סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 
מספר צפיות: 4
דף לט עמוד א
* ברכה לאחר אמירת ההלל - תלויה במנהג ואינה חובה.
* כל המצוות כולן - יש לברך עליהן עובר (קודם) לעשייתן.
* אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות ("בלוקח מן המופקר, אבל בלוקח מן המשומר אפילו בכחצי איסר אסור").

דף לט עמוד ב
* הפקר, לקט, שכחה ופאה - פטורים מן המעשר. (רש"י)
* שביעית נוהגת גם בפירות הפקר. (רש"י)
* המשנה שלנו סוברת שבאתרוג הולכים אחר שעת הלקיטה בנוגע לדיני שמיטה (ולכן אם נלקט בשביעית, אף שרובו גדל בשישית - נוהגת בו שמיטה).
מספר צפיות: 2
דף מ עמוד א
* בנוגע לחיוב מעשרות [כאשר לדוגמא החנטה היתה בשנה השניה, בה יש חיוב מעשר שני, והלקיטה היתה בשנה השלישית, בה יש חיוב מעשר עני]: באילן - שעת החנטה קובעת, בירקות - שעת הלקיטה קובעת, באתרוג - מחלוקת תנאים.
* חיוב הפרשת מעשרות בפירות האילן ובירקות - מדרבנן (לשיטת רש"י).
* בלולבי שביעית (שנחנטו בשביעית) - נוהגת קדושת שביעית.
* נחלקו התנאים אם מותר לשרות פשתן או לכבס בגדים ביין של שביעית.

דף מ עמוד ב
* לדעת כולם אסור להשתמש בפירות שביעית למטרות רפואה או זילוף (לריח טוב) או לעשות מהם משקה הגורם להקאה.
* נחלקו האמוראים אם פירות שביעית מתחללים (לתפוס דמיהן בקדושתן) רק בדרך מקח או גם בדרך חילול.
* "בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית: אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף (יגיע למצב ש)מוכר את מטלטליו ואת כליו".
מספר צפיות: 3
דף מא עמוד א
* מעשר שני מתחלל על מטבע בלבד (ולא על בהמה חיה ועוף).
* מהפסוק בירמיהו "ציון היא דורש אין לה" לומדים שצריך לעשות דברים זכר למקדש.
* בית המקדש השלישי יגלה ויבא משמים (ולא יבנה בידי אדם) - לשיטת רש"י.
* נחלקו האמוראים אם לדעת רבן יוחנן בן זכאי "יום הנף כולו אסור" זה מדרבנן או מדאורייתא.

דף מא עמוד ב
* 'מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה' - ולכן מי שנותן לחבירו אתרוג על מנת שיחזיר לו, אם נטלו והחזירו לו - יצא ידי חובה.
* לא יאחז אדם דבר מה בידו (כגון: תפילין, ספר תורה, סכין, קערה, ככר, מעות) ויתפלל, מפני שטרוד הוא במחשבתו שלא יפלו מידו ואין דעתו מיושבת עליו בתפלתו.
* כך היה מנהגן של אנשי ירושלים: אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו.
מספר צפיות: 7
דף מב עמוד א
* אם נטל את הלולב הפוך או באמצעות כלי - לא יצא ידי חובה.
* מותר לאשה לקבל בשבת את הלולב מבעלה ולהניחו במים (וזה לא נחשב לה מוקצה), למרות שאינה מחוייבת במצות לולב.
* קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר - אביו מלמדו תורה וק''ש.

דף מב עמוד ב
* קטן היודע לשחוט - מותר לאכול משחיטתו, בתנאי שגדול עומד על גביו וראה שלא שהה ולא דרס:
* קטן היכול לאכול כזית צלי (ולדעת ר' יהודה: קטן היודע לברר אכילה) - יכול להימנות עם בני חבורה לקרבן פסח.
* נטילת לולב, תקיעת שופר, קריאת מגילה - לא מקיימים בשבת, גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.
מספר צפיות: 6
דף מג עמוד א
* במקדש יש חובה מהתורה ליטול לולב כל שבעת ימי סוכות.
* בגבולין יש חובה מהתורה ליטול לולב ביו"ט ראשון בלבד.
* לדעת ר' אליעזר מכשירי לולב (=אפילו לקוצצו מן המחובר ולאוגדו) דוחין את השבת.
* בסוגיה מובא לימוד מפסוקים שמצות נטילת לולב היא רק ביום, ואילו מצות סוכה היא גם בלילה (כמו מצות 'מילואים').

דף מג עמוד ב
* אם שביעי של סוכות ("הושענא רבא") חל בשבת - מצות ערבה במקדש לא נדחית, וזאת כדי לפרסמה שמן התורה היא.
* האמוראים נחלקו אם שביעי של סוכות חל לפעמים בשבת או לא.
* למסקנת הגמרא, מצות ערבה במקדש כוללת בנוסף לזקיפה בצידי המזבח גם הקפה מסביב למזבח.
מספר צפיות: 6
דף מד עמוד א
* לאחר החורבן - נוטלים 4 מינים 7 ימים זכר למקדש, אך מצות ערבה לא נוהגים 7 ימים זכר למקדש (אלא נוטלים רק בהושענא רבה).
* "דלכון אמרי דלהון היא" (ר' יוחנן אמר לבני ארץ ישראל: סבור הייתי שתורה שלכם שלא גליתם מארצכם ולא היה לכם טירוף הדעת אבל ראיתי שהיא של בני בבל אע''פ שגלו - רש"י).

דף מד עמוד ב
* מצות ערבה במקדש - הלכה למשה מסיני; מצות ערבה בגבולין - מחלוקת אמוראים אם 'יסוד (=תקנת) נביאים' או רק 'מנהג נביאים' (ונפקא מינה אם צריך לברך).
* נחלקו האמוראים אם אדם יוצא ידי חובה (למצות ערבה בהושענא רבה) בערבה שבלולב.
* בשמיטה - "אברויי אילני - אסור, סתומי פילי - שרי".
* אל יהלך אדם בערבי שבתות יותר מג' פרסאות אלא ישבות לו בעוד יום גדול ויכין לו סעודת שבת.
מספר צפיות: 5
דף מה עמוד א
* 'מוצא' (שמשם היו מלקטין את הערבות למצות ערבה שבמקדש) נקרא בשם זה כיון שמוצא (=פטור) מנתינת המס של המלך.
* היו זוקפין את הערבות (שהיו גבוהות 11 אמה) על יסוד המזבח.
* כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.

דף מה עמוד ב
* כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.
* כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן (התחתון למטה והעליון למעלה).
* רשב''י: ראיתי בני עלייה והן מועטין.
* יש בעולם לפחות 36 צדיקים שמקבלים את פני השכינה בכל יום.
* כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם.
מספר צפיות: 4
דף מו עמוד א
* המניח תפילין כמה פעמים ביום - נחלקו התנאים אם מברך פעם אחת בלבד או בכל עת שמניח.
* נחלקו האמוראים אם מברך על הסוכה והלולב רק ביו"ט ראשון או בכל ימי החג.
* המקיים כמה מצוות ביחד - נחלקו התנאים אם מברך ברכה אחת כוללת או מברך על כל מצוה ומצוה.

דף מו עמוד ב
* אם הורגלת לשמוע - תוכל ללמוד ולהוסיף, ואם לא הטית אוזן בילדותך לשמוע - לאחר זמן לא יספיקו בידך.
* אם אתה מחזר על תלמודך - תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים, אך אם תתייאש מלחזור על הלימוד - לא.
* נחלקו האמוראים ממתי האתרוג מותר בשימוש: לאחר נטילתו ביום ה-7 / מהיום ה-8 / מהיום ה-9.
* הסוכה אסורה בשימוש אפילו בשמיני.
* אסור לאדם לומר לילד שייתן לו משהו ולבסוף לא ייתן לו - כי בכך מלמדו לשקר.
מספר צפיות: 3
דף מז עמוד א
* נפסק בגמרא להלכה שב'שמיני ספק שביעי' (בחו"ל) יושבים בסוכה אך לא מברכים לישב בסוכה.
* לדעת ר' יוחנן מברכים 'שהחיינו' בשמיני של חג אך לא בשביעי של פסח.
* הפרים האילים והכבשים (האמורים בקרבנות החג לכל יום) מעכבין זה את זה (אם חסר אחד מהן אין מקריבין), ור' יהודה חולק בנוגע לפרים ואינם מעכבים לדעתו.

דף מז עמוד ב
* לדעת ר' יהודה - פסח שני לא טעון 'לינה' (ללון בירושלים בלילה שלאחר ההקרבה) בניגוד לפסח ראשון ובניגוד לשמיני עצרת.
* הביכורים - טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה.
מספר צפיות: 2
דף מח עמוד א
* שמיני עצרת - רגל בפני עצמו לענין פז''ר קש''ב (פייס, זמן, רגל, קרבן, שירה, ברכה).
* מהפסוק "והיית אך שמח" נלמד שיש חיוב שמחה גם בשמיני עצרת בנוסף ל-7 ימי סוכות.
* הנאלץ להישאר בשמיני עצרת בסוכה כי אין לו מקום אחר לאכול - צריך לבצע פעולה מסויימת (המתוארת בגמרא) כדי להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה 8 ימים.

דף מח עמוד ב
* אגדה תמוהה ביותר מובאת בסוגיה אודות 2 מינים בשם "ששון" ו"שמחה" - בה הם מתווכחים מי עדיף מהשני. (ביאור אפשרי - כאן)
* כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה ל-3 דברים (ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח) שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב.
* מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו (לפי שהצדוקין אין מודין בניסוך המים) ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.
מספר צפיות: 3
דף מט עמוד א
* מזבח שאין לו כבש / קרן / יסוד / ריבוע / [סובב] - פסול לעבודה.
* יש מחלוקת אם השיתין (חלל שתחת המזבח כנגד מקום הנסכים) נבראו ב-6 ימי בראשית או מאוחר יותר. (ע"פ תוס')
* יש מחלוקת אם השיתין יורדין עד התהום או לא. (ע"פ רש"י)

דף מט עמוד ב
* נמשלו דברי תורה כירך ("חמוקי ירכיך") לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר (שכבוד התורה בצנעא ולא להיות יושב ושונה בגובה של עיר ולא לשנות לתלמידיו בשוק).
* גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות.
* גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה.
* אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה (כגון מוליכה לביתו).
* גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה: צדקה בממונו גמ"ח אף בגופו, צדקה לעניים גמ"ח אף לעשירים, צדקה לחיים גמ"ח אף למתים.
* כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד.
* כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים.
* תורה לשמה / תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד.
מספר צפיות: 4
דף נ עמוד א
* מים מגולים פסולים למזבח (לניסוך המים) גם לדעת ר' נחמיה הסובר שסינון מועיל, מכיון שלא ראוי להקריב זאת למזבח ('לגבוה').
* החליל של בית השואבה (שמחללין בו כדי לרבות שמחה בניסוך המים) אינו דוחה שבת ויום טוב.

דף נ עמוד ב
* נחלקו האמוראים אם יש לומר בית השואבה (מלשון 'ושאבתם מים בששון') או בית החשובה (מלשון 'מצוה חשובה').
* לדעת רב יוסף יש מחלוקת תנאים אם החליל דוחה שבת ויו"ט בשיר של קרבן, אך בשיר של בית השואבה לדעת כולם לא דוחה.
* נחלקו התנאים אם כלי שרת העשוי מעץ כשר.
* האבוב (שמימות משה) שבמקדש היה עשוי מעץ ללא ציפוי זהב.
* נחלקו התנאים אם מנורה העשויה מעץ כשרה (ויסוד מחלוקתם נובע אם יש לדרוש את התורה במידת 'כלל ופרט' או במידת 'ריבוי ומיעוט').
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר