דף עה עמוד א
* הגמרא מביאה דעות שונות מהו הניגוב שאמרה המשנה (בעמוד הקודם) שנצרך כדי להכשיר גת של אבן שזיפת גוי (ונתן בה יין).
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת מה צריך לעשות מי שרוצה לטהר את גתיו ובית בדיו מטומאה או להכשירם מיין נסך הבלוע בהם.

דף עה עמוד ב
* הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים: את שדרכו להטביל - יטביל, להגעיל - יגעיל, ללבן באור - ילבן באור (ואם לא הכשירם והשתמש בהם כפי שהם - נחלקו הברייתות אם האוכל אסור או מותר).
* כלי סעודה, ואפילו חדשים, הנקנים מגוי - צריכים טבילה במקוה (והגמרא מביאה את המקור לכך), אך כלים שאולים לא צריכים טבילה במקוה.
* הכלים שמחוייבים טבילה הם כלי מתכת וכלי זכוכית.

דף עו עמוד א
* רב עמרם הקשה, שבמשנה בעמוד הקודם מובא שכדי להכשיר שפוד שקנה מגוי יש ללבנו באש, ואילו במשנה בזבחים מובא שכדי להכשיר שפוד שבלע בשר קרבנות מספיק להגעילו - ולאורך העמוד מובאים כמה תירוצים לקושיה זו.
* ליבון הוא עד שתשיר קליפתן (קליפת המתכת של הסיר וכדו').
* הגעלת סיר קטן מתבצעת על ידי הכנסתו לסיר גדול.

דף עו עמוד ב
* כדי להגעיל סיר גדול צריך להקיף שפה של עיסה סביבות פי הכלי ולמלא את הכלי במים רותחים עד שיעברו ניצוצות על שפת הכלי (כי כבולעו כך פולטו).
* סכין חלקה (שאין בה גומות) הנקנה מגוי - נועצה 10 פעמים בקרקע, ואח"כ יוכל לאכול בה מאכל צונן, אך כדי להכשירה לרותח צריך הגעלה (לפי רש"י, ולפי תוס': ליבון).

הדרן עלך מסכת עבודה זרה