קירויו').
* סוכה ש-2 דפנות עשויות כהלכתן, והרוח ה-3 (הפתוחה) סמוכה לאכסדרה, ולעומדים מבחוץ זה נראה כהתחלת הדופן ה-3 ('נראה מבחוץ ושוה מבפנים'): כשרה.
* 'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' (בגמרא מובאים 4 הסברים לתיאור המקרה).

דף יט עמוד ב
* סוכה כמין צריף או שסמכה לכותל (=שאין לה גג אופקי) - יש מחלוקת תנאים אם סוכה זו כשרה (כי 'שיפועי אהלים כאהלים דמו') או לא. [אך אם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח - כשרה לדעת כולם, כי אז ניכר קצת שיש גג]
מספר צפיות: 4
דף כ עמוד א
* סתם מחצלת קטנה מיועדת לשכיבה ולכן פסולה לסיכוך עד שייעד אותה לשם סכך, ואילו בסתם מחצלת גדולה נחלקו הדעות.
* כל הנעשה אב הטומאה על ידי מדרס נעשה אב הטומאה כשהוא טמא מת.
* לשון כבוד הוא זה, שכשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו יאמר 'הריני כפרת משכבו' (יסורין הבאין עלי לכפרתו הן). (רש"י)
* כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה.

דף כ עמוד ב
* הישן בסוכה מתחת מטה שגבוהה 10 טפחים - נחלקו הדעות אם יצא ידי חובת סוכה.
מספר צפיות: 2
דף כא עמוד א
* אחת המעלות שעשו בפרה אדומה היתה שגידלו ילדים בטהרה באופן מיוחד עבור מילוי המים לקידוש מי החטאת.

דף כא עמוד ב
* תלמיד חכם מניח מתחת למטתו רק מנעלים וסנדלים, אך לא דברים אחרים - כיון שגנאי הוא לו שמרגיל בני הבית לשם. (רש"י)
*אפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד (צריך לשומעם שיתנו להן לב) שנאמר 'ועלהו (דבר קל שבו) לא יבול'.
* הסומך סוכתו בכרעי המטה - יש מחלוקת תנאים אם הסוכה כשרה, ויש מחלוקת אמוראים מה הטעם של הדעה הפוסלת (מפני שאין לה קבע או מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה). - סוגיה זו היא המקור לדין 'מעמיד' המפורסם בו יש כמה פרטי דינים ומחלוקות.
מספר צפיות: 6
דף כב עמוד א
* 'סוכה מדובללת... כשרה' - רב ביאר שהכוונה היא ל"סוכה ענייה" ('מדולדלת' - שיש בה קצת סכך, וכשרה אם צילתה מרובה מחמתה), ושמואל ביאר שהכוונה היא ל"קנה עולה וקנה יורד" ('מבולבלת' - שחלק מהסכך למעלה וחלק למטה ומתוך כך חמתה מרובה ואעפ"כ כשרה).
* בדבר שרוחבו טפח אומרים 'חבוט רמי' (השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו); דין זה מוזכר בסוגיה לגבי: סוכה, טומאה וקורת מבוי.

דף כב עמוד ב
* 'כזוזא מלעיל - כאיסתרא מלתחת' ולכן אם בסכך למעלה שטח הצל שווה בדיוק לשטח החמה, אז הסוכה פסולה, כי כתוצאה מכך בקרקעית למטה החמה מרובה מהצל. (ע"פ רש"י)
* סוכה שסככה עבה כמו גג של בית - כשרה אף אם אין הכוכבים נראין מתוכה, ולדעת ב"ה כשרה אף אם אין כוכבי חמה נראין מתוכה.
מספר צפיות: 10
דף כג עמוד א
* סוכה שלא יכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה - פסולה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - כשרה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה אך לא יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - רבן גמליאל פוסל ור' עקיבא מכשיר (ויסוד מחלוקתם הוא האם הסוכה צריכה להיות דירת קבע או עראי).
* סוכה על גבי בהמה - ר' מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל (כי לדעתו הסוכה צריכה להיות ראויה לשימוש ל-7 ימים, ואילו סוכה זו לא ראויה ל-7 ימים כי חכמים גזרו שאסור להיכנס אליה ביום טוב)
* בהמה המשמשת כדופן לסוכה - ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר. (וטעמו של ר' מאיר יתברר למסקנה רק בדף הבא).

דף כג עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים האם 'חוששים למיתה' (לדוגמא: כהן הנשוי לישראלית, שהלך למדינת הים - האם חוששים שמת ואשתו אסורה לאכול בתרומה או לא).
מספר צפיות: 2
דף כד עמוד א
* הטעם שר' יהודה סובר שמתקינין לכהן גדול ביום כיפור אשה נוספת, זה לא בגלל חשש אמיתי שמא אשתו תמות, אלא רק כי 'מעלה עשו בכפרה'.
* יש מחלוקת מהו הטעם שר' מאיר פוסל בהמה המשמשת כדופן לסוכה - או כי סובר שמחיצה שעומדת ע"י רוח אינה מחיצה או כי סובר שמחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה.

דף כד עמוד ב
* לדעת ר' יוסי הגלילי ניתן לכתוב גיטי נשים רק על דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, וחכמים חולקים.
* מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה כשרה (לדיני סוכה ושבת), ולכן אילנות המשמשות כדופן לסוכה, הסוכה תהיה כשרה רק אם ארג את ענפי האילן שלא ינועו ברוח.
מספר צפיות: 5
דף כה עמוד א
* 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' - ולכן: שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה, והכונס את הבתולה פטור מקרית שמע.
* הכונס את האלמנה - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד וכן יכול לקיים את שתיהן; מי שטבעה ספינתו בים - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד במצוה.

דף כה עמוד ב
* אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין (ביום הראשון לאבלותו).
* מצטער פטור מן הסוכה, אך אבל חייב בסוכה (כי יכול לשלוט על צערו).
* חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מ: סוכה, תפילה, תפילין.
מספר צפיות: 4
דף כו עמוד א
*חולה (ואפילו שאין בו סכנה) - הוא ומשמשיו פטורים מן הסוכה; מצטער - הוא פטור ומשמשיו לא.
* אוכלין אכילת עראי (עד כביצה פת) חוץ לסוכה, ואין ישנים אפילו לא שינת עראי חוץ לסוכה.
* כשאדם לבוש בתפילין - מותר לו לישון שינת עראי (כדי הילוך מאה אמה), אך לא שינת קבע (רש"י: מחשש שמא יפיח).

דף כו עמוד ב
* אסור לאדם לישן ביום (מפני ביטול תורה) יותר משינת הסוס (=שיתין נשמי).
* אביי היה ישן ביום (כשיעור זמן ההליכה מפומבדיתא לבי כובי) וגער בו רבא: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך".
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר