סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 
מספר צפיות: 52

דף כה עמוד א
* ביהודה נאמנין עמי הארץ על טהרת יין ושמן של קודש כל ימות השנה - אך בגליל לא נאמנין, כי רצועה של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה ואי אפשר להביאם לירושלים (שביהודה) בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים.
* הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל - רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר.
* אין הקדש ניצול בצמיד פתיל.
* במשנה (בסוף העמוד הקודם) נאמר שעם הארץ נאמן על טהרת יין ושמן בשעת הגיתות והבדים, והגמרא מקשה ממשנה במסכת טהרות שנאמר בה להיפך, ומביאה שני תירוצים (ודוחה את התירוץ השני).

דף כה עמוד ב
* הגמרא מסתפקת מה הדין אם עבר הכהן החבר וקיבל מעם הארץ אחרי זמן הגיתות והבדים אם יכול להניח את החבית אצלו עד הגת הבאה.
* מודים בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה.
* אם בדק לפסחו - נחלקו האמוראים אם בדיקה זו מועילה כעת גם לתרומתו, ומסקנת "ההוא סבא" שהבדיקה מועילה.
* עם הארץ לא נאמן כל השנה על טהרת קנקנים ריקנים של קודש, ולא נאמן בשעת הגיתות על טהרת קנקנים מלאים של תרומה.
* האריס צריך לטרוח להכין את הכדים שבעים יום לפני הגת.

מספר צפיות: 63

דף כו עמוד א
* מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס הדקין, ונחלקו האמוראים אם דוקא כאשר ניטלין בידו אחת וכן נחלקו אם נאמנין גם כאשר הם מלאים.
* הגבאין שנכנסו לתוך הבית - אם יש נכרי עמהן נאמנין לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו (בגלל שאימת נכרי/מלכות עליהן).
* אין עושין כבשונות בירושלים (ולכן בירושלים נאמנין על כלי חרס לקודש).
* "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים" - הכתוב עשאן כולן חברים (ולכן בשעת הרגל נאמנין אף על התרומה).
* הפותח את חביתו למכור יין בירושלים או שעשה עיסה ומוכר ממנה בירושלים - לדעת חכמים אינו יכול לגמור אחר הרגל ולמוכרם, כיון שאחר הרגל טמאים הם למפרע, והגמרא מסתפקת אם יכול להניחם לרגל אחר וימכרם בחזקת טהורים.

דף כו עמוד ב
* לפי המשנה היו אומרים ברגל לכהנים עמי הארץ להיזהר לא לגעת בשולחן, כי אי אפשר להטבילו, ולפי הברייתא היו מזהירים אותם גם לא לגעת במנורה.
* כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים, שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן.
* כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה (מפני טומאת הרגל) חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת (מפני שהן כקרקע / מפני שהן מצופין).
* מגביהין את השולחן ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם: "ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו" (שנס גדול נעשה בלחם הפנים שנשאר חם כל השבוע).

מספר צפיות: 64

דף כז עמוד א
* בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שולחנו של אדם מכפר עליו (בהכנסת אורחים).
* תלמידי חכמים - אין אור של גיהנום שולטת בהן (קל וחומר מסלמנדרא וכו').
* אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל (קל וחומר ממזבח הזהב וכו').
* פושעי ישראל מלאין מצות כרמון.

הדרן עלך מסכת חגיגה וסדר מועד

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר