דף קכא עמוד א * נפל למים - לדעת רבי מאיר: בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף (ולא ידוע מה עלה בגורלו), אשתו אסורה, ולדעת חכמים: מים שיש להם סוף אשתו מותרת, ושאין להם סוף אשתו אסורה (בגמרא מובאים כמה סיפורים המחזקים את דעת חכמים). * אם יבואו רשעים על אדם (וחושש שיזיקו לו) - ינענע לו ראשו (לא יתגרה בהם, אלא יתכופף בפניהם עד שיעברו מעליו). * נפל לחפורה מלאה נחשים ועקרבים - נחלקו התנאים אם מעידים עליו שמת. דף קכא עמוד ב * נפל ליורה מלאה יין - נחלקו התנאים אם מעידים עליו שמת. * אין מזכירין מעשה נסים. * בתו של נחוניא חופר שיחין נפלה לבור הגדול וניצלה, ואילו בנו מת בצמא. * הקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו (=הצדיקים) כחוט השערה. * גוי שהעיד "איש פלוני מת השיאו את אשתו" - לא נאמן, "איש פלוני מת" - מחלוקת אם נאמן, ואם הסיח לפי תומו ואמר שפלוני מת - נאמן.
דף קכב עמוד א * הגמרא מביאה שלושה מעשים בהם סמכו על עובד כוכבים, המסיח לפי תומו על אדם שמת, כדי להתיר את האשה להינשא. * לדעת בית הלל: משיאין את האשה על פי בת קול (ששמעו קול קורא 'פלוני מת', ולא ראו מי הוא הקורא כך), ובית שמאי חולקים. * הוחזקו להיות משיאין את האשה בהתבסס על עדות של: עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה. * "ולא תהא כהנת כפונדקית?". דף קכב עמוד ב * יש מחלוקת תנאים אם צריך לבדוק בדרישה וחקירה את העדים שמעידים שמת אדם פלוני ואשתו מותרת להינשא. * תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". הדרן עלך מסכת יבמות