דף כח עמוד א
* לדעת רבי יוחנן (ואין הלכה כמותו): אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה.
* כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ - אותו תלמיד חכם חייב מיתה.
* כשמר זוטרא היה הולך לישון הוא היה אומר שהוא מוחל לכל מי שציער אותו (ובזכות הקפדה על כך ועל דברים נוספים רבי נחוניא בן הקנה האריך ימים).
* איוב - וותרן בממונו היה.
* כל המעביר על מדותיו - מעבירין ממנו כל פשעיו.
* אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע (ובזכות הקפדה על כך רבי יהושע בן קרחה האריך ימים).
* לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך.

דף כח עמוד ב
* אין לנהוג קלות ראש בבית הכנסת (כגון: לאכול, לשתות, להיכנס אליהן מפני הגשם, לחשב בהם חשבונות).
* בתי כנסיות שבבבל על מנת שישתמשו בהן הן עשויין, ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש.
* למה קורין לבתי מדרשות "בי רבנן"? - לפי שביתם הוא לכל דבר.
* אם נכנס לבית הכנסת כדי לקרוא למישהו - ילמד משהו או ימתין קצת בנוסף לכך שקורא לו.
* בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים.
* כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.

דף כט עמוד א
* מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה (אם אין שם כל צורכו).
* רבי שמעון בן יוחי אומר: בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו שכינה עמהן, ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן.
* עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל.
* מי שהוא יהיר - נחשב לבעל מום.
* הנכנס לבית הכנסת להתפלל - מותר לעשותו קפנדריא.
* אין נוהגים קלות ראש בבית הקברות.

דף כט עמוד ב
* "זאת עולת חודש בחדשו" - אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה (מראש חודש ניסן).
* נחלקו רב ושמואל מה היא פרשיית שקלים: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי" או "כי תשא".
* בראש חודש אדר ובראש חודש טבת החלים בשבת - קוראים בשלושה ספרי תורה.
* ראש חודש טבת החל ביום חול - נחלקו האמוראים אם עולים שלושה עולים לקריאת ראש חודש והעולה הרביעי לקריאת חנוכה (וכך הגמרא מכריעה להלכה), או להיפך.

דף ל עמוד א
* פרשיית שקלים שחלה להיות בפרשת תצוה או כי-תשא - נחלקו האמוראים כיצד אופן הקריאה בשבת זו.
* ראש חודש אדר שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית שקלים (בשבת לפני ראש חודש או למחרת ראש חודש).
* פורים שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית זכור (בשבת לפני פורים או למחרת פורים).
* פורים שחל להיות בשבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית זכור (בשבת לפני פורים או בשבת פורים).
* מובאת ברייתא המפרטת את מועדי קריאת ארבע פרשיות ומה הם ארבע הפרשיות, וכן מפרטת אלו הפטרות קוראים בשבתות שקוראים בהן את ארבע הפרשיות.

דף ל עמוד ב
* כאשר קוראים את ארבע פרשיות (שקלים, זכור וכו') - יש מחלוקת אם קוראים אותן במקום המפטיר הרגיל או אף במקום הפרשות של אותן השבתות.
* בתעניות - בבוקר מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית, ומהצהריים קוראים בתורה ומפטירים בנביא ומבקשים רחמים.

דף לא עמוד א
* הברייתא והגמרא מפרטים באריכות מה קוראים בתורה ובהפטרה בכל מועדי השנה.
* כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

דף לא עמוד ב
* "היו עלי לטורח" - אמר הקב"ה: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם.
* אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ.
* בזמן שאין בית המקדש קיים - כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם.
* הגמרא מביאה שתי דעות מדוע "אין מפסיקים בקללות".
* קללות שבתורת כהנים - בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, קללות שבמשנה תורה - בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.
* עזרא תיקן להן לישראל, שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, כדי שתכלה השנה וקללותיה.
* אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.
* הגמרא מכריעה להלכה: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

דף לב עמוד א
* הגמרא מכריעה להלכה שהעולה לתורה פותח את ספר התורה ורואה היכן מתחילה הקריאה (ולא סוגר את ספר התורה) ומברך וקורא.
* הגמרא מביאה חמש מימרות של רבי שפטיה בשם רבי יוחנן.
* עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה, הגוללו - נוטל שכר כנגד כולן.
* לדעת רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה - עליו הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'" (ואביי דחה דבריו).
* לדעת רב משרשיא: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה - עליהם הכתוב אומר: "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם".
* משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.

הדרן עלך מסכת מגילה