סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 22
דף עג עמוד א
* פרק "המוכר את הספינה" (פרק חמישי) המתחיל בעמוד זה עוסק בדרכי מכירת מטלטלין ומפרט מה נכלל במכירתם.
* במשנה ובברייתא מבואר מה נכלל במכירת ספינה.
* הרשב"ם מבאר שמטרת רבה בהבאת המעשים שבעמוד זה הם משום "מה רבו מעשיך ה'", ויש מהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, או לפרש מקראות האמורים בספר איוב.

דף עג עמוד ב
* אגדות רבה בר בר חנה המתחילות בעמוד זה, הן מן האגדות התמוהות ביותר בש"ס, ורבו הפירושים לבאר את עומק כוונתן.
* רבה בר בר חנה מספר 4 פעמים על דברים תמוהים שראה כאשר היה בספינה.
* רבה בר בר חנה מספר פעמיים על דברים תמוהים שראה כאשר הלך במדבר.
מספר צפיות: 19
דף עד עמוד א
* רבה בר בר חנה מספר על סוחר ישמעאלי שהראה לו: מתי מדבר, הר סיני, בלועי קרח, ומקום בו נושקים ומתחברים הארץ עם הרקיע זה בזה.
* בלועי קורח אומרים אחת ל-30 יום: משה ותורתו אמת והן בדאין.
* רבי יוחנן ורב ספרא מספרים על דברים תמוהים שראו כאשר הלכו בספינה.

דף עד עמוד ב
* רב יהודה הינדוא ורבי יהושע מספרים מה ראו כאשר הלכו בספינה, והונא בר נתן סיפר מה ראה כאשר הלך במדבר.
* כל מה שברא הקב"ה בעולמו - זכר ונקבה בראם.
* 7 ימים (ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול) ו-4 נהרות (ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה) מקיפין את ארץ ישראל.
מספר צפיות: 19
דף עה עמוד א
* עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן.
* עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן.
* עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים.
* עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק.
* כל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה - מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא.
* כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו.

דף עה עמוד ב
* ירושלים של עולם הזה - כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא - אין עולין אלא המזומנין לה.
* עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה.
* ג' נקראו על שמו של הקב''ה, ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים.
* עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה.
* עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה.
* ספינה - מאימתי תהא קנויה ללוקח שלא יוכל מוכר לחזור בו? רב אמר: כיון שמשך כל שהוא קנה, ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה.
מספר צפיות: 18
דף עו עמוד א
* הגמרא דוחה את האפשרות שמחלוקת רב ושמואל מהעמוד הקודם (אם ספינה נקנית במשיכת מקצתה או כולה) היא מחלוקת תנאים.
* המוכר/הנותן שטר חוב לחבירו - נחלקו רבי ורבי נתן אם הקנין מתבצע באמצעות מסירה לבד או במסירה ושטר שכותב לו עליו.

דף עו עמוד ב
* קנין ספינה לדעת רבי: ברשות הרבים - במסירה, בסימטא - במשיכה.
* לדעת אביי ורבא: מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם, משיכה קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהם, והגבהה קונה בכל מקום.
* לדעת רב פפא: הלכה כחכמים ששטר חוב נקנה באמצעות מסירה ושטר, ולכן המוכר לחבירו שטר חוב שיש לו על פלוני - צריך לכתוב לו בשטר אחר "קנה את השטר עצמו וכן את החוב הכתוב בו".
מספר צפיות: 17
דף עז עמוד א
* לדעת אמימר: הלכה כרבי, שהמוכר/הנותן שטר חוב לחבירו - הקנין מתבצע באמצעות מסירה לבד.
* אמימר מציין שהמקור לפסק שלו הוא מקבלה מרבותיו ("גמרא"), ורב אשי מוסיף שזה מבוסס גם על סברא.
* אמר לשנים "הריני מקנה לכם שדה זו בקנין סודר שתזכו בה עבור פלוני, וכן אני ממנה אתכם לכתוב ולתת לו שטר מתנה על השדה" - יכול לחזור בו ולצוות עליהם שלא לכתוב לו שטר, אך לא יכול לחזור בו מהקנאת השדה.

דף עז עמוד ב
* ניתן לקנות שטר או כסף אגב קרקע ("נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות").
* מכר את הקרון לא מכר את הפרדות, אך אם הפרדות אדוקין בקרון כן קנה את הפרדות.
* מכר את הצמד (העול של הבקר) - לא מכר את הבקר, אך לדעת רבי יהודה במקום שיש שקוראים לבקר "צמד", הדמים מודיעין (אם שילם דמים מרובים הרי זה מוכיח שנתכוין לקנות את שני הדברים יחד).
מספר צפיות: 23
דף עח עמוד א
* במשנה נחלקו ת"ק ונחום המדי אם המוכר את החמור מכר גם את כליו - ומבאר עולא שהמחלוקת היא רק בנוגע ל"שק ודיסקיא וכומני" (ונחלקו אם סתם חמור לרכיבה עומד או למשאוי), אבל "אוכף ומרדעת קילקלי וחבק" לדעת כולם נכללים במכירה.
* הגמרא מסתפקת האם המחלוקת היא כאשר כלי החמור נמצאים על החמור או כאשר הם לא נמצאים על החמור.

דף עח עמוד ב
* אביי הביא רשימה של 6 תנאים, הסוברים שכאשר אדם מוכר דבר מה, הרי כוונתו למכור אותו עם כל כלי תשמישיו.
* המוכר "חמור מניקה" - כלל בכך גם את הסיח, המוכר "פרה מניקה" - לא כלל בכך גם את בנה.
* מובאת דרשה ארוכה הדורשת את הפסוק "על כן יאמרו המושלים באו חשבון...".
* כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם.
מספר צפיות: 13
דף עט עמוד א
* כל הפורש מדברי תורה - אש אוכלתו.
* כל הפורש (יש גורסים: המרפה) עצמו מדברי תורה - נופל בגיהנם.
* הקדיש אילן ואח"כ גדלו עליו פירות, הקדיש שדה ואח"כ נתמלאה עשבים - לדעת רבי יהודה מועלים בהם ולא בגידוליהם, ולדעת רבי יוסי מועלים אף בגידוליהם.

דף עט עמוד ב
* הקדיש בור או שובך ריקנים ואח"כ נתמלאו - לדעת ת"ק מועלים בהם ולא במה שנתמלאו, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון מועלים אף במה שנתמלאו (ונחלקו אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם).
* הקדיש בור או שובך מלאים, והקדיש סתם ולא פירש אם כוונתו להקדיש גם את תכולתם - לדעת ת"ק מועלים אף בתכולתם, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון מועלים רק בהם כדין המוכר נכסיו לחבירו.
מספר צפיות: 17
דף פ עמוד א
* אדם שקנה מחבירו את הוולדות שיוולדו מהיונים שבשובך שלו במשך שנה זו - עליו לשייר למוכר את 2 הוולדות הראשונות שייולדו, וכן את 2 הוולדות הראשונות שיוולדו לוולדות עצמן.
* "הלוקח... פירות כוורת נוטל ג' נחילים ומסרס" - בגמרא מובאות 3 דעות מהו הסירוס המוזכר במשנה זו וכיצד הוא מתבצע.
* לדעת רב כהנא: דבש בכוורת אין בטל ממנו דין מאכל לעולם (לענין טומאה).

דף פ עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: דין כוורת דבורים כדין קרקע (ולכן כותבים עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת).
* הגמרא מביאה ברייתא, המבארת את דין המוכר מיני אילנות, מה עליו לשייר אצל המוכר.
* "צדיק כתמר יפרח" - שעושה פירות, "כארז בלבנון ישגה" - שגזעו מחליף.
* ישנם עשרה מיני ארזים.
מספר צפיות: 16
דף פא עמוד א
* הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו - לא קנה גם את הקרקע שמסביב ומתחת לאילנות, ולדעת רבי מאיר כן קנה.
* הקונה שני אילנות בתוך של חבירו - מביא ביכורים ואינו קורא מקרא ביכורים, ולדעת רבי מאיר מביא וקורא.
* שמואל סובר שלדעת רבי מאיר אפילו בקונה אילן אחד, שאין לו חלק בקרקע, מביא וקורא, והגמרא דחתה את דבריו.

דף פא עמוד ב
* רבי מאיר סובר שהקונה אילן אחד בתוך של חבירו מביא ביכורים ואינו קורא - לדעת רבה הטעם לכך הוא כי רבי מאיר מסתפק האם במקרה זה קנה את הקרקע עם האילן או לא, ולכן מביא ביכורים אך אינו קורא.
* לאור הסברו של רבה, הגמרא מעלה קשיים שונים ומנסה לברר איך ניתן להביא ספק ביכורים לבית המקדש.
מספר צפיות: 14
דף פב עמוד א
* הקונה 2 אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע עמהם, ועליו לקוץ את הענפים היוצאים מן הגזע והם שלו.
* רב נחמן ע"פ רב פפא סובר, שהלוקח מחבירו עץ דקל, אף אם אירע והוציא הגזע ענפים, אין הם שלו.
* לדעת רב זביד (בביאור דברי רב נחמן) הדקל עשוי להוציא ענפים מן הגזע, ואם קנה דקל בלא לפרש, הענפים היוצאים מן הגזע אינם שלו, מפני שהוא מסיח דעתו מהם כיון שהדקל עומד להיעקר לאחר שיתייבש.

דף פב עמוד ב
* הקונה 3 אילנות מחבירו - לדעת רב יוחנן: הרי זה קנה קרקע תחתיהן וביניהן וחוצה להם כמלוא אורה וסלו, אך רבי אלעזר סובר ש"המוכר בעין רעה מוכר" ולכן הקשה על רבי יוחנן שפסק שמקבל הלוקח אף "אורה וסלו".
* בשטח של "אורה וסלו" - לדעת רב יוסף: בעל השדה (המוכר) רשאי לזרוע שם, ולדעת אביי: לא המוכר ולא הלוקח.
* הקונה 3 אילנות מחבירו יש לו קרקע אם המרחק בין האילנות הוא מ-4 עד 8 אמות לדעת רב יהודה בשם שמואל, ולדעת רב נחמן בשם שמואל מ-8 עד 16 אמות.
מספר צפיות: 18
דף פג עמוד א
* רבא פסק (והגמרא מביאה ברייתא כמותו) שהקונה 3 אילנות מחבירו קנה גם את הקרקע אם המרחק בין האילנות הוא מ-4 אמות ועד 16 אמות.
* המדידה הנ"ל מתבצעת לא בסמוך לקרקע ולא מן הגובה, אלא ממקום הבינוני.
* הגמרא מביאה כמה ספיקות בנוגע לדין זה (של הקונה 3 אילנות מחבירו שקנה גם את הקרקע).

דף פג עמוד ב
* האופן בו נטועים ה-3 אילנות (שהקונה אותם קנה גם את הקרקע) - לדעת שמואל: אם האילנות עומדים כחצובה (רגל אחת עומדת כנגד האויר שבין השתים), ולדעת רב אפילו אם עומדים בשורה אחד אחרי השני.
* מכר לו שוה חמש בשש והוקר ועמד על שמונה (קודם שנתקיים המקח) - לוקח יכול לחזור בו אך לא המוכר.
מספר צפיות: 14
דף פד עמוד א
* מכר לו שוה שש בחמש והוזל ועמד על שלוש - המוכר יכול לחזור בו אך לא הקונה.
* הגמרא מדייקת מהמשנה שצבע החמה הוא אדום (ומביאה לכך סיוע מן המציאות).

דף פד עמוד ב
* יתכן שדברי המשנה שהמוכר לחבירו "יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור בהן" הם גם לשיטת חכמים הסוברים שלענין תרומה ומעשר יין וחומץ נחשבים למין אחד - כיון שלענין מקח וממכר יש מי שנוח לו יין ויש מי שנוח לו חומץ.
* למסקנה - דעת רבי יוחנן: מדד המוכר ונתן לתוך קופתו של לוקח (שבסימטא) - קנה, ואם מדד והניח על גבי קרקע הסימטא - לא קנה.
1 2 3 4 5 6 7 8 9
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר