סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 9
דף לח עמוד א
* בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן.
* עוגות שהוציאו בני ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן.
* בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד.
* מלמד שהקב''ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש.
* 3 מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ: חדש, כלאים, ערלה.

דף לח עמוד ב
* לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ (חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים).
* במשנה במסכת ערלה נאמר "החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים" - ונחלקו האמוראים לגבי ערלה אם הכוונה להלכות מדינה (מנהג) או להלכה למשה מסיני.
מספר צפיות: 4
דף לט עמוד א
* ישנה מחלוקת אמוראים אם דין ערלה נוהג בחו"ל או לא.
* לדעת רבי יוחנן דין ערלה נוהג בחו"ל מהלכה למשה מסיני, אך ההלכה קבעה שבמקרה של ספק אין דין ערלה נוהג בחו"ל.
* לדעת רבי יוחנן לוקים על הרכבת אילן בחו"ל.

דף לט עמוד ב
* כל העושה מצוה אחת (יתירה על זכויותיו) מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ.
* לדעת רבי יעקב אין שכר על המצוות בעולם הזה.
* מחשבה רעה אין הקב''ה מצרפה למעשה (למעט מחשבה של עבודה-זרה).
* שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, אא"כ מצוי היזק.
* אם בא דבר עבירה לידו וניצול הימנה - נותנים לו שכר כעושה מצוה.
מספר צפיות: 5
דף מ עמוד א
* כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס.
* אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה.
* נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.
* כל שלא חס על כבוד קונו (המסתכל בקשת / העובר עבירה בסתר על אף שיכול לכוף את יצרו) - ראוי לו שלא בא לעולם.

דף מ עמוד ב
* אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה והתחרט על כל הטובות שעשה - איבד את הראשונות, ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירים לו שוב רשעו.
* נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא אם תלמוד גדול או מעשה גדול, ולבסוף נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה.
* אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה.
מספר צפיות: 27
דף מא עמוד א
* כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - דור הנאה ממנו. [הדרן עלך פרק ראשון]
* מצוה בו יותר מבשלוחו (ולכן עדיף לאשה להתקדש שלא באמצעות שליח / ולכן מסופר על אמוראים שהכינו בעצמם את צרכי השבת).
* אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו.
* אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר "בפלוני אני רוצה".

דף מא עמוד ב
* הגמרא מבררת באריכות (בדף זה ובעמוד הבא) מנין לומדים דין שליחות.
* לדעת רבי יהושע בן קרחה המקור לכך שיש שליחות בקדשים (=שלוחו של אדם כמותו) הוא מהפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים".
* המקור לכך שיש שליחות בדין תרומה הוא מ"בנין אב" מגירושין ומקדשים (שבהם יש לימוד מיוחד ששלוחו של אדם כמותו).
מספר צפיות: 15
דף מב עמוד א
* כל ישראל יכולים לצאת בקרבן פסח אחד (אע"פ שאין בו כזית לכל אחד, כי אכילת פסחים לא מעכבת אלא רק זריקת הדם).
* יש מחלוקת אם ניתן לשחוט את קרבן הפסח עבור אדם יחיד (ללא חבורה).
* יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם, בית דין מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה, וכאשר היתומים גדלו - לדעת שמואל הם יכולים למחות ולבטל את החלוקה אך רב נחמן חולק.

דף מב עמוד ב
* אחים שחילקו את נכסי אביהם על ידי שליח וטעה השליח ונתן לאחד יותר מאחיו - מה שעשה בטל אפילו אם הטעות בפחות משיעור שישית.
* אין שליח לדבר עבירה, מכיון ש"דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים?".
* בדין מעילה, ובדין שליחות יד בפיקדון לדעת ב"ה - יש שליח לדבר עבירה.
מספר צפיות: 20
דף מג עמוד א
* בדין טביחה ומכירה - יש שליח לדבר עבירה (אם שלח אדם שליח לטבוח או למכור את הגניבה שגנב הוא בעצמו, הגנב חייב ולא השליח).
* האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש - לדעת שמאי המשלח חייב (לאחד התירוצים בגמרא - חייב רק בדיני שמים).
* אוריה החתי היה מורד במלכות.
* הגמרא פוסקת להלכה ש"שליח נעשה עד" (אדם שנשלח לעשות דבר, יכול להעיד עליו לאחר זמן) - בקידושין בגירושין ובדיני ממונות.

דף מג עמוד ב
* לדעת רב נחמן, המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים.
* נערה המאורסה - לדעת רבי יהודה רק אביה יכול לקבל את גיטה ולדעת חכמים גם היא יכולה.
* נחלקו האמוראים (בדעת חכמים) אם נערה יכולה לקדש את עצמה או רק אביה יכול לקדש אותה (ולדעת רבי יהודה רק אביה יכול).
מספר צפיות: 10
דף מד עמוד א
* העושה מאמר ביבמתו (קידושי דרבנן של יבם ביבמתו) שלא מדעתה - לדעת רבי קנה ולדעת חכמים לא קנה.
* הגמרא הקשתה על דעתו של ריש לקיש (הסובר שלדעת חכמים גם נערה יכולה לקדש את עצמה ולא רק אביה) ותירצה.
* מסופר בגמרא שחכמי בית המדרש הכריעו שהלכה כרבי יוחנן החולק על ריש לקיש (וסובר שלדעת חכמים נערה לא יכולה לקדש את עצמה אלא רק אבא שלה).

דף מד עמוד ב
* לדעת רב נחמן (בדעת חכמים) - נערה לא יכולה לעשות שליח שיקבל את גיטה (כשאביה חי).
* קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - צריכה גט וצריכה מיאון (לדעת רב ושמואל, וקרנא חולק) - לדעת רב נחמן ועולא בלישנא הראשונה מדובר רק כאשר 'שידכו' לפני כן.
מספר צפיות: 13
דף מה עמוד א
* קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה ומת בעלה ונפלה לפני אחיו ליבום - אם היבם עשה בה 'מאמר' צריכה גט וחליצה ומיאון, ואם לא עשה בה 'מאמר' ניתרת בחליצה בלבד.
* אחות גרושה - אסורה מהתורה, אחות חלוצה - אסורה מדברי סופרים.

דף מה עמוד ב
* אין אדם מחציף את פניו באביו וממנה אותו לשליח לעשות ולפעול במקומו, ולכן אין לחשוש שמא קידש האב אשה לבנו בשליחות בנו.
* נתקדשה (לכהן) לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת (ללא דעתו) - נחלקו האמוראים אם אוכלת בתרומה (כל עוד לא בא אביה ומחה), אך כולם מודים שאם מתה אינו יורשה.
* נתקדשה (לכהן) לדעת אביה וניסת שלא לדעתו ואביה כאן - נחלקו האמוראים אם אוכלת בתרומה.
מספר צפיות: 5
דף מו עמוד א
* קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - אביה יכול לבטל את הקידושין, ונחלקו האמוראים אם גם היא יכולה לבטל את הקידושין לפני שישמע האב ויתרצה.
* האומר לאשה "התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בתמרה זו" ונתן לה 2 תמרות - רק אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת, אך אם אמר לה "התקדשי לי בזו ובזו" מקודשת אם שתיהן יחד שוות פרוטה (וחילוק זה הוא על פי דעת ר' שמעון).

דף מו עמוד ב
* המקדש אחותו (והרי אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו) - לדעת רב כוונתו היתה לתת לה את המעות לפיקדון, ולדעת שמואל כוונתו היתה לתת לה את המעות במתנה.
* מי שמפריש הפרשת חלה מן הקמח (קודם שנעשה עיסה) - לא עשה כלום.
* המפריש תרומה מפירות רעים על פירות יפים - תרומתו תרומה.
מספר צפיות: 6
דף מז עמוד א
* אם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי באלו" ואח"כ נתן לה כמה תמרים - מקודשת, אפילו אם אוכלת את התמרים הראשונים קודם שקיבלה את האחרונה.
* רב סובר שהמקדש במלוה אינה מקודשת (בגלל ש"מלוה להוצאה ניתנה").
* הגמרא דחתה את האפשרות שדברי רב הנ"ל הם מחלוקת תנאים, ולאחר מכן הגמרא הקשתה על דברי רב ותירצה (בעמוד הבא).

דף מז עמוד ב
* השואל קורדום מחבירו להשתמש בו, והתחיל להשתמש בו - קנאו לענין זה שאין המשאיל יכול לחזור בו.
* הגמרא מנסה שוב לתלות את דברי רב הנ"ל במחלוקת תנאים (אחרת), אך דוחה אפשרות זו.
* אדם המוכר לחבירו שטר חוב שיש לו על אחרים - לדעת רבי די בכך שימסור לקונה את שטר החוב, אך לדעת חכמים צריך גם לכתוב שטר נוסף על מכירה זו.
מספר צפיות: 8
דף מח עמוד א
* לדעת שמואל: המוכר שטר חוב (שמישהו חייב לו) לחבירו (למישהו אחר), ולאחר המכירה מחל המוכר (או יורשו) על החוב, הרי זה מחול.
* האומר לחברו "מנה לי בידך תנהו לפלוני", אם אמר זאת כשעמדו שלשתן יחדיו - קנה.
* הגמרא מנסה פעמיים בעמוד זה [בנוסף לפעמיים מהדף הקודם] לתלות את דינו של רב (הסובר שהמקדש במלוה אינה מקודשת) במחלוקת תנאים, אך דוחה זאת.

דף מח עמוד ב
* המקדש במלוה שיש לו עליה ובנוסף לכך נותן לה פרוטה - נחלקו התנאים אם מקודשת (כי דעתה על הפרוטה) או לא (כי דעתה על המלוה).
* ר"ש ורשב"ג ור"א סוברים שאם אומר אדם לשליח לעשות עבורו דבר קל, ועשה השליח דבר קשה יותר - אין זה שינוי מדעת המשלח, שלא נתכוין המשלח אלא להראות לשליח מקום להקל בשליחותו.
מספר צפיות: 14
דף מט עמוד א
* המקדש את האשה והטעה אותה בנוגע ליחוס שלו - לדברי הכל אינה מקודשת אף אם הטעה אותה לשבח (היינו, שהיחוס שלו טוב יותר ממה שחשבה).
* המתרגם פסוק כצורתו (כפי דברי המקרא בדיוק) - הרי זה בדאי (כי פעמים רבות אין כוונת הכתוב למשמעות הפשוטה של דברי המקרא).

דף מט עמוד ב
* המקדש אשה "על מנת שאני צדיק" - אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו. "על מנת שאני רשע" - אפילו צדיק גמור מקודשת, שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו.
* 10 קבים חכמה ירדו לעולם - 9 נטלה ארץ ישראל, ו-1 כל העולם כולו.
* 10 קבים יופי ירדו לעולם - 9 נטלה ירושלים, ו-1 כל העולם כולו.
* 10 קבים זנות ירדו לעולם - 9 נטלה ערביא כו'.
* 10 קבים שיחה ירדו לעולם - 9 נטלו נשים כו'.
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר