סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 6
דף עב עמוד א
* נחלקו האמוראים אם גבולות בבל לענין גיטין (שהמביא גט מארץ ישראל לבבל לא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם) הם כגבולות בבל לענין יוחסין או לא.
* נחלקו האמוראים אם "חלזון ניהוונד" דינה כדין בבל לענין יוחסין או לא.
* ישמעאלים - דומים לשעירים של בית הכסא, תלמידי חכמים שבבבל - דומים למלאכי השרת.

דף עב עמוד ב
* כשמת ר' עקיבא נולד רבי, כשמת רבי נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה נולד רבא, כשמת רבא נולד רב אשי, ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו.
* חכמים (לפי דעה אחת בגמרא) חולקים על רבי מאיר וסוברים שכל הארצות בחזקת מיוחסות (ולא רק בבל).
* נחלקו התנאים אם ממזרים ונתינים טהורים הם לעתיד לבוא.
מספר צפיות: 7
דף עג עמוד א
* לא הוזהרו כהנות כשרות מלהינשא לפסולים (גר, עבד משוחרר, חלל).
* הגמרא הכריעה להלכה שלגר מותר להינשא לכהנת וכן לממזרת.
* מדין תורה "שתוקי" ו"אסופי" כשרים, אלא ש"מעלה עשו ביוחסים" ואסרו עליהם להינשא לישראל.

דף עג עמוד ב
* הגמרא מביאה כמה דוגמאות בהם תינוק שנמצא לא נחשב ל"אסופי" כי יש הוכחה לכשרותו.
* התנאים נחלקו עד מתי המיילדת נאמנת לומר על תאומים מי נולד ראשון.
* 2 אנשים שחלוקים ביניהם מי מהם קנה חפץ מסויים - נאמן המוכר לומר למי מכר את החפץ כל עוד החפץ ברשותו.
מספר צפיות: 11
דף עד עמוד א
* שלשה נאמנין להעיד על אחד מהתאומים שהוא הבכור: המיילדת (לאלתר בלבד), אמו (כל שבעה ימים ראשונים ללידה), אביו (לעולם).
* היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה, אמרה להם מאיש פלוני (שהוא כשר ומיוחס) הוא - רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים נאמנת (וכך פסק שמואל), ורבי יהושע חולק.
* המשנה המובאת בעמוד זה ממשיכה לבאר אם ואיזה פסולים מותרים להנשא זה לזה.

דף עד עמוד ב
* גיורת פחותה מבת 3 שנים ויום אחד - נחלקו התנאים אם אסורה לכהן.
* 4 אמוראים מנסים לפרש את המשנה (שבעמוד א), ורק הפירוש האחרון לא נדחה.
* איזהו ממזר? לדעת רבי יהושע כל שנולד מאיסור ביאה שחייבים עליו מיתת בית דין, ולדעת שמעון התימני אפילו אם חייבים עליו כריתות, ולדעת רבי עקיבא אפילו אם חייבים עליו רק לאו.
מספר צפיות: 14
דף עה עמוד א
* אלמנת עיסה (=אלמנת ספק חלל) - פסולה לכהונה (לדעת כולם).
* ארוסה שהתעברה ולא ידוע ממי - נחלקו האמוראים אם הולד ממזר.
* למרות שלגר ולצאצאיו מותר להתחתן עם ממזרת - הרי שמשלב מסויים חכמים אסרו לו להתחתן עם ממזרת מחשש שיחשבו שהוא ישראל שנושא ממזרת (לת"ק: מלאחר 10 דורות, ולדעת יש אומרים: משישתקע שם עבודת כוכבים ממנו).

דף עה עמוד ב
* בברייתא (בעמוד א) מובא שרבי אלעזר סובר שכותי לא ישא כותית, ובגמרא מובאים כמה הסברים לדין זה.
* לדעת רבי ישמעאל: עובד כוכבים ועבד שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל - פסלוה מן הכהונה.
* יש 3 דעות מה המעמד של הכותים ושל הכהנים המוזכרים בפסוק (במלכים ב') שנטמעו בכותים.
מספר צפיות: 7
דף עו עמוד א
* מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל.
* המשנה מפרטת איך בודקים יחוסו של מי שלא ידוע לנו יחוסו, ומי אינו צריך בדיקה.
* כשנשים רבות הן מגנות זו את זו במעשי זנות שיודעת אחת על השניה, וכשגברים רבים הם מגנים זה את בפסולי היחוס שיודעים אחד על השני.

דף עו עמוד ב
* יש דעה בגמרא שחכמים סוברים שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות ואינן צריכות בדיקה.
* כשם שבית דין מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום.
* בירושלים מקפידים שגם דייני ממונות יהיו מיוחסים.
* בית דוד הקפידו שהחיילים יהיו מיוחסים, כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן.
מספר צפיות: 9
דף עז עמוד א
* ישראל שנשא אשה שהיא 'חללה' - בתו כשרה לכהונה.
* 'חלל' שנשא לאשה בת ישראל - בתו הנולדת ממנה פסולה לכהונה לדעת משנתנו, אך רבי דוסתאי בן יהודה חולק וסובר שהבת כשרה לכהונה.
* מי היא 'חללה'? (1) זו שנולדה מכהן שבא על אשה שאסורה לו רק מחמת שהוא כהן. (2) אלמנה שנבעלה לכהן גדול, או גרושה או זונה שנבעלו לכהן הדיוט.

דף עז עמוד ב
* כהן גדול שבא ביאה אחת על אשה שהתאלמנה פעמיים (או יותר) - אינו חייב אלא אחת.
* כהן גדול שבא על אחותו שהתאלמנה - אינו לוקה עליה משום איסור כהונה, כי אם על איסור אחותו בלבד (כך מובא בברייתא שנשנתה לפני רב ששת).
* אין 'חללה' אלא מאיסור כהונה, ולכן הבא על אחותו עשה אותה בכך זונה אך לא חללה.
מספר צפיות: 7
דף עח עמוד א
* לדעת אביי כהן שקידש אחת מהפסולות לו לוקה משום "לא יקח" ולאחר שבעל לוקה משום "לא יחלל", אך לדעת רבא לוקה על שניהם רק לאחר שבעל (לאחר קידושין).
* לדעת רבי יהודה בת גר זכר פסולה לכהונה ואפי' נשא ישראלית, ור' אליעזר בן יעקב מכשיר ופוסל רק בת של גר וגיורת, ור' יוסי מכשיר ובתנאי שההריון היה לאחר שהתגיירו, ור' שמעון מכשיר אפי' גיורת עצמה אם התגיירה פחות מבת 3 שנים ויום אחד.

דף עח עמוד ב
* לדעת רבה בר בר חנה הלכה כרבי יוסי ומיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן כרבי אליעזר בן יעקב.
* האומר "בני זה ממזר" - אינו נאמן, ואפילו הוא ואשתו מודים על העובר שבמעיה שהוא ממזר - אינם נאמנים, ורבי יהודה חולק על 2 דינים אלו.
* נאמן אדם לומר "זה בני בכור".
מספר צפיות: 7
דף עט עמוד א
* ביום בו נערה הופכת לבוגרת - אם גם אביה קידש אותה וגם היא קידשה את עצמה (למישהו אחר), ולא ידוע מי קידש ראשון: לדעת רב הקידושין שלה תופסים (כי היא בוגרת), ולדעת שמואל חוששים לקידושי שניהם (שמא קידושי אביה קדמו ושמא היתה נערה באותו הזמן).
* הגמרא הקשתה 2 קושיות על שמואל ותירצה.

דף עט עמוד ב
* הגמרא ניסתה פעמיים לתלות את מחלוקת רב ושמואל במחלוקת תנאים ודחתה זאת.
* האמוראים נחלקו האם הלכה כרב או כשמואל, והכרעת הגמרא שהלכה כרב.
* המשנה והגמרא דנה בנאמנות האדם על יחוס אשתו ובניו.
מספר צפיות: 8
דף פ עמוד א
* דין זה שהולכים אחר חזקה בקטנים הכרוכים אחרי אמם שבכך מוכח שהיא אמם - נחלקו ריש לקיש ורבי יוחנן אם דין אמור רק בנוגע לאכילת תרומה או אף לענין יוחסין.
* לדעת רבי יוחנן מלקים / סוקלים / שורפים בהתבסס על 'חזקה', אך לא שורפים תרומה טמאה בהתבסס רק על 'חזקה'.

דף פ עמוד ב
* אסור לאדם להתייחד עם 2 נשים, מפני שנשים דעתן קלות עליהן והן נוחות להתפתות לעבירה.
* חכמים ואבא שאול נחלקו אם בזמן שמתו של אדם לפניו אם לבו נשבר ואין לו יצר הרע ולכן מותר לו להתייחד עם אשה.
* לאשה אחת מותר להתייחד עם 2 אנשים כשרים, אך אם הם פרוצים אסור אפילו אם הם עשרה.
מספר צפיות: 8
דף פא עמוד א
* מלקים מכת מרדות את האדם שעבר על איסור ייחוד (אך באשת איש נחלקו האמוראים אם לא מלקים או שמלקים אך מכריזים שלא זינתה אלא רק התייחדה).
* מי שיוצא עליו שמועה לא טובה שהוא עובר עבירות - מלקים אותו.
* אם בעלה של האשה שנתייחדה נמצא בעיר שהיא נמצאת בה או אם פתח פתוח לרשות הרבים - אין חוששים משום איסור ייחוד.

דף פא עמוד ב
* "ולא ידע ואשם ונשא עונו" - כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה, ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ואשם ונשא עונו, מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה.
* לדעת רב מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו, אך לדעת שמואל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה.
מספר צפיות: 8
דף פב עמוד א
* לדעת חכמים לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה (ורבי יהודה חולק).
* אין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.
* טוב שברופאים - לגיהנם, והכשר שבטבחים - שותפו של עמלק.
* כל מי שעסקיו עם הנשים - סורו (מנהגו) רע (ולכן לא מומלץ להתחבר אליו).

דף פב עמוד ב
* אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי - אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי
אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות - אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות.
* רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה (עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו).

הדרן עלך מסכת קידושין וסדר נשים
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר