סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 59

דף סב עמוד א
* כאשר הוקפלו רוב המקצועות (הסכינים שחותכים בהם תאנים) - התאנים שנשארו מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות.
* כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם.
* רבי טרפון עשיר גדול היה.
* לא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה - אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא.
* עשה דברים לשם פעלם (לשם שמים), ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו.
* מותר לאדם להודיע שהוא תלמיד חכם במקום שאין מכירים אותו (כדי שלא יזלזלו בכבוד תורתו ויענשו - רא"ש).
* מה כהן נוטל בראש, אף תלמיד חכם נוטל בראש.

דף סב עמוד ב
* "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה - לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון.
* מותר לתלמיד חכם לומר שאינו נותן מיסים.
* הכל לפי מקום נדרו, ולכן לדוגמה: הנודר עד הקיץ כשהוא נמצא בגליל ואח"כ ירד לעמקים, אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל.

מספר צפיות: 106

דף סג עמוד א
* יש שלוש דעות בתנאים מתי זמנה של רביעה ראשונה שנייה ושלישית.
* בזמן של רביעה ראשונה מתחילים להתפלל על הגשמים, בזמן של רביעה שלישית גוזרים תענית אם לא ירדו עדיין גשמים, והנודר "עד הגשמים" אסור עד זמן רביעה שנייה (לפי הביאור המיוחס לרש"י).
* לדעת רבי יוסי: אין היחידים מתענים על הגשמים עד שיגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים.
* לדעת רבי מאיר: בשנה מעוברת - אדר הראשון כותב אדר הראשון, אדר שני כותב אדר סתם, ורבי יהודה סובר להיפך.

דף סג עמוד ב
* מי שנדר דבר מה עד ראש חודש אדר והיתה השנה מעוברת - אם לא ידע בשעת נדרו שהשנה מעוברת נאסר עד ראש חודש אדר הראשון, ואם ידע בשעת נדרו שהשנה מעוברת נאסר עד ראש חודש אדר השני.
* האומר "קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח" - לא נתכוון זה אלא עד ליל פסח, עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין.
* האומר "קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום" - אינו אסור אלא עד לילי צום, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר.
* המשנה ממשיכה לעסוק בבירור כוונתו של הנודר בנדרים שונים.

מספר צפיות: 67

דף סד עמוד א
* פרק תשיעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני התרת נדרים, ומפרט במה פותחים פתח להתרת הנדר.
* רבי אליעזר וחכמים נחלקו אם פותחים לאדם בכבוד אביו ואמו.
* רבי אליעזר וחכמים נחלקו אם פותחים בנולד.
* "אמר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום, אם כן אין נדרים" - אביי ורבא נחלקו בביאור דבריו ("אין נדרים").

דף סד עמוד ב
* המקור לדעת רבי אליעזר שפותחים בנולד הוא מהפסוק "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" ומיתה היא נולד (אך לדעת חכמים: הכוונה היא שירדו מנכסיהן, וזה לא נחשב לנולד).
* כל מקום שנאמר "נצים" ו"נצבים" אינן אלא דתן ואבירם.
* ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע, סומא, מי שאין לו בנים.

מספר צפיות: 49

דף סה עמוד א
* המודר הנאה מחבירו (תוס': בפניו) - אין מתירין לו אלא בפניו.
* צדקיהו ראה את נבוכדנצר אוכל ארנבת חיה, ונבוכדנצר השביע אותו שלא יספר על כך לאחרים, ולבסוף צדקיהו נשאל על שבועתו זו, ונבוכדנצר כעס על כך (כי נשאל על שבועתו שלא בפניו).
* לדעת רבי מאיר: יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד (ולכן ניתן לפתוח בהם את הנדר), וחכמים חולקים. (ונחלקו רב הונא ורבי יוחנן בביאור הדוגמאות שבמשנה).

דף סה עמוד ב
* ועוד אמר רבי מאיר: פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תטור / לא תשנא את אחיך בלבבך / ואהבת לרעך כמוך / וחי אחיך עמך שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו - אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר, הרי זה מותר.
* פותחים לאדם שנדר לגרש את אשתו, בכתובת אשתו (ואם יאמר שלא ידע שיצטרך לשלם - מתירים לו את נדרו).
* לא ניתן לדייק מהמשנה שמטלטלים משתעבדים לכתובה, וכן לא ניתן לדייק מהמשנה ש"אין מסדרין לבעל חוב".

מספר צפיות: 72

דף סו עמוד א
* פותחים פתח לנודר בימים טובים ובשבתות.
* לדעת רבי עקיבא: נדר שהותר מכללו (מקצתו) הותר כולו.
* פותחים פתח לנודר בכבוד עצמו ובכבוד בניו.
* בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה.
* אם אמר "קונם שאיני נושא את פלונית כעורה", ונעשית נאה לאחר זמן - לדעת ת"ק: הנודר אסור בה, לדעת רבי ישמעאל: הנודר מותר בה.

דף סו עמוד ב
* מסופר על רבי יהודה שזלזל בכבוד תורתו כדי להשכין שלום בין איש לאשתו, ועל רבי שמעון שחלק עליו.
* מסופר על אשה שנקראה "לכלוכית".
* פרק עשירי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני הפרת נדרים (נדרי הבת ונדרי האשה).

מספר צפיות: 62

דף סז עמוד א
* נערה המאורסה - אביה ובעלה ביחד יכולים להפר את נדריה (אך אביה או בעלה לחוד לא יכולים).
* אם הפר אחד מהן את הנדר וקיים השני את הנדר ואחר כך חזר השני ונשאל על הקמתו - אין בידו יותר להפר כעת את חלקו ולהצטרף להפרת הראשון.
* המקור לכך ש"נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה", נלמד לדעת רבה מהפסוק: "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ".

דף סז עמוד ב
* הגמרא דנה באריכות בבירור הלימוד הנ"ל של רבה.
* הבעל לא יכול להפר את נדרי אשתו שנדרה לפני הנישואין.

מספר צפיות: 52

דף סח עמוד א
* המקור לכך ש"נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה", נלמד לדעת דבי רבי ישמעאל מהפסוק: "בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ".
* בעל שהפר את נדרי ארוסתו ועדיין לא הפר לה האב – הגמרא שואלת האם הבעל בהפרתו גוזז את הנדר ומבטל חציו (ואח"כ האב יבטל את החצי השני) או שהבעל בהפרתו מקליש את כל הנדר (אבל אין הפרתו מתירה בהיתר גמור שום חלק מהנדר).

דף סח עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא ארוכה (המתחילה בעמוד הקודם ומסתיימת בעמוד הבא) כדי לענות על השאלה הנ"ל.
* הברייתא מפרטת אופנים שונים: אופן שבו נתרוקנה רשות לאב, אופן שבו לא נתרוקנה רשות לבעל, אופן נוסף שבו נתרוקנה רשות לאב, אופן נוסף שבו לא נתרוקנה רשות לבעל, אופן השנוי במחלוקת בדין נתרוקנה רשות לאב.

מספר צפיות: 73

דף סט עמוד א
* הגמרא הוכיחה מהברייתא שבמקרה שהבעל הפר את נדרי ארוסתו ועדיין לא הפר לה האב - לדעת בית שמאי: הבעל בהפרתו גוזז את הנדר ומבטל חציו (ואחר כך האב יבטל את החצי השני), ולדעת בית הלל: הבעל בהפרתו מקליש את כל הנדר (אבל אין הפרתו מתירה בהיתר גמור שום חלק מהנדר).
* נשאלין על ההקם (אב שהקים את נדרי בתו או בעל שהקים את נדרי אשתו - יכולים ללכת לחכם שיבטל את ההקמה), ואין נשאלין על ההפר (האב או הבעל לא יכולים להישאל אצל חכם ולבטל את הפרתם).
* אם קיים פעמיים את הנדר ונשאל על ההקמה הראשונה וביטלה - ההקמה השנייה חלה.

דף סט עמוד ב
* האומר "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה לדעת רבי מאיר, אך לדעת רבי יוסי: אם לכך נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד, דבריו קיימים.
* האומר "קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה" – חלה ההפרה לבדה.
* כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ולכן אם אמר בבת אחת "קיים ומופר ליכי" - כאילו לא אמר כלום (ע"פ ר"ן).

מספר צפיות: 63

דף ע עמוד א
* הגמרא ממשיכה להביא כמה ספקות של רבה בדיני הקמה והפרה.
* נערה המאורסה שנדרה ומת אביה - אין בעלה יכול להפר את הנדר לבדו (נלמד מהפסוק "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ").
* נערה המאורסה שנדרה ומת בעלה - האבא יכול להפר את נדרה לבדו (נלמד מהפסוק "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ").

דף ע עמוד ב
* אם הארוס קידש את ארוסתו כשהיא נערה ואחר כך בגרה - אין הארוס מפר את נדריה.
* אם הארוס קידש את ארוסתו כשהיא בוגרת - רשאי להפר את נדרה, ודין זה נשנה גם במשנה בעמוד א וגם במשנה להלן (בדף עג עמוד ב), והגמרא מבארת (בשני אופנים) מדוע דין זה נשנה פעמיים.

מספר צפיות: 52

דף עא עמוד א
* נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום, נתארסה שוב בו ביום, ואפילו למאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה, ואפילו נדרים ששמע אותם הארוס הראשון קודם שגירשה (נלמד מהפסוק: "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ").
* הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לדין הנ"ל (שהארוס השני מפר יחד עם האב אף נדרים שנראו לארוס הראשון). (ברייתא זו קשה להבנה ורבו בה הפירושים).

דף עא עמוד ב
* נדרה והיא ארוסה, ושמע ארוסה את נדרה, וגירש את ארוסתו בו ביום - הגמרא שואלת האם הגירושין נחשבים לשתיקה ונדריה אינם מוקמים ואינם מופרים, או שהגירושין נחשבים כהקמה (ואם יחזירה בו ביום לא יוכל להפר את נדרה זה).

מספר צפיות: 54

דף עב עמוד א
* הגמרא מנסה שלוש פעמים לפשוט את שאלת הגמרא מהעמוד הקודם [נדרה והיא ארוסה, ושמע ארוסה את נדרה, וגירש את ארוסתו בו ביום - האם הגירושין נחשבים לשתיקה ונדריה אינם מוקמים ואינם מופרים, או שהגירושין נחשבים כהקמה?], ודוחה את הנסיונות הללו.
* אין הבעל יכול להפר את הנדרים שנדרה אשתו לפני הנישואין.

דף עב עמוד ב
* דרך תלמידי חכמים - עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הם מופרים.
* רמי בר חמא מסתפק האם בעל יכול להפר נדרי אשתו בלי ששמע את הנדר (ויפר על הספק, שאם נדרה יהיה מופר).
* הגמרא מנסה ארבע פעמים לפשוט ספק זה, אך דוחה את הנסיונות הללו.

מספר צפיות: 51

דף עג עמוד א
* למסקנת הגמרא: חרש לא יכול להפר את נדרי אשתו.
* כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו, וכל שאין ראוי לבילה - בילה מעכבת בו.
* יש מחלוקת תנאים מדוע לא ניתן להשקות (את המים המאררים) לשתי נשים סוטות בבת אחת.
* למסקנת הגמרא: אין בעל יכול להפר בבת אחת לשתי נשיו את נדריהן (כך הכרעת הביאור לפי הר"ן, אך בפירוש הראשון הביא שיש בכך מחלוקת תנאים).

דף עג עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: ארוסה שהגיע זמנה להינשא והתחייב בעלה במזונותיה (אך עדיין לא נשא אותה), דינה כנשואה שבעלה מפר לה את נדריה לבדו, וחכמים חולקים.
* לדעת משנה אחרונה: אין בת ישראל המאורסת לכהן אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה (ואפילו אם כבר הגיע זמנה להינשא וכבר התחייב הארוס במזונותיה).
* כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת.

1 2 3
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר