סקר
לקראת סיום מס' שבת





 
מספר צפיות: 2
דף כג עמוד א
* סוכה שלא יכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה - פסולה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - כשרה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה אך לא יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - רבן גמליאל פוסל ור' עקיבא מכשיר (ויסוד מחלוקתם הוא האם הסוכה צריכה להיות דירת קבע או עראי).
* סוכה על גבי בהמה - ר' מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל (כי לדעתו הסוכה צריכה להיות ראויה לשימוש ל-7 ימים, ואילו סוכה זו לא ראויה ל-7 ימים כי חכמים גזרו שאסור להיכנס אליה ביום טוב)
* בהמה המשמשת כדופן לסוכה - ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר. (וטעמו של ר' מאיר יתברר למסקנה רק בדף הבא).

דף כג עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים האם 'חוששים למיתה' (לדוגמא: כהן הנשוי לישראלית, שהלך למדינת הים - האם חוששים שמת ואשתו אסורה לאכול בתרומה או לא).
מספר צפיות: 2
דף כד עמוד א
* הטעם שר' יהודה סובר שמתקינין לכהן גדול ביום כיפור אשה נוספת, זה לא בגלל חשש אמיתי שמא אשתו תמות, אלא רק כי 'מעלה עשו בכפרה'.
* יש מחלוקת מהו הטעם שר' מאיר פוסל בהמה המשמשת כדופן לסוכה - או כי סובר שמחיצה שעומדת ע"י רוח אינה מחיצה או כי סובר שמחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה.

דף כד עמוד ב
* לדעת ר' יוסי הגלילי ניתן לכתוב גיטי נשים רק על דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, וחכמים חולקים.
* מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה כשרה (לדיני סוכה ושבת), ולכן אילנות המשמשות כדופן לסוכה, הסוכה תהיה כשרה רק אם ארג את ענפי האילן שלא ינועו ברוח.
מספר צפיות: 3
דף כה עמוד א
* 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' - ולכן: שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה, והכונס את הבתולה פטור מקרית שמע.
* הכונס את האלמנה - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד וכן יכול לקיים את שתיהן; מי שטבעה ספינתו בים - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד במצוה.

דף כה עמוד ב
* אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין (ביום הראשון לאבלותו).
* מצטער פטור מן הסוכה, אך אבל חייב בסוכה (כי יכול לשלוט על צערו).
* חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מ: סוכה, תפילה, תפילין.
מספר צפיות: 4
דף כו עמוד א
*חולה (ואפילו שאין בו סכנה) - הוא ומשמשיו פטורים מן הסוכה; מצטער - הוא פטור ומשמשיו לא.
* אוכלין אכילת עראי (עד כביצה פת) חוץ לסוכה, ואין ישנים אפילו לא שינת עראי חוץ לסוכה.
* כשאדם לבוש בתפילין - מותר לו לישון שינת עראי (כדי הילוך מאה אמה), אך לא שינת קבע (רש"י: מחשש שמא יפיח).

דף כו עמוד ב
* אסור לאדם לישן ביום (מפני ביטול תורה) יותר משינת הסוס (=שיתין נשמי).
* אביי היה ישן ביום (כשיעור זמן ההליכה מפומבדיתא לבי כובי) וגער בו רבא: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך".
מספר צפיות: 4
דף כז עמוד א
* לדעת חכמים יש חובה לאכול בסוכה רק בלילי יו"ט ראשון (ובשאר הימים אם רצה להתענות - רשאי, אך אם יאכל - לא יאכל חוץ לסוכה).

דף כז עמוד ב
* לדעת ר' אליעזר: (1) אין יוצאין בחג סוכות מסוכה לסוכה; (2) אין עושין סוכה בחולו של מועד (אא"כ נפלה סוכתו במהלך החג); (3) אין יוצאים בסוכה שאולה. - וחכמים חולקים.
* היה ר' אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל.
* חייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
*אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט ושלא יצאו ממנו נביאים.
מספר צפיות: 3
דף כח עמוד א
* 80 תלמידים היו לו להלל הזקן - גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי.
* בברייתא מתוארת התמדתו העצומה ובקיאותו המרובה של רבן יוחנן בן זכאי.
* אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

דף כח עמוד ב
* הלכה למשה מסיני שנשים פטורות מסוכה.
* מריבוי הפסוק ('האזרח') נלמד שנשים חייבות בתוספת עינוי (מבעוד יום) ביום כיפור.
* קטן שהגיע לחינוך (=שאינו צריך לאמו) חייב בסוכה מדרבנן.
* כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי - כיצד? היו לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה.
מספר צפיות: 2
דף כט עמוד א
*היה אוכל בסוכה וירדו גשמים ונכנס לביתו - אין מטריחין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו.
* היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים ונכנס לביתו - אין מטריחין אותו לחזור לסוכה עד שיתעורר ויעלה עמוד השחר.
* דעה 1: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לכל העולם כולו; דעה 2: כל זמן שמאורות לוקין - סימן רע לישראל; דעה 3. בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה - סימן רע לישראל.
* "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה... ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין... ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות... בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון..."

דף כט עמוד ב
*לולב היבש - פסול ביו"ט ראשון (שחיובו מהתורה) וכן בחוה"מ (שחיובו רק מדרבנן) - כי צריך מצוה מהודרת ('הדר').
מספר צפיות: 4
דף ל עמוד א
* האמוראים נחלקו אם לולב גזול פסול בחוה"מ (משום מצוה הבאה בעבירה) או לא. [ואילו ביו"ט ראשון לדעת כולם פסול כי דורשים מ"ולקחתם לכם ביום הראשון" שהלולב יהיה "שלכם"]
* "אני ה'... שונא גזל בעולה" - ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזול.
* סתם עובדי כוכבים - גזלני קרקעות הם.

דף ל עמוד ב
* 'קרקע אינה נגזלת' - אינה קנויה לגזלן בשום מצב, ולעולם בחזקת בעליה היא.
* 'שינוי החוזר לברייתו' - לא נחשב לשינוי (בדיני קנין של גזילה).
מספר צפיות: 1
דף לא עמוד א
* אדם שתקף את חבירו והוציאו מסוכתו ונכנס במקומו לסוכה - לדעת ר' אליעזר לא יוצא ידי חובה, וחכמים חולקים (יסוד מחלוקתם הוא האם 'קרקע נגזלת' או לא).
* אדם שגזל עצים וסיכך בהן - הסוכה לא נחשבת לגזולה כי קנה את העצים ב"שינוי מעשה ושינוי השם", ומשום "תקנת השבים" לא צריך לסתור את הסוכה ומחוייב רק להחזיר את דמי הסכך.

דף לא עמוד ב
* אדם שלא מצא אתרוג - לא רשאי ליטול פרי דומה אחר (מתוך מטרה שלא תשתכח תורת אתרוג) - מכיוון שזה עלול לגרום לטעות.
* למסקנת הסוגיה - ר' יהודה (בניגוד לחכמים) מתיר אתרוג יבש, ולא דורש שיהיה 'הדר'.
* לולב של עבודה-זרה - לכתחילה לא יטול (כי זה מאוס).
* לולב שהיה בשעת כיבוש ארץ-ישראל ולולב של עיר הנדחת - פסול גם בדיעבד (כי 'כתותי מיכתת שיעוריה').
מספר צפיות: 2
דף לב עמוד א
* לולב שניטלה התיומת שלו (2 עלין עליונים אמצעיים ששם השדרה של הלולב מסתיימת) - פסול.
* לולב שנחלקה התיומת שלו - מובאות בגמרא 2 דעות אם פסול או כשר.
* 'ציני הר הברזל' (שעליהן מועטים וקטנים) - לולב כזה כשר רק בתנאי שראש כל עלה יגיע לעיקרו של העלה שמעליו.

דף לב עמוד ב
* "שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם".
* אורך הדס וערבה - צריך להיות 3 טפחים, ולדעת ר' טרפון 2.5 טפחים.
* אורך לולב - צריך להיות 4 טפחים (ונחלקו האמוראים אם הכוונה היא לאורך השדרה או אורך כל הלולב).
מספר צפיות: 3
דף לג עמוד א
* נקטם ראשו של ההדס - פסול, אך אם עלתה בו אח"כ תמרה (ואז אין הקטימה ניכרת) - כשר.
* אם נקטם ראשו בערב יו"ט, ועלתה בו תמרה ביו"ט - ספק אם כשר (כי ספק אם יש 'דחוי אצל מצוות' או לא).
* לדעת ר' יהודה חובה לאגוד לולב הדס וערבה ביחד, ואילו לדעת חכמים אין חובה אך כדאי ('מצוה') לאגוד משום 'זה אלי ואנוהו'.

דף לג עמוד ב
* אם היו ענביו של ההדס מרובות מעליו - פסול, וזה דוקא אם ענביו בצבע אדום או שחור, אך אם היו בצבע ירוק - כשר (כי המראה לא מנומר).
* דם שחור של אשה - טמא, כי למעשה זה דם אדום שלקה.
* נחלקו התנאים אם מותר למעט את ענבי ההדס ביו"ט, ויסוד מחלוקתם הוא אם 'דבר שאין מתכוין מותר' או לא.
מספר צפיות: 2
דף לד עמוד א
* אמר רבי יוחנן: עשר נטיעות (לעניין תוספת שביעית) ערבה (למקדש) וניסוך המים (בקרבן תמיד בסוכות) - הלכה למשה מסיני.
* "אמר הקב''ה: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כערבה ("קח על מים רבים") והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים (הגרועה מערבה)". (מתוך התוכחה ביחזקאל)
* ערבה - קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק. צפצפה - קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל.
* בסוגיה מובאים 5 דברים שהשתנה שמם לאחר חורבן בית המקדש.

דף לד עמוד ב
* במשנה מובא מחלוקת כמה ערבות והדסים יש ליטול.
* לא אוגדים את האתרוג עם לולב הדס וערבה.
* ארבעת המינים מעכבים זה את זה - ולכן אם חסר אחד מהם, אין תועלת בנטילת 3 מהם בלבד.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר