סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 3
דף יב עמוד א
* אשה מתקדשת בפרוטה - לדעת אביי (בניגוד לרב יוסף) אין הכוונה שבכל דור יקדשו במטבע הנקרא באותו הדור "פרוטה", אלא מדובר באופן קבוע על שמינית איסר האיטלקי.
* לדעת שמואל מי שמקדש אשה בתמר (או בכל חפץ אחר) השווה פחות מפרוטה - האשה מקודשת מספק, כי חוששים שמא במדי (במקום רחוק) זה שווה לפרוטה, אך רב חסדא חולק על כך.

דף יב עמוד ב
* רב היה מלקה את מי שהיה מקדש אשה בשוק ואת מי שהיה מקדש אשה בביאה ואת מי שהיה מקדש אשה בלי לדבר עימה לפני כן - משום פריצות (כך ללישנא הראשונה בגמרא).
* לדעת רבא אשה שקיבלה חפץ ששווה פחות מפרוטה ולאחר מכן נודע לה שבתוך החפץ היתה פרוטה ושתקה האשה - אינה מקודשת, ושתיקתה לא נחשבת להסכמתה להתקדש.
מספר צפיות: 7
דף יג עמוד א
* אם גזל מהאשה חפץ וקידש אותה בחפץ זה - מקודשת אם דיבר איתה קודם לכן והסכימה להתקדש לו (ושתקה משום שמחלה לו על הגזילה).
* גם אשה וגם קרקע לא נקנים בפחות משוה פרוטה.
* כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן, ואלו שאינם בקיאין ואעפ"כ דנים בהם - קשין לעולם יותר מדור המבול.

דף יג עמוד ב
* יש מחלוקת אמוראים אם "שיעבודא דאורייתא" (=מה שאמרו חכמים שנכסיו של אדם משועבדים לחובותיו הוא מהתורה) או לא.
* רב פפא פסק שמלוה על פה גובה מן היורשין (כי שיעבודא דאורייתא) אך לא גובה מן הלקוחות (כדי שלא יפסידו).
* הגמרא מבררת מה המקור לדין במשנה שאשה קונה את עצמה במיתת הבעל (ולא נשארת אסורה).
מספר צפיות: 7
דף יד עמוד א
* חליצה צריכה להתבצע בבית-דין של ישראל ולא של גרים/גוים.
* הנמצאים בשעת החליצה צריכים לומר "חלוץ הנעל".
* לא ניתן לגרש אשה באמצעות חליצה, ולא ניתן לגרש שומרת יבם באמצעות גט.
* לא חייבים לבצע את החליצה דוקא באמצעות הנעל של החולץ, אך הנעל צריכה להתאים למידה שלו.

דף יד עמוד ב
* הגמרא מביאה מקור לכך שעבד עברי הנמכר לגוי, ואמה העבריה, ועבד עברי הנמכר ע"י בית דין לישראל (בגלל שגנב), והמוכר עצמו לישראל להיות עבד - שנמכרים באמצעות כסף.
* לדעת ת"ק יש 4 הבדלים בין מי שמוכר עצמו להיות עבד לבין מי שמכרוהו בית דין לעבדות (מוכר עצמו יכול למכור עצמו ליותר מ6 שנים, ואינו נרצע, ולא זכאי להענקה, ורבו לא מוסר לו שפחה כנענית), ורבי אלעזר חולק.
מספר צפיות: 6
דף טו עמוד א
* רציעת אזנו של עבד עברי המעוניין להיות עבד עולם נעשית באוזן ימין.
* עבד עברי המעוניין להיות עבד עולם צריך לומר זאת לפני תום 6 שנות עבדותו.
* האדון רשאי למסור שפחה כנענית לעבדו גם בעל כורחו.
* כל סוגי עבד עברי (מוכר עצמו, עבד עולם, מכרוהו בית דין) יוצא לחופשי ביובל.

דף טו עמוד ב
* עבד עברי הנמכר לגוי לא יוצא לחופשי לאחר 6 שנים (לדעת רבי).
* עבד עברי שנמכר לגוי - רבי יוסי הגלילי סובר שאם נגאל ע"י קרובי משפחה הרי הוא משוחרר ואם נגאל ע"י אחרים הרי הוא משועבד להם, ורבי עקיבא סובר בדיוק הפוך, וחכמים (=רבי) סוברים שבשני המקרים הללו הוא משוחרר.
מספר צפיות: 4
דף טז עמוד א
* נחלקו האמוראים מי כותב את שטר קנין אמה העבריה - הקונה או המוכר (=אבא שלה).
* הגמרא מביאה את המקורות לדין המשנה שבדף יד ע"ב שעבד עברי קונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף, ומביאה ברייתא שנאמר בה שעבד עברי קונה את עצמו גם בשוה כסף ובשטר.
* לדעת ריש לקיש אמה העבריה משתחררת מרשות האדון שלה כאשר אבא שלה נפטר.

דף טז עמוד ב
* הגמרא דחתה את דברי ריש לקיש (תיובתא מברייתא).
* הזכאים ל"הענקה" (=מענק שחרור): היוצא בשנים וביובל ובמיתת אדון ואמה העבריה בסימנין, ולדעת ר' מאיר גם היוצא בגרעון כסף, אך עבד שברח לדעת כולם לא זכאי להענקה.
מספר צפיות: 3
דף יז עמוד א
* עבד עברי שהיה חולה מעל 3 שנים מתוך 6 שנות העבדות חייב להשלים את התקופה שחיסר.
* התנאים נחלקו מה שווי המענק שנותנים לעבד עברי כשהוא משתחרר: 15, 30 או 50 סלעים.
* לדעת ר' שמעון אין לתת כסף עבור "הענקה", ולדעת רבי אליעזר בן יעקב אין לתת פרדות עבור "הענקה".

דף יז עמוד ב
* התנאים נחלקו אם עבד עברי מקבל "הענקה" רק אם בית אדוניו נתברך בגללו (בתקופת עבדותו) או שבכל מקרה מקבל.
* עבד עברי -עובד את הבן של אדוניו לאחר מיתתו ואינו עובד את הבת, אמה עבריה, הנרצע והנמכר לעובד כוכבים - אינם עובדים לא את הבן ולא את הבת.
* מדין תורה גוי יורש את אביו, אך גר לא יורש את אביו הגוי מדין תורה אלא רק מדברי סופרים (ותיקנו זאת מהטעם "שמא יחזור לסורו").
מספר צפיות: 7
דף יח עמוד א
* אם האדון יעד (=קידש) את אמתו העבריה - הרי היא נידונת כאשת איש ואינה יוצאת ממנו בשנים וביובל אלא בגט.
* אדם שגנב ממון בשווי מסויים ואינו שוה במכירתו אלא חצי מכך - הרי הוא נמכר לעבד וחוזר ונמכר, אך אם גנב ממון בשווי מסויים ושוה במכירתו יותר מכך - אינו נמכר כלל לעבד, ולדעת רבי אליעזר ב2 המקרים אינו נמכר לעבד.
* אם יש לאבא של אמה עבריה כסף - כופין אותו לפדותה, משום פגם משפחה.

דף יח עמוד ב
* ר"א סובר שאדם לא מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות, אך כן לשפחות אחר אישות, ור"ע סובר בדיוק הפוך, ור"ש סובר שלא מוכר את בתו לאישות אחר שפחות ולא לשפחות אחר שפחות.
* רבה מסתפק אם יעוד (שמיעד האדון את האמה לו לאשה) עושה נישואין או רק אירוסין (והמסקנה בתחילת הדף הבא שאירוסין עושה).
מספר צפיות: 9
דף יט עמוד א
* אדם יכול לייעד את אמתו העבריה לבנו לאשה - רק לבנו גדול.
* כשמייעד את אמתו העבריה לאשה, צריך להודיע לה על כך שנושאה.
* אב יכול לומר לבתו הקטנה "צאי וקבלי כסף קידושיך".
* המקדש אשה במלוה (במחילת הלואה שהלוה לה) שיש עליה משכון (אצלו) - מקודשת.

דף יט עמוד ב
* לדעת חכמים ניתן לייעד את אמתו העבריה לאשה אפילו בסוף 6 שנות העבדות שלה סמוך לשקיעת החמה, אך לדעת רבי יוסי ברבי יהודה ניתן רק אם נותר זמן לעשות מלאכה בשווי פרוטה.
* המוכר את בתו ופסק על מנת שלא לייעד - לדעת ר"מ התנאי קייים, וחכמים חולקים.
* לדעת חכמים מותר למכור את בתו לאמה לפסולים (=ממזר ונתין), ולדעת ר' אליעזר מותר אף למוכרה לקרובי משפחתו.
מספר צפיות: 8
דף כ עמוד א
* עבד עברי לא יוצא לחירות אם אדונו הפיל את שינו או סימא את עינו, בניגוד לעבד כנעני.
* עבד עברי היוצא לחירות ב"גרעון כסף" - אם השווי שלו השתנה משעת המכירה, מחשבים לפי השווי הנמוך מבין השנים.
* "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו" - אסור לו לאכול ולשתות ולישון בתנאים טובים יותר מאשר העבד.
* כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה- נעשית לו כהיתר.

דף כ עמוד ב
* המוכר "שדה אחוזה" לא יכול לגאול אותה לחצאין (=לא יכול לשלם רק כנגד מקצת מהשנים שנשארו עד היובל), אך המקדיש כן יכול.
* לדעת רב ששת עבד עברי הנמכר לעו"כ לא נגאל לחציו (=לא יכול לתת חצי מדמיו תמורת חצי מהשנים שעליו לעבוד).
* לדעת רב ששת ר"ש סובר שהמוכר בית בבתי ערי חומה גואל לחצאין (אם נתן חצי דמיו בתוך השנה נפדה חצי הבית).
מספר צפיות: 7
דף כא עמוד א
* המוכר בית בבתי ערי חומה - אינו נגאל ע"י הקרובים על כרחו של הקונה, לדעת רב ששת.
* בשדה אחוזה ובתי החצרים שלא נתפרש בהם אלא שאחד מאחיו יגאלנו - הדין הוא שמי שקרוב יותר קודם יותר לגאול.
* עבד עברי הנמכר לישראל - לא נגאל ע"י הקרובים על כרחו של הקונה, לדעת רבי.

דף כא עמוד ב
* עבד עברי הנמכר לישראל - הגמרא נשארה בספק אם נגאל ע"י הקרובים על כרחו של הקונה או לא (לאחר 2 נסיונות להוכיח שכן), לדעת חכמים.
* לדעת רבי הרציעה מתבצעת באמצעות כלי מתכת, ולדעת ר' יוסי בר יהודה רציעה מותרת בכל דבר למעט סם.
* נחלקו התנאים היכן באוזן מתבצעת הרציעה (באליה של האוזן או בגובה של האוזן).
* למסקנה האדון של עבד עברי כהן יכול למסור לו שפחה כנענית.
מספר צפיות: 7
דף כב עמוד א
* עבד עברי יכול להירצע ולהיות עבד עולם בהתקיים התנאים הבאים: (1) רק אם יש גם לו וגם לרבו אשה ובנים. (2) רק אם הוא אוהב את רבו ורבו אוהב אותו. (3) שלא יהיה אחד מהם חולה והשני בריא.
* "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו".
* אדונו של העבד חייב במזונות בניו ובמזונות אשתו.

דף כב עמוד ב
* אמר הקב''ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע.
* אמר הקב''ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם.
* עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה (=משנה) ובחליפין (=ברייתא) ובמשיכה (=שמואל).
מספר צפיות: 10
דף כג עמוד א
* גר שמת: העבדים שלו יוצאים לחירות לדעת חכמים, אך לדעת אבא שאול העבדים הקטנים שלו - כל המחזיק בהם זכה בהם.
* עבד כנעני קונה את עצמו לחירות - רבי מאיר: בכסף ע"י אחרים, בשטר ע"י עצמו. ר' שמעון בן אלעזר: בכסף ובשטר ע"י אחרים. חכמים: בכסף ובשטר בין ע"י אחרים בין ע"י עצמו.

דף כג עמוד ב
* לדעת ר' שמעון בן אלעזר עבד כנעני יכול לעשות שליח שיקבל את גיטו מיד רבו.
* הכהנים שמקריבים עבורנו את הקרבנות נחשבים לשליחי הקב"ה ולא לשליחים שלנו (ולכן מותר לכהן להקריב קרבנות גם עבור מישהו שמודר ממנו הנאה).
* מובאים 3 אפשרויות לביאור מחלוקת ר' מאיר וחכמים שבמשנה האם עבד כנעני יכול לקנות את עצמו בכסף של אחרים (שאלת הגמרא, רבה, רבי אלעזר).
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר