סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 
מספר צפיות: 160

דף ב עמוד א
* במסכת ראש השנה נאמר ש"בחג נידונין על המים", ולכן יש להתפלל על כך, ולכן כעת המשנה בתחילת מסכת תענית שואלת "מאימתי מזכירין גבורות גשמים".
* המשנה נקטה "גבורות גשמים" מפני שהגשמים יורדים בגבורה.
* איזו היא עבודה שהיא בלב? - הוי אומר זו תפלה.
* שלושה מפתחות בידו של הקב''ה שלא נמסרו ביד שליח (אחד): של גשמים, של חיה, ושל תחיית המתים. [ואף מפתח של פרנסה].

דף ב עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: מתחילים להזכיר גבורות גשמים מיו"ט ראשון של סוכות בתפילת שחרית.
* בברייתא מובאות דעות נוספות בנוגע למועד בו מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם.
* נאמר בשני 'ונסכיהם' ונאמר בששי 'ונסכיה' ונאמר בשביעי 'כמשפטם' - הרי מ''ם יו''ד מ''ם, הרי כאן מים, מכאן רמז לניסוך המים מן התורה.

מספר צפיות: 113

דף ג עמוד א
* הגמרא מבררת כדעת מי היא המשנה במסכת סוכה שאמרה ש"ניסוך המים כל ז'".
* עשר נטיעות (לעניין תוספת שביעית) ערבה (למקדש) וניסוך המים (בקרבן תמיד בסוכות) - הלכה למשה מסיני.
* רבי יהושע בן בתירה - לפני שנסמך נקרא "בן בתירא" ולאחר שנסמך נקרא "רבי יהושע".
* "משיב הרוח ומוריד הטל" - לא חייבים להזכיר בתפילה (אפילו בימות הגשמים) לפי שאינן נעצרין (שאלמלא הן אין העולם מתקיים).

דף ג עמוד ב
* כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל.
* אפילו אמר "מעביר הרוח ומפריח הטל" אין מחזירין אותו (כי הם לא נעצרים ממילא).
* עבים ורוחות - לא חייבו חכמים להזכיר (משום שממילא לא נעצרים), ואם בא להזכיר מזכיר.
* העבים והרוחות - שניות למטר.
* שלג מועיל להרים פי 5 מהתועלת של מטר לארץ.

מספר צפיות: 133

דף ד עמוד א
* תלמיד חכם - כיון שיצא שמו הולך וגדל הוא למעלה.
* תלמיד חכם שכועס - התורה היא זו שרותחת בו, וצריך לדונו לכף זכות.
* כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - אינו תלמיד חכם, אך בכל זאת צריך אדם לנהוג בנחת עם הבריות.
* שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים (אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש) השיבום כהוגן, לאחד (יפתח הגלעדי) השיבוהו שלא כהוגן.
* אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן.

דף ד עמוד ב
* הגמרא מקשה מדעת רבי יהודה שבמשנה (שסובר שמזכירין גשמים עד שחרית של יום טוב ראשון של פסח) לעומת דעת רבי יהודה בברייתא (שסובר ש"עד שיעבור הפסח") - ומביאה ארבעה תירוצים, כאשר רק תירוץ אחד מתקבל למסקנה (והוא שיש מחלוקת תנאים בדעת רבי יהודה).
* הגמרא מקשה על סתירה בין רבי יוחנן (שפוסק שמתחילין להזכיר גשמים ממוסף של שמיני עצרת) לבין רבי אלעזר (שפוסק ששואלין את הגשמים מז' חשון) - ומביאה ארבעה תירוצים, כאשר אחד מהם נדחה.
* הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בדעת רבי יהודה (הסובר שמתחילים להזכיר גשמים מיום טוב האחרון של סוכות) ממתי מתחילים להזכיר גשמים בחוץ לארץ (שם נוהגים שני ימים טובים של גלויות).

מספר צפיות: 84

דף ה עמוד א
* בסוגיה מובאות שש שאלות (חמש בעמוד א, ואחת בעמוד ב) ששאל רב נחמן את רב יצחק (והשיב לו רבי יצחק תשובה בשם רבי יוחנן), ובסוף הסוגיה (בעמוד ב) מובאים שלושה עניינים נוספים שהם שוחחו ביניהם.
* אמר הקב''ה: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה (עד שיהא בקרבך קדוש).
* עבירה אחת היא שמבערת רשעים בגיהנום - ומה היא? עבודה זרה.

דף ה עמוד ב
* שמואל הנביא נפטר בגיל חמישים ושתים (זקנה קפצה עליו).
* אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.
* אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה.
* רבי יצחק דרש בשם רבי יוחנן ש"יעקב אבינו לא מת".
* "אילן אילן במה אברכך... אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך".

מספר צפיות: 92

דף ו עמוד א
* הגמרא מביאה שלושה פירושים לכינוי הגשם הראשון - "יורה", ושלושה פירושים לכינוי הגשם האחרון - "מלקוש".
* זמן היורה - לדעת רבי מאיר: במרחשון, ולדעת רבי יוסי: בכסלו.
* יש מחלוקת של שלושה תנאים מתי הזמן של הרביעה הבכירה, הבינונית והאפילה.

דף ו עמוד ב
* הגמרא מביאה ארבע אפשרויות לבאר לאיזה צורך יש לדעת מתי הזמן של הרביעה הבינונית (לנדרים / לזיתים / להלך בשבילי הרשות / לבער פירות שביעית).
* רב חסדא מבאר שלושה סוגי גשמים שאין בהן משום "ועצר".
* אם ירדו הגשמים בזמנן במרחשון, הרי שטוב לשנה אם בטבת לא יירדו גשמים.
* מאימתי מברכין על הגשמים (מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו וכו')? משיצא חתן לקראת כלה (רש"י: שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה).

מספר צפיות: 60

דף ז עמוד א
* גדול יום הגשמים - (1) מתחיית המתים (2) כתחיית המתים (3) כיום שניתנה בו תורה (4) יותר מיום שניתנה בו תורה.
* כל העוסק בתורה לשמה - תורתו נעשית לו סם חיים.
* מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו, אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה.
* למה נמשלו דברי תורה כאש? - לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי, אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי.
* למה נמשלו דברי תורה כעץ? - לומר לך: מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים.
* הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן.
* למה נמשלו דברי תורה למים? - לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
* למה נמשלו דברי תורה למים ויין וחלב? - לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

דף ז עמוד ב
* דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת (אם אינו מחזירם תמיד).
* גדול יום הגשמים - (1) כיום שנבראו שמים וארץ (2) שאפילו ישועה פרה ורבה בו.
* אין הגשמים יורדים אא''כ נמחלו עוונותיהן של ישראל.
* אין הגשמים נעצרין - (1) אא''כ נתחייבו ישראל כליה (2) אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות (3) אלא בשביל מספרי לשון הרע (4) אלא בשביל עזי פנים (5) אלא בשביל ביטול תורה (6) אלא בעון גזל (7) בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין.

מספר צפיות: 68

דף ח עמוד א
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם ועד סוף עמוד זה) מביאה שש מימרות של רבי אמי.
* אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל - (1) בשביל משנתו שאינה סדורה עליו (2) בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים.
* אם ראית דור שהשמים משתכין כנחשת מלהוריד טל ומטר - בשביל שאין מתפללים תפלה בלחש.
* שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה - מתקנאין באף ומעלין אותו.
* אין תפלתו של אדם (ביחיד) נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו.
* אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה.
* כל המצדיק את עצמו מלמטה - מצדיקין עליו הדין מלמעלה.
* כל השמח ביסורין שבאין עליו - מביא ישועה לעולם.

דף ח עמוד ב
* אין מתפללים על שני דברים יחד.
* קבלת התענית לבדה כבר מועילה כתענית עצמה.
* גשמים בערבי שבתות אינם אלא סימן קללה (כי בני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת).
* כשהשמש זורחת בשבת היא צדקה לעניים (שמתעדנים בה).
* גדול יום הגשמים - (1) שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו (2) כיום קבוץ גליות (3) שאפילו גייסות פוסקות בו.
* אין הברכה מצויה אלא ב: דבר הסמוי מן העין / דבר שאין העין שולטת בו.
* אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים.

מספר צפיות: 68

דף ט עמוד א
* "עשר תעשר" - עשר בשביל שתתעשר (ובדבר זה מותר לנסות את הקב"ה).
* לדעת רבי יוחנן: מטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך, אך פרנסה לא באה לעולם בזכות אחד אלא רק בשביל רבים הזקוקים לכך.
* מתנות טובות שניתנו לעם ישראל: באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה.
* למילה "כי" במקרא יש ארבע משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי).
* מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר.

דף ט עמוד ב
* גם ריש לקיש סובר שמטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך.
* כל צדיק וצדיק הקב"ה עושה לו 'חזיז' (להריק לו גשמים על שדותיו) בפני עצמו.
* לדעת רבי אליעזר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, ולדעת רבי יהושע: ממים העליונים הוא שותה.
* גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ.

מספר צפיות: 88

דף י עמוד א
* ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף, ארץ ישראל משקה אותה הקב''ה בעצמו וכל העולם כולו על ידי שליח, ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית (ממה שנשאר), ארץ ישראל שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף.
* העולם הוא אחד משישים בגן, וגן הוא אחד מששים לעדן, ועדן הוא אחד משישים לגיהנום.
* הלכה כרבן גמליאל הסובר שמתחילים לשאול את הגשמים בארץ ישראל חמישה עשר יום אחר החג.
* בגולה מתחילים לשאול את הגשמים לאחר שעברו ששים יום בתקופת תשרי (ונחלקו רב ושמואל מה דין יום שישים עצמו).
* הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים - התחילו היחידים להתענות שלוש תעניות (ומתענים ביום שני חמישי ושני).

דף י עמוד ב
* לדעת רבי מאיר: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, ורבי יוסי חולק.
* היה מתענה על הצרה ועברה או על החולה ונתרפא - מתענה ומשלים (ולא מפסיק את תעניתו באמצע).
* ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין - הרי זה מתענה עמהן, ממקום שמתענין למקום שאין מתענין - הרי זה מתענה ומשלים.
* שכח ואכל ושתה בתענית - אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו.
* שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה - ראויין לישרף (וחיוב זה הוא דוקא בלימוד של חזרה וגירסא, אך מלימוד בעיון יש להימנע).
* פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם.
* לעולם יצא אדם לדרך רק לאחר שהאיר, ויחזור לפני חשיכה.
* המהלך בדרך - יאכל מעט (וחלקו בטעם הדבר: בגלל שיקול בריאותי, או שמא לא יהיה לו מספיק מזון בהמשך הדרך).

מספר צפיות: 68

דף יא עמוד א
* כל המרעיב עצמו בשני רעבון - ניצל ממיתה משונה.
* בזמן שהציבור שרוי בצער - אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.
* כל המצער עצמו עם הציבור - זוכה ורואה בנחמת ציבור.
* בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו - כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני.
* כל היושב בתענית - שמואל: נקרא חוטא, רבי אלעזר: נקרא קדוש (אם יכול לסבול את התענית), ריש לקיש: נקרא חסיד (מהרש"א: כנ"ל).

דף יא עמוד ב
* אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים (חלש הוא ואינו יכול ללמוד).
* יחיד שקיבל עליו תענית מאתמול - אפילו אכל ושתה כל הלילה עד עמוד השחר, למחר מתפלל תפלת תענית.
* אם לא אכל במוצאי תעניתו ולן כל אותו הלילה לשם תענית עד הבקר - למחר אין מתפלל תפלת תענית.
* נפסק להלכה ש'מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית'.
* קנקנים של חרס של נכרים, שמכניסים בהם יין לקיום - אסור להשתמש בהם, אך לאחר שנים עשר חודש מותר להשתמש בהם.
* משה שימש בז' ימי המלואים בחלוק לבן של פשתן (שאין לו אימרא).

מספר צפיות: 98

דף יב עמוד א
* תענית שלא השלים להתענות בה עד סוף היום - לא נחשבת לתענית.
* תענית יחיד שלא קיבל עליו את התענית מבעוד יום ביום שלפניה - אינה נחשבת לתענית.
* זמן קבלת תענית יחיד - נחלקו האמוראים אם זה בזמן מנחה או דוקא בתפילת מנחה.
* בתענית המתחילה בבוקר - נחלקו התנאים אם מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר או עד קרות הגבר (ונחלקו הלישנות בגמרא בדעת אביי אם זה בתנאי שלא גמר סעודתו או בתנאי שלא ישן).

דף יב עמוד ב
* יחיד שקיבל עליו תענית - אסור בנעילת הסנדל (מחשש שמא תענית צבור קיבל עליו).
* לדעת רב: לווה אדם תעניתו ופורע.
* יפה תענית לחלום כאש לנעורת (ודוקא בו ביום, ואפילו בשבת).
* במשנה מתוארים הדינים של ג' תעניות צבור אמצעיות וז' תעניות אחרונות וכן התקופה שלאחר מכן - במידה ולא ירדו גשמים.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שתעניות אלו אסורות במלאכה (על אף שיש צער בעשיית מלאכה ולא תענוג).
* ביום תענית ציבור - מתקבצים ובאים לבית הכנסת מהבוקר ומעיינים במעשי בני העיר, ומחצות היום קוראים בתורה ובהפטרה ואח"כ מבקשים רחמים.

מספר צפיות: 81

דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית ציבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* לדעת רבי חנינא סגן הכהנים: כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה (ולכן לא טובלים במקוה בתשעה באב).
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רב ששת: אבל אסור להושיט אצבעו בחמין.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא): אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).

1 2 3
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר