סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 
מספר צפיות: 72

דף לב עמוד א
* בברייתא מובאים מקורות לכך שאומרים בתפילת ראש השנה: אבות, גבורות, קדושות (קדושת השם וקדושת היום), מלכויות, זכרונות, שופרות.
* נחלקו התנאים במשנה ובברייתא לגבי סדר הברכות הללו (מה קודם למה).
* לדעת ת"ק: אין פוחתין מעשרה פסוקי מלכויות, עשרה פסוקי זכרונות ועשרה פסוקי שופרות, ולדעת רבי יוחנן בו נורי (וכך פסק שמואל): אין פוחתין משלושה פסוקי מלכויות, שלושה פסוקי זכרונות ושלושה פסוקי שופרות.
* עשרה פסוקי מלכויות הם כנגד: עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים / עשרת הדברות / עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.

דף לב עמוד ב
* לא מזכירים בתפילה בראש השנה פסוקים של כעס, אך אפשר לומר פסוקים של פורענות של עובדי כוכבים.
* סדר אמירת הפסוקים בתפילת ראש השנה - לדעת ת"ק: מתחיל בתורה ומשלים בנביא, לדעת רבי יוסי: משלים בתורה, ואם השלים בנביא יצא.
* הסיבה שתוקעים בשופר בתפילת מוסף (ולא בשחרית, משום זריזים מקדימים למצוות): בגלל גזרת המלכות (שגזרו אויבים שלא יתקעו והיו אורבים להם כל שש שעות עד לקץ תפילת שחרית, לכך העבירוה לתקוע במוספין).
* הסיבה שלא אומרים הלל בראש השנה ויום כיפור: "אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה?".
* לא מחללים יום טוב עבור שופר (כגון: להעביר עליו את התחום, לפקח עליו את הגל), כי תקיעת שופר היא מצות עשה, ויום טוב הוא עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה.

מספר צפיות: 53

דף לג עמוד א
* אסור לחתוך בראש השנה את השופר כדי לתקנו, גם בכלי שאין דרכו לחתוך בו שופרות ואיסורו הוא רק משום שבות.
* מותר לתת בראש השנה מים או יין לתוך שופר (כדי שיהא קולו צלול, וזה לא נחשב ל"תיקון כלי"), אך אסור לתת מי רגלים (מפני הכבוד).
* ישנה מחלוקת תנאים אם מותר לנשים לקיים מצות עשה שהזמן גרמא. (ולכן נחלקו אם מעכבים את הנשים מלתקוע בשופר בראש השנה).

דף לג עמוד ב
* קטן שהגיע לחינוך - מותר להתעסק אתו בראש השנה וללמדו תקיעת שופר.
* קטן שלא הגיע לחינוך - אם מתעסק מעצמו בתקיעת שופר אין צריך לעכבו (אך לכתחילה לא אומרים להם לתקוע).
* התרגום של "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" זה "יום יבבא יהא לכון" - ונחלקו התנאים בפירוש "יבבה": "גנוחי גנח" או "ילולי יליל".
* בברייתא מובא המקור לכך שתוקעים בשופר בראש השנה.

מספר צפיות: 45

דף לד עמוד א
* בגמרא מובאות שתי ברייתות שמביאות מקורות שונים ללמד ש: (1) תוקעים פשוטה (=תקיעה) לפני כל תרועה. (2) תוקעים פשוטה (=תקיעה) אחרי כל תרועה. (3) תוקעים שלוש תרועות.
* תקיעת שופר צריכה להיות ביום ולא בלילה.
* בגמרא מובאת תקנתו המפורסמת של רבי אבהו שתיקן לתקוע בכל סדר וסדר "תשר"ת תש"ת תר"ת" [במקום לתקוע רק 'תקיעה תרועה תקיעה'] - בגלל הספק אם "גנוחי גנח" או "ילולי יליל" או "גנוחי גנח" ואחר כך "ילולי יליל".

דף לד עמוד ב
* שהה בין תקיעה לתקיעה (וכן אם שהה בהלל ובמגילה) - לדעת רבי יוחנן: יצא, לדעת רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אם שהה כדי לגמור את כולה לא יצא.
* בציבור - צריך לתקוע את התקיעות על סדר הברכות (מלכויות זכרונות ושופרות) ולא בנפרד.
* "מצוה בתוקעין יותר מן המברכין" - ולכן ילך אדם למקום שתוקעים שם בשופר (ואפילו למקום שספק אם תוקעים שם), מאשר למקום שרק מתפללים שם.
* לדעת רבן גמליאל: שליח הציבור מוציא את היחיד ידי חובה בתפילתו, והסיבה לכך שהציבור מתפללים בלחש לפני כן היא כדי להסדיר שליח ציבור את תפילתו.

מספר צפיות: 62

דף לה עמוד א
* ברכות של ראש השנה ושל יום כיפור - לדעת רבי מאיר: שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתם, ולדעת חכמים: כשם ששליח ציבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב.
* לדעת רב: אם אומר "נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך" יוצא ידי חובה ואין צריך לומר את מקראות המוספין.
* לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל (בברכות של ראש השנה, יום כיפור ומועדים).
* לדעת רבי שמעון חסידא: רבן גמליאל סובר ששליח ציבור מוציא ידי חובה את מי שבבית כנסת ושומע את השליח ציבור ואת העם שבשדות (שאנוסים במלאכתם ולא יכולים להגיע לבית הכנסת), אך לא את אלו שבעיר ולא באים לבית הכנסת (ע"פ רבינו חננאל).

הדרן עלך מסכת ראש השנה

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר