סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 75

דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית ציבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* לדעת רבי חנינא סגן הכהנים: כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה (ולכן לא טובלים במקוה בתשעה באב).
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רב ששת: אבל אסור להושיט אצבעו בחמין.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא): אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).

מספר צפיות: 44

דף יד עמוד א
* תפילת 'עננו' בתענית - הכרעת הגמרא שהיחיד אומרה בתפילתו בשומע תפילה.
* בתעניות הציבור (על הגשמים) - עוברות ומניקות מתענות רק בתעניות האמצעיות [לא בשלוש הראשונות, ולא בשבע האחרונות, אלא בשלוש האמצעיות].
* בתעניות הציבור על הגשמים היו מריעין בשופרות, ואילו בשאר פורענויות כאשר נאמר בהן "מתריעין" ישנה מחלוקת אם הכוונה היא שמתפללין 'עננו' או שמריעין בשופרות.

דף יד עמוד ב
* הציבור מתענים על הגשמים עד שלוש עשרה תעניות, ועל שאר פורענויות יש מחלוקת אם מתענים עד שלוש עשרה תעניות או אף יותר.
* מקומות הזקוקים לגשם בתקופת תמוז - יש מחלוקת אם שואלים גשמים בברכת השנים או בשומע תפילה, והגמרא מכריעה להלכה שבשומע תפילה.
* בשבע התעניות האחרונות על הגשמים - ביום שני פותחים מעט את החנויות עם חשיכה, וביום חמישי פותחים את החנויות כל היום כולו.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן יודעים בו שהוא חשוב ונענה כיהושע בן נון.
* אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן יודעים בו שנענה כיהורם בן אחאב.

מספר צפיות: 45

דף טו עמוד א
* לעתיד לבוא - הצדיקים יזכו רק לאורה, ואילו הישרים (שעדיפים מהם - רש"י) יזכו לשמחה.
* המשניות הראשונות בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, עוסקות בשבע תעניות האחרונות של הציבור.
* לא נאמר באנשי נינוה "וירא אלהים את שקם ואת תעניתם" אלא "וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה".
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה, ואומר לפניהן עשרים וארבע ברכות - שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש.

דף טו עמוד ב
* במשנה מובאים מספר הבדלים בין הדינים הנוהגים באנשי משמר לעומת אנשי בית אב.
* אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים (כשרואים בעלי חנויות שקונים למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות, אחת לליל חמישי ואחת לשבת, סבורים שבא רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער).
* בגדולה - מתחילין מן הגדול, ובקללה - מתחילין מן הקטן.
* אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים.

מספר צפיות: 69

דף טז עמוד א
* בגמרא מובאים טעמים שונים מדוע בשבע תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - יוצאין לרחוב, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, מתכסין בשקין, נותנין אפר מקלה על גבי תיבה, נותנין אפר בראש כל אחד ואחד, יוצאין לבית הקברות.
* נחלקו האמוראים מדוע הר המוריה נקרא כך: או בגלל שהוא הר שיצא ממנו הוראה (=תורה) לישראל או בגלל שהוא הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים.
* בברייתא מבואר מי אומר לפני הציבור בתעניות אלו דברי כבושין ומה הוא אומר.
* אדם שיש בידו עבירה ומתוודה ואינו חוזר בו - דומה לטובל ושרץ בידו.
* בברייתא מבואר מי יורד לפני התיבה בתעניות אלו.

דף טז עמוד ב
* הקב"ה שונא שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
* במקדש לא עונים 'אמן' אלא אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
* בשבע תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - הש"ץ אומר לפניהן עשרים וארבע ברכות, שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש, ואותן שש אומרן בין גואל לרופא חולי, ומתחיל להאריך בברכת גואל.
* לדעת רבי יהודה: אין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה (ולא בתעניות על הגשמים).

מספר צפיות: 42

דף יז עמוד א
* אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים - שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם.
* אנשי בית אב אסורים לשתות יין אף בלילות - מפני שהם עסוקים תמיד בעבודה.
* לדעת רבי: מותר לכהנים בזמן הזה לשתות יין כל השנה.
* אסרו על אנשי משמר ואנשי מעמד להסתפר במהלך שבוע העבודה שלהם במקדש (חוץ מיום ה') - כדי שיסתפרו לפני המשמרת שלהם וכך לא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים.
* מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת לשלושים יום. (והגמרא מבארת את הטעמים לכך).

דף יז עמוד ב
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מביאה שני טעמים מדוע היום (לאחר החורבן) הכהנים לא חייבים להסתפר אחת לשלושים יום.
* דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין - אך זה רק אם שתה רביעית, אך אם שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו.
* כהנים שעבדו במקדש כשהם שתויי יין או פרועי ראש - חייבים מיתה בידי שמים. (ולדעת רב אשי: שתויי יין מחללים עבודה אך לא פרועי ראש).
* תאריכים ממגילת תענית שאסורים בהספד המוזכרים בסוגייתנו: א-ח ניסן - בגלל ש"איתוקם תמידא", ח ניסן עד סוף פסח - בגלל ש"איתותב חגא דשבועיא".

מספר צפיות: 58

דף יח עמוד א
* תאריך ממגילת תענית המוזכר בסוגייתנו: כ"ח אדר, שבו באה בשורה טובה ליהודים שהתבטלה הגזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות.
* הגזירה הנ"ל בוטלה לאחר שיהודה בן שמוע וחביריו הלכו והפגינו בלילה.
* בגמרא מובאים שלושה הסברים מדוע הברייתא כתבה שיום טוב של קרבן התמיד מתחיל בראש חודש ניסן, כדי לאסור את יום כ"ט אדר שלפניו, ולא די לנו בכך שאותו יום אסור משום שהוא יום לאחר כ"ח באדר.
* בנוסף לדעת רבי מאיר ורבי יוסי שבמשנה, מובאת בברייתא דעת רבן שמעון בן גמליאל (וכך פסק שמואל לבסוף), הסובר שימים שנאסרו בהספד או בתענית - אסורים רק הם ואילו הימים שלפניהם ולאחריהם מותרים.

דף יח עמוד ב
* תאריכים נוספים ממגילת תענית: (1) י"ג אדר - יום ניקנור (דוכס יווני שרצה לרמוס את יהודה וירושלים ונהרג כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום). (2) י"ב אדר - יום טוריינוס (שהרג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, והקב"ה תבע את דמם של הצדיקים ועונשו לא איחר לבוא ונהרג ע"י שני שרים מרומי).
* הגמרא מכריעה להלכה, שאם התחילו סדר תעניות ותענית אחת חלה בראש חודש חנוכה או פורים, וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת - מתענה ומשלים.
* פרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בתעניות שגוזרים על צרות אחרות (חוץ מעצירת גשמים).

מספר צפיות: 139

דף יט עמוד א
* על אלו מתריעין בכל מקום (מפני שהיא מכה מהלכת): על שדפון, ירקון, ארבה, חסיל, חיה רעה, חרב.
* על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים (ולדעת שמעון התימני: אף על הדבר).
* במשנה מובא הסיפור המפורסם על חוני המעגל.
* לא מתריעים על צמחים שנתייבשו.

דף יט עמוד ב
* אם אין להן מים לשתות - מתריעין עליהן מיד (אפילו בקיץ).
* אם לא ירדו מספיק גשמים עבור האילנות - יש מחלוקת תנאים אם מתריעין עליהם גם בשנת שמיטה.
* מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם (שיורדין בקושי).

מספר צפיות: 43

דף כ עמוד א
* שלושה אנשים נקדמה (זרחה) להם חמה בעבורם: משה, יהושע, נקדימון בן גוריון (והסיפור על נקדימון בן גוריון מתואר באריכות בסוגיה).
* רב יהודה מביא ארבעה פסוקים שכוונתם לקללה והוא דורש אותם להיפך שכוונתם לברכה.
* "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" - טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע.
* לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

דף כ עמוד ב
* בברייתא מסופר על רבי אלעזר ברבי שמעון שפגש אדם מכוער ביותר והעליבו ולבסוף התנצל.
* לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס, ואם כן עושין לו נס הרי שמנכים לו מזכויותיו.
* רב אדא בר אהבה האריך ימים בגלל כמה התנהגויות טובות, ובכללם: לא הקפיד בתוך ביתו, לא ישן בבית המדרש, לא שש בתקלת חברו.
* לדעת רב הונא: מאכל אדם אין מאכילין לבהמה (משום ביזוי אוכלין).

מספר צפיות: 40

דף כא עמוד א
* כאשר השעה דחוקה - מסופר על אילפא ורבי יוחנן שהתלבטו אם לצאת לעבוד או להמשיך ללמוד תורה.
* מצוה לקיים דברי המת.
* הגמרא מביאה סיפורים מפורסמים על נחום איש גם זו.
* הסיבה שנחום איש גם זו נקרא כך זה בגלל שעל כל דבר שהתרחש אמר 'גם זו לטובה'.

דף כא עמוד ב
* לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו.
* בעיר מסויימת (דרוקרת) פרצה שריפה, אך בשכונתו של רב הונא לא התלקחה האש בגלל אשה אחת שהיתה מחממת את תנורה ומשאילה לשכנותיה.
* בת קול מהשמים אמרה 'שלום עליך' - לאבא אומנא כל יום, לאביי כל ערב שבת, לרבא כל ערב יום כיפור.
* הטעם שאבא אומנא זכה לכך היה בגלל שהוא הקפיד מאוד בענייני צניעות כאשר באו להקיז אצלו דם.

מספר צפיות: 33

דף כב עמוד א
* מסופר על שומר בית האסורין מסויים, שאליהו אמר שהוא בן העולם הבא, והטעם שזכה לכך היה בגלל שהקפיד מאוד על הפרדה בין גברים לנשים בבית הסוהר ובגלל שהציל את בנות ישראל מהנכרים.
* מסופר על שני אחים שאליהו אמר שהם בני העולם הבא, והטעם שזכו לכך זה בגלל שהם היו אנשים שהצחיקו אנשים עצובים וכן השלימו בין אנשים שרבו.
* בברייתא ובגמרא מבואר על איזו חיה מתריעין.
* מתריעין אפילו על חרב של שלום (העוברת דרך אותה מלכות לילך להילחם במקום אחר).

דף כב עמוד ב
* מפני מה נענש יאשיהו? - מפני שהיה לו לימלך בירמיהו (אם להילחם בפרעה נכה) ולא נמלך.
* לדעת רבי יוסי (החולק על ת"ק) אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו.
* לדעת רבי עקיבא: אין מתריעין על הדבר כל עיקר (גם לא בימות החול).
* אין מתפללין על רוב הטובה, ולכן לא מתריעין על רוב גשמים, אך בגולה כן מתריעין על רוב גשמים (כי בבל עמוקה היא ונטבעים בתיהם במים).

מספר צפיות: 37

דף כג עמוד א
* בימי הורדוס שהיו עוסקים בבנין בית המקדש היו יורדים גשמים בלילה וביום זרחה החמה.
* בברייתא מובא באריכות הסיפור המפורסם על חוני המעגל, ובסיומו נאמר ששלח לו שמעון בן שטח: "אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו".
* מסופר על חוני המעגל שנרדם למשך שבעים שנה, וכשהתעורר אף אחד לא האמין שזה הוא.
* "או חברותא או מיתותא".

דף כג עמוד ב
* כאשר אבא חלקיה חזר לעיר (מעבודתו בשדה) אשתו יצאה לפניו כשהיא מקושטת, כדי שלא ייתן עיניו באחרות.
* אבא חלקיה וחנן הנחבא (נכדיו של חוני המעגל) - כשהיה צורך בגשמים, חכמים ביקשו מהם שיתפללו.
* חסידי בבל היו מפרסמים שהם מתפללים על הגשמים, ואילו חכמי ארץ ישראל היו צנועים ולא מודיעים שבא המטר בזכותם.

מספר צפיות: 19

דף כד עמוד א
* השולה דג מן הים בשבת - כיון שיבש בו כסלע (בין סנפיריו) חייב (משום נטילת נשמה).
* רבי יוסי בן רבי אבין עזב את את רבי יוסי דמן יוקרת, כי הוא לא חס על בנו ובתו ולכן חשש שגם לא יחוס עליו.
* כאשר גבאי הצדקה ראו את אלעזר איש בירתא - הם התחבאו מפניו, כיון שהוא היה נוהג לתת את כל מה שהיה איתו לצדקה.
* מסופר על כמה צדיקים שבזכות תפילתם/מעשיהם ירדו גשמים.

דף כד עמוד ב
* בדורו של רבה היו שלוש עשרה ישיבות שלמדו עוקצין, לעומת דורו של רב יהודה שהתקשו בלימוד עוקצין, ובכל זאת תפילתו של רב יהודה על גשמים נענתה באופן מידי (לעומת תפילתו של רבה שלא השגיחו בה, כי מעשי בני דורו לא היו כשרים כמעשה בני דורו של רב יהודה).
* בעקבות בקשה של איפרא הורמיז רבא התפלל וירדו גשמים בתקופת תמוז.
* כהן גדול היה מתפלל ביום-כיפור תפילה קצרה ובה ביקש ש"אל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (המבקשים שלא ירד גשם כשהם בדרך)" - ובכל זאת כאשר רבי חנינא בן דוסא היה בדרך וביקש שלא ירדו גשמים הרי שפסקו הגשמים.
* בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.

1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר