דף פז עמוד א * במשנה (בסוף העמוד הקודם) מובא שבגט הכתוב בנוסח של "כלל" ניתן לגרש כמה נשים ביחד, אך בגט הכתוב בנוסח של "טופס" יכול רק הזוג האחרון להתגרש - ונחלקו בסוגייתנו רבי יוחנן וריש לקיש מהו "כלל" ומהו "טופס". * המשנה והגמרא עוסקים בעדים החתומים על שני גיטין הכתובים בשטר אחד זה בצד זה. דף פז עמוד ב * אדם לא חותם בשמו של אביו, וגם לא משתמש בשם אביו כסימן עבור חתימתו שלו. * אם יש ריווח בין נוסח הגט לחתימות העדים - הגט פסול, אך אם מילא ריווח זה בחתימות עדים אחרים אף שהם קרובי משפחה ופסולים לעדות - הגט כשר. * המשנה מבארת אופנים נוספים בנוגע לחתימות העדים על גט אחד או שני גיטין שבשטר אחד, ומבארת מתי הגט כשר ומתי לא (לדוגמא: אם העדים חתמו בראש הגט ולא בסוף הגט - הגט פסול).
דף פח עמוד א * רב היה חותם מן הצד באיגרת הזמנה לאנשים לדין לפניו. * לדעת רבי ירמיה: ניתן להכשיר גט שחתם עליו עד אחד רק אם גם הסופר (שכתב את הגט) חתם על הגט. * לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבע משפחות של מלכים ממלכי ישראל עבודה-זרה (ירבעם, בעשא, אחאב, יהוא, פקח, מנחם, הושע). * צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו (כשחרבה ירושלים) בעוד שחכמי גלות יכניה קיימין בבבל כדי שילמדום תורה. דף פח עמוד ב * גט מעושה (שנלקח מן הבעל בדרך כפיה כדי שיגרש בו את אשתו) כדין - אם דייני ישראל כפו אותו הגט כשר, אך אם דייני עובדי כוכבים כפו אותו אינו כשר אך נפסלת לכהונה מדרבנן (כדי שלא יקלו בטעות בגט שכפו אותו ישראל לתת). * גם בחו"ל רשאים ישראל לדון ולכפות את האיש לגרש את אשתו (כי הם עושים את שליחותם של בני ארץ ישראל שנתנו להם רשות לכך). * לדעת רב אשי: כל קול שיצא על האשה לאחר שנישאת - לא חוששים לו.
דף פט עמוד א * אשה שיצא עליה קול שזינתה - נחלקו התנאים אם נאסרת לכהן. * במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שאם יצא קול (שמועה) בעיר על אשה פנויה שהיא מקודשת לפלוני הרי שחוששים לכך ואסורה להינשא לאחר עד שתקבל ממנו גט - והאמוראים בסוגייתנו מבארים ששמועה בלבד אינה אוסרת אלא רק שמועה מבוססת. * ישנה מחלוקת אם "מבטלינן קלא". דף פט עמוד ב * אמתלא ששובר את הקול - נחלקו האמוראים מתי חוששים לאמתלא. * לדעת רב אשי: אין חוששים לקול שלא הוחזק בבית דין (שלא בדקו בית דין אחריו). * אשה נשואה שיצא עליה קול שנתקדשה לאחר קודם נישואיה - לא חוששים לקול זה (והגמרא מכריעה להלכה שהוא הדין לגבי ארוסה שיצא עליה קול שכזה לפני אירוסיה). * לדעת רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת לשני מספק (כי חוששים שקיבלה גירושין מהראשון), ושמואל חולק. * אשה שיצא עליה קול שקיבלה קידושין מראשון, ובא אחר וקידשה קידושי תורה, ולא נתברר מקור הקול - נחלקו האמוראים אם אפשרי שהשני יגרש והראשון ישא אותה.
דף צ עמוד א * התנאים נחלקו מתי אדם רשאי לגרש את אשתו - לדעת ב"ש: אם מצא בה דבר ערוה, לדעת ב"ה: גם אם מצא בה שאר דבר סרחון (כגון: שהקדיחה תבשילו), לדעת ר"ע: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. (ובגמרא מבואר טעם המחלוקת). * למילה "כי" במקרא יש 4 משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי). * לדעת ב"ה: אם גירש את אשתו אך לא בגלל שמצא בה דבר שלילי - מה שעשה עשוי ומגורשת ולא כופים אותו להחזירה. * כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים. דף צ עמוד ב * אשה הנוהגת בפריצות ברשות הרבים ורוחצת במקום שבני אדם רוחצים - מצוה מן התורה לגרשה. * כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. הדרן עלך מסכת גיטין