סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 
מספר צפיות: 69

דף ח עמוד א
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם ועד סוף עמוד זה) מביאה שש מימרות של רבי אמי.
* אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל - (1) בשביל משנתו שאינה סדורה עליו (2) בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים.
* אם ראית דור שהשמים משתכין כנחשת מלהוריד טל ומטר - בשביל שאין מתפללים תפלה בלחש.
* שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה - מתקנאין באף ומעלין אותו.
* אין תפלתו של אדם (ביחיד) נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו.
* אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה.
* כל המצדיק את עצמו מלמטה - מצדיקין עליו הדין מלמעלה.
* כל השמח ביסורין שבאין עליו - מביא ישועה לעולם.

דף ח עמוד ב
* אין מתפללים על שני דברים יחד.
* קבלת התענית לבדה כבר מועילה כתענית עצמה.
* גשמים בערבי שבתות אינם אלא סימן קללה (כי בני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת).
* כשהשמש זורחת בשבת היא צדקה לעניים (שמתעדנים בה).
* גדול יום הגשמים - (1) שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו (2) כיום קבוץ גליות (3) שאפילו גייסות פוסקות בו.
* אין הברכה מצויה אלא ב: דבר הסמוי מן העין / דבר שאין העין שולטת בו.
* אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים.

מספר צפיות: 70

דף ט עמוד א
* "עשר תעשר" - עשר בשביל שתתעשר (ובדבר זה מותר לנסות את הקב"ה).
* לדעת רבי יוחנן: מטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך, אך פרנסה לא באה לעולם בזכות אחד אלא רק בשביל רבים הזקוקים לכך.
* מתנות טובות שניתנו לעם ישראל: באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה.
* למילה "כי" במקרא יש ארבע משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי).
* מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר.

דף ט עמוד ב
* גם ריש לקיש סובר שמטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך.
* כל צדיק וצדיק הקב"ה עושה לו 'חזיז' (להריק לו גשמים על שדותיו) בפני עצמו.
* לדעת רבי אליעזר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, ולדעת רבי יהושע: ממים העליונים הוא שותה.
* גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ.

מספר צפיות: 89

דף י עמוד א
* ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף, ארץ ישראל משקה אותה הקב''ה בעצמו וכל העולם כולו על ידי שליח, ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית (ממה שנשאר), ארץ ישראל שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף.
* העולם הוא אחד משישים בגן, וגן הוא אחד מששים לעדן, ועדן הוא אחד משישים לגיהנום.
* הלכה כרבן גמליאל הסובר שמתחילים לשאול את הגשמים בארץ ישראל חמישה עשר יום אחר החג.
* בגולה מתחילים לשאול את הגשמים לאחר שעברו ששים יום בתקופת תשרי (ונחלקו רב ושמואל מה דין יום שישים עצמו).
* הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים - התחילו היחידים להתענות שלוש תעניות (ומתענים ביום שני חמישי ושני).

דף י עמוד ב
* לדעת רבי מאיר: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, ורבי יוסי חולק.
* היה מתענה על הצרה ועברה או על החולה ונתרפא - מתענה ומשלים (ולא מפסיק את תעניתו באמצע).
* ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין - הרי זה מתענה עמהן, ממקום שמתענין למקום שאין מתענין - הרי זה מתענה ומשלים.
* שכח ואכל ושתה בתענית - אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו.
* שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה - ראויין לישרף (וחיוב זה הוא דוקא בלימוד של חזרה וגירסא, אך מלימוד בעיון יש להימנע).
* פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם.
* לעולם יצא אדם לדרך רק לאחר שהאיר, ויחזור לפני חשיכה.
* המהלך בדרך - יאכל מעט (וחלקו בטעם הדבר: בגלל שיקול בריאותי, או שמא לא יהיה לו מספיק מזון בהמשך הדרך).

מספר צפיות: 68

דף יא עמוד א
* כל המרעיב עצמו בשני רעבון - ניצל ממיתה משונה.
* בזמן שהציבור שרוי בצער - אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.
* כל המצער עצמו עם הציבור - זוכה ורואה בנחמת ציבור.
* בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו - כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני.
* כל היושב בתענית - שמואל: נקרא חוטא, רבי אלעזר: נקרא קדוש (אם יכול לסבול את התענית), ריש לקיש: נקרא חסיד (מהרש"א: כנ"ל).

דף יא עמוד ב
* אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים (חלש הוא ואינו יכול ללמוד).
* יחיד שקיבל עליו תענית מאתמול - אפילו אכל ושתה כל הלילה עד עמוד השחר, למחר מתפלל תפלת תענית.
* אם לא אכל במוצאי תעניתו ולן כל אותו הלילה לשם תענית עד הבקר - למחר אין מתפלל תפלת תענית.
* נפסק להלכה ש'מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית'.
* קנקנים של חרס של נכרים, שמכניסים בהם יין לקיום - אסור להשתמש בהם, אך לאחר שנים עשר חודש מותר להשתמש בהם.
* משה שימש בז' ימי המלואים בחלוק לבן של פשתן (שאין לו אימרא).

מספר צפיות: 98

דף יב עמוד א
* תענית שלא השלים להתענות בה עד סוף היום - לא נחשבת לתענית.
* תענית יחיד שלא קיבל עליו את התענית מבעוד יום ביום שלפניה - אינה נחשבת לתענית.
* זמן קבלת תענית יחיד - נחלקו האמוראים אם זה בזמן מנחה או דוקא בתפילת מנחה.
* בתענית המתחילה בבוקר - נחלקו התנאים אם מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר או עד קרות הגבר (ונחלקו הלישנות בגמרא בדעת אביי אם זה בתנאי שלא גמר סעודתו או בתנאי שלא ישן).

דף יב עמוד ב
* יחיד שקיבל עליו תענית - אסור בנעילת הסנדל (מחשש שמא תענית צבור קיבל עליו).
* לדעת רב: לווה אדם תעניתו ופורע.
* יפה תענית לחלום כאש לנעורת (ודוקא בו ביום, ואפילו בשבת).
* במשנה מתוארים הדינים של ג' תעניות צבור אמצעיות וז' תעניות אחרונות וכן התקופה שלאחר מכן - במידה ולא ירדו גשמים.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שתעניות אלו אסורות במלאכה (על אף שיש צער בעשיית מלאכה ולא תענוג).
* ביום תענית ציבור - מתקבצים ובאים לבית הכנסת מהבוקר ומעיינים במעשי בני העיר, ומחצות היום קוראים בתורה ובהפטרה ואח"כ מבקשים רחמים.

מספר צפיות: 81

דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית ציבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* לדעת רבי חנינא סגן הכהנים: כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה (ולכן לא טובלים במקוה בתשעה באב).
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) - לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רב ששת: אבל אסור להושיט אצבעו בחמין.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא): אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).

מספר צפיות: 59

דף יד עמוד א
* תפילת 'עננו' בתענית - הכרעת הגמרא שהיחיד אומרה בתפילתו בשומע תפילה.
* בתעניות הציבור (על הגשמים) - עוברות ומניקות מתענות רק בתעניות האמצעיות [לא בשלוש הראשונות, ולא בשבע האחרונות, אלא בשלוש האמצעיות].
* בתעניות הציבור על הגשמים היו מריעין בשופרות, ואילו בשאר פורענויות כאשר נאמר בהן "מתריעין" ישנה מחלוקת אם הכוונה היא שמתפללין 'עננו' או שמריעין בשופרות.

דף יד עמוד ב
* הציבור מתענים על הגשמים עד שלוש עשרה תעניות, ועל שאר פורענויות יש מחלוקת אם מתענים עד שלוש עשרה תעניות או אף יותר.
* מקומות הזקוקים לגשם בתקופת תמוז - יש מחלוקת אם שואלים גשמים בברכת השנים או בשומע תפילה, והגמרא מכריעה להלכה שבשומע תפילה.
* בשבע התעניות האחרונות על הגשמים - ביום שני פותחים מעט את החנויות עם חשיכה, וביום חמישי פותחים את החנויות כל היום כולו.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן יודעים בו שהוא חשוב ונענה כיהושע בן נון.
* אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן יודעים בו שנענה כיהורם בן אחאב.

מספר צפיות: 57

דף טו עמוד א
* לעתיד לבוא - הצדיקים יזכו רק לאורה, ואילו הישרים (שעדיפים מהם - רש"י) יזכו לשמחה.
* המשניות הראשונות בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, עוסקות בשבע תעניות האחרונות של הציבור.
* לא נאמר באנשי נינוה "וירא אלהים את שקם ואת תעניתם" אלא "וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה".
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה, ואומר לפניהן עשרים וארבע ברכות - שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש.

דף טו עמוד ב
* במשנה מובאים מספר הבדלים בין הדינים הנוהגים באנשי משמר לעומת אנשי בית אב.
* אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים (כשרואים בעלי חנויות שקונים למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות, אחת לליל חמישי ואחת לשבת, סבורים שבא רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער).
* בגדולה - מתחילין מן הגדול, ובקללה - מתחילין מן הקטן.
* אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים.

מספר צפיות: 78

דף טז עמוד א
* בגמרא מובאים טעמים שונים מדוע בשבע תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - יוצאין לרחוב, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, מתכסין בשקין, נותנין אפר מקלה על גבי תיבה, נותנין אפר בראש כל אחד ואחד, יוצאין לבית הקברות.
* נחלקו האמוראים מדוע הר המוריה נקרא כך: או בגלל שהוא הר שיצא ממנו הוראה (=תורה) לישראל או בגלל שהוא הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים.
* בברייתא מבואר מי אומר לפני הציבור בתעניות אלו דברי כבושין ומה הוא אומר.
* אדם שיש בידו עבירה ומתוודה ואינו חוזר בו - דומה לטובל ושרץ בידו.
* בברייתא מבואר מי יורד לפני התיבה בתעניות אלו.

דף טז עמוד ב
* הקב"ה שונא שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
* במקדש לא עונים 'אמן' אלא אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
* בשבע תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - הש"ץ אומר לפניהן עשרים וארבע ברכות, שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש, ואותן שש אומרן בין גואל לרופא חולי, ומתחיל להאריך בברכת גואל.
* לדעת רבי יהודה: אין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה (ולא בתעניות על הגשמים).

מספר צפיות: 56

דף יז עמוד א
* אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים - שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם.
* אנשי בית אב אסורים לשתות יין אף בלילות - מפני שהם עסוקים תמיד בעבודה.
* לדעת רבי: מותר לכהנים בזמן הזה לשתות יין כל השנה.
* אסרו על אנשי משמר ואנשי מעמד להסתפר במהלך שבוע העבודה שלהם במקדש (חוץ מיום ה') - כדי שיסתפרו לפני המשמרת שלהם וכך לא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים.
* מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת לשלושים יום. (והגמרא מבארת את הטעמים לכך).

דף יז עמוד ב
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מביאה שני טעמים מדוע היום (לאחר החורבן) הכהנים לא חייבים להסתפר אחת לשלושים יום.
* דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין - אך זה רק אם שתה רביעית, אך אם שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו.
* כהנים שעבדו במקדש כשהם שתויי יין או פרועי ראש - חייבים מיתה בידי שמים. (ולדעת רב אשי: שתויי יין מחללים עבודה אך לא פרועי ראש).
* תאריכים ממגילת תענית שאסורים בהספד המוזכרים בסוגייתנו: א-ח ניסן - בגלל ש"איתוקם תמידא", ח ניסן עד סוף פסח - בגלל ש"איתותב חגא דשבועיא".

מספר צפיות: 70

דף יח עמוד א
* תאריך ממגילת תענית המוזכר בסוגייתנו: כ"ח אדר, שבו באה בשורה טובה ליהודים שהתבטלה הגזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות.
* הגזירה הנ"ל בוטלה לאחר שיהודה בן שמוע וחביריו הלכו והפגינו בלילה.
* בגמרא מובאים שלושה הסברים מדוע הברייתא כתבה שיום טוב של קרבן התמיד מתחיל בראש חודש ניסן, כדי לאסור את יום כ"ט אדר שלפניו, ולא די לנו בכך שאותו יום אסור משום שהוא יום לאחר כ"ח באדר.
* בנוסף לדעת רבי מאיר ורבי יוסי שבמשנה, מובאת בברייתא דעת רבן שמעון בן גמליאל (וכך פסק שמואל לבסוף), הסובר שימים שנאסרו בהספד או בתענית - אסורים רק הם ואילו הימים שלפניהם ולאחריהם מותרים.

דף יח עמוד ב
* תאריכים נוספים ממגילת תענית: (1) י"ג אדר - יום ניקנור (דוכס יווני שרצה לרמוס את יהודה וירושלים ונהרג כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום). (2) י"ב אדר - יום טוריינוס (שהרג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, והקב"ה תבע את דמם של הצדיקים ועונשו לא איחר לבוא ונהרג ע"י שני שרים מרומי).
* הגמרא מכריעה להלכה, שאם התחילו סדר תעניות ותענית אחת חלה בראש חודש חנוכה או פורים, וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת - מתענה ומשלים.
* פרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בתעניות שגוזרים על צרות אחרות (חוץ מעצירת גשמים).

מספר צפיות: 199

דף יט עמוד א
* על אלו מתריעין בכל מקום (מפני שהיא מכה מהלכת): על שדפון, ירקון, ארבה, חסיל, חיה רעה, חרב.
* על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים (ולדעת שמעון התימני: אף על הדבר).
* במשנה מובא הסיפור המפורסם על חוני המעגל.
* לא מתריעים על צמחים שנתייבשו.

דף יט עמוד ב
* אם אין להן מים לשתות - מתריעין עליהן מיד (אפילו בקיץ).
* אם לא ירדו מספיק גשמים עבור האילנות - יש מחלוקת תנאים אם מתריעין עליהם גם בשנת שמיטה.
* מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם (שיורדין בקושי).

1 2
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר