סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 
מספר צפיות: 36

דף ל עמוד א
* רב הושעיא שאל מה יהיה הדין במקרה שמישהו נתן שתי פרוטות לאשה ואמר לה "באחת התקדשי לי היום ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך", האם מקודשת גם בפעם השניה או לא.
* רבי יוחנן מבאר שבר פדא מודה שאם "פדאום אחרים" הדין הוא ש"אין חוזרות וקדושות".
* הנודר מיורדי הים - מותר ביושבי היבשה, והנודר מיושבי היבשה - אסור מיורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה (שסופם לצאת מהים ליבשה). (ונחלקו האמוראים על מה מוסבת הסיפא של המשנה: "לא כאלו שהולכין מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש").

דף ל עמוד ב
* הנודר "מרואי החמה" - אסור אף בסומין, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן (ומותר בדגים ובעוברים), אך אם נדר "מן הרואין" - מותר בסומין.
* הנודר "משחורי הראש" - אסור בקרחין ובעלי שיבות, ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים, אך אם נדר "מבעלי שיער" - מותר בקרחין.
* נחלקו התנאים מה הדין כאשר נדר "מן הילודים" ומה הדין כאשר נדר "מן הנולדים".

מספר צפיות: 35

דף לא עמוד א
* המשניות בעמוד זה מפרטות מה יהיה הדין (במי נאסר ובמי לא) כאשר נדר: משובתי שבת, מאוכלי שום, מעולי ירושלים, לבני נח, לזרע אברהם, לישראל.
* עם ישראל לא נקראים בני נח אלא בני אברהם.
* לדעת שמואל: הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו - חייב (ומבואר בעמוד הבא שמדובר ב"זבינא חריפא" - בסחורה שיש עליה קופצים).

דף לא עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא כדעתו של שמואל.
* עובדי כוכבים נקראים ערלים (גם אם מלו), ולכן הנודר מערלים אסור בהם.
* מאוסה היא הערלה, שנתגנו בה רשעים, שנאמר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים".
* גדולה מילה - שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות / שדוחה את השבת החמורה / שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלוא שעה / שדוחה את הנגעים / שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל / שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו / שכל זכויות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה.
* נחלקו התנאים אם משה רבינו נתרשל מן המילה.

מספר צפיות: 36

דף לב עמוד א
* גדולה מילה - שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה.
* גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
* גדולה מילה - שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ (ולדעת רבי אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ).
* אין מזל לישראל.
* כל הנוהג עצמו בתמימות - הקב"ה מתמים עמו / שעה עומדת לו (עולה לגדולה).
* מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים? - מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים / מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה / שהפריש בני אדם מלהיכנס תחת כנפי השכינה.
* בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו.

דף לב עמוד ב
* בתחילת העמוד מובאות שלוש מימרות של רמי בר אבא.
* גימטריה של המילה "השטן" זה 364 (וביאר הר"ן שימות החמה הם שלוש מאות שישים וחמישה יום, ואם כן יש יום אחד שאין לשטן רשות להשטין וזה ביום כיפור).
* ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם (בן נח), אך כיוון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם.
* במשנה הראשונה בפרק רביעי, המתחיל בעמוד זה, נאמר שאין בין המודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהם אוכל נפש. (ומשנה זו היא כדעת רבי אליעזר, הסובר שאפילו ויתור אסור במודר הנאה).

מספר צפיות: 47

דף לג עמוד א
* שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות - נחשב להנאה המביאה לידי מאכל, ולכן אסור למודר מאכל מחברו לקבל זאת ממנו.
* המודר הנאה מחברו - מותר לו לשקול לו את שקלו ולפרוע את חובו ולהחזיר לו את אבדתו (ובמקום שנוטלים על כך שכר, תיפול הנאה להקדש).

דף לג עמוד ב
* "המודר הנאה מחברו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו" - מובאת מחלוקת בגמרא האם המשנה היא כדעת חנן בלבד או אף כדעת חכמים.
* "המודר הנאה מחברו... מחזיר לו את אבדתו" - נחלקו האמוראים אם מדובר כאשר נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה או אף כשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר.

מספר צפיות: 38

דף לד עמוד א
* "המודר הנאה מחבירו... מחזיר לו את אבדתו" - בלישנא השניה המובאת בעמוד זה, נחלקו האמוראים אם מדובר רק כאשר נכסי בעל האבדה אסורים על המחזיר, או אף כשנכסי מחזיר אסורים על בעל האבדה.
* הגמרא הקשתה מהמשנה (שבדף הקודם) על הדעה הראשונה (בלישנא השניה), ונשארה בקושיה.

דף לד עמוד ב
* היתה לפניו ככר של הפקר ואמר "ככר זו הקדש" - נטלה לאוכלה, מעל לפי כולה; נטלה להורישה לבניו, מעל לפי טובת הנאה שבה.
* לדעת רבא: אם אמר לחברו "ככרי תיאסר עליך" ואחר כך נתן לו אותה במתנה - אסור (אפילו שיצאה מרשות המדיר).

מספר צפיות: 48

דף לה עמוד א
* לדעת רבא: אם אמר לחברו "ככרי תיאסר עליך" - אסור למודר ליהנות מהככר כשקיבלה במתנה ישירות מהמדיר; אך אם המדיר נתנה לאדם אחר והוא נתנה למודר, מותר המודר ליהנות ממנה.
* יש מחלוקת תנאים אם יש דין מעילה בקונמות (=נדר שנאסר בלשון קונם) או לא.
האומר לחברו "ככרי עליך" ונתנה לו במתנה - מקבל המתנה מעל כאשר יוציא חפץ זה מרשותו.

דף לה עמוד ב
* הכהנים שמקריבים את הקורבנות בבית המקדש - הגמרא מתלבטת האם הם נחשבים שליחים שלנו (של בעלי הקרבן) או שהם נחשבים שלוחי שמים, והנפקא מינה היא לאדם שמודר הנאה מכהן (האם מותר לכהן להקריב עבורו).
* כל הקורבנות צריכים דעת של הבעלים חוץ ממחוסרי כפרה שאפשר להביאם גם ללא דעת הבעלים.
* לדעת רבי יהודה: אדם מחוייב להביא את כל הקורבנות שחייבת אשתו.

מספר צפיות: 45

דף לו עמוד א
* אף אם נאמר שהכהנים שמקריבים את הקורבנות בבית המקדש נחשבים שליחים שלנו (של בעלי הקרבן) ולא שלוחי שמים, מכל מקום יפסל הקורבן במחשבת פיגול שלהם (למרות שלא שלחנו אותם לכך) - כי כך גזירת הכתוב בנוגע לדין פיגול.
* לדעת רבי אלעזר: הפריש חטאת חלב או קורבן פסח על חברו - לא עשה כלום.
* אכל חלב והפריש קורבן ונשתטה וחזר ונשתפה - פסול (והטעם: הואיל ונדחה ידחה).

דף לו עמוד ב
* המפריש תרומות ומעשרות מפירות שלו על פירות של חברו - הגמרא מתלבטת אם צריך להפריש מדעתו של חברו או לא.
* המפריש תרומה מפירות שלו על פירות שאינם שלו - טובת ההנאה [להחליט למי לתת ולהרוויח טובת הנאה הכרוכה בכך] שלו (כך דעת רבי יוחנן, ובניגוד לדעתו של רבי זירא).

מספר צפיות: 38

דף לז עמוד א
* "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" - מה אני (משה) לימדתי אתכם בחנם, אף אתם גם כן תלמדו אחרים בחנם.
* מותר ליטול שכר על לימוד מקרא (בניגוד ללימוד מדרש) - כי נטילת השכר היא על כך ששומרים על הילדים הקטנים או על כך שמלמדים אותם פיסוק טעמי המקרא.
* שכר שבת בהבלעה מותר (כאשר נוטל שכר עבור כל ימי השבוע ביחד, נמצא ששכר השבת מובלע בתוך כל השבוע, ומותר).

דף לז עמוד ב
* שינוי וסת (המשנה את דרכו ומנהגו באכילה) - תחילת חולי מעיים.
* ישנה דעה שפיסוק המקרא על ידי הטעמים הוא מהתורה.
* מילים בתנ"ך הנקראות ואינן כתובות או להיפך - כך הלכה למשה מסיני.

מספר צפיות: 27

דף לח עמוד א
* לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, שנאמר: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" - פסולתן שלך.
* האפשרות להבין דבר מתוך דבר ("פלפולא בעלמא") ניתנה למשה ולזרעו, והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל.
* אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו.
* חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחת.
* כל הנביאים עשירים היו - ודבר זה נלמד מכך שמצינו שמפורש במשה, שמואל, עמוס ויונה, שהיו עשירים.
* בתחילה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה.

דף לח עמוד ב
* המודר הנאה מחברו - אסור למדיר להשיא למודר את בתו (כי מהנהו בנישואין אלו, שהרי נחשב שמוסר לו שפחה לשמשו), אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה.
* המדיר בנו לתלמוד תורה - מותר למלא לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר (שהנאה מרובה נדר הימנו ולא הנאה מועטת).
* המודר הנאה מחברו - יכול המדיר לזון את עבדיו ושפחותיו הכנענים, אך לא יזון את בהמתו של המודר.

מספר צפיות: 24

דף לט עמוד א
* לדעת שמואל: המשנה (שבסוף העמוד הקודם) עוסקת במקרה שנכסי המבקר אסורים על החולה, והגמרא מבארת בשני אופנים את טעם האיסור על המבקר לשבת אצל החולה.
* לדעת עולא: המשנה (שבסוף העמוד הקודם) עוסקת במקרה שנכסי חולה אסורים על המבקר.
* כאשר נכסי חולה אסורים על המבקר: מותר להיכנס לביתו של החולה כדי לבקרו (כי לא התכוון להדירו מכך), אך אם חלה בנו - שואלו בשוק אך לא בביתו, כי אסורה עליו דריסת הרגל בביתו.

דף לט עמוד ב
* ריש לקיש מביא רמז למצוות ביקור חולים מן התורה.
* שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם: תורה, תשובה, גן עדן, גיהנום, כסא הכבוד, בית המקדש, שמו של משיח.
* בברייתא נאמר: "ביקור חולים אין לה שיעור" - ונחלקו אביי ורבא מה הכוונה: אפילו גדול חייב לבקר קטן / אפילו מאה פעמים ביום.
* כל המבקר חולה - נוטל אחד משישים בצערו.

מספר צפיות: 39

דף מ עמוד א
* כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים.
* כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה.
* כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם.
* אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור שמע לזקנים ואל תשמע לילדים שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין.
* הקב''ה זן את החולה.
* השכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה.

דף מ עמוד ב
* אביו של שמואל בנה מקוואות לבנותיו בימי ניסן, כדי לטבול בהם, כי לא ניתן לטבול בנהר כי יש לחשוש שמא מתרבים מי הגשמים על מי הנהר (ואין מי גשמים מטהרים בזוחלין אלא כשהם עומדים).
* אביו של שמואל היה עושה לבנותיו מחצלאות, כדי להניחם בתוך הנהר תחת רגליהן בשעת הטבילה, כדי שלא ידבק ברגליהן הטיט שבנהר ויחצוץ בטבילתן.

מספר צפיות: 50

דף מא עמוד א
* אין עני אלא בדעה.
* מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל.
* אין החולה עומד מחוליו עד שמוחלים לו על כל עוונותיו.
* רב יוסף נחלש ושכח את לימודו, ותלמידו אביי הזכיר לו בהזדמנויות שונות דברים שלימד אותם לפני כן.
* גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה.
* כיוון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו.
* לדעת רבי אליעזר: אין מבקרים לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש.

דף מא עמוד ב
* המדיר את חברו ליהנות ממנו - מותר לו לרפא את גופו אך לא את בהמתו.
* במשנה ובברייתא בעמוד זה מובאים חילוקי דינים נוספים בנוגע למודר הנאה מחברו (בנוגע ל: מרחץ משותף, שינה משותפת, הסבה על המיטה, אכילה משותפת).
* אם נשכרו המדיר והמודר אצל בעל הבית לחפירת קרקע - אסור למודר לחפור קרוב למדיר, ונחלקו רבי מאיר וחכמים אם מותר למודר לחפור בריחוק מקום מהמדיר.

1 2 3 4 5 6
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר