סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 
מספר צפיות: 3
דף נד עמוד א
* שיעור הדריסה בקנה ובוושט הוא במשהו.
* דרוסה שאמרו שצריכה בדיקה - לדעת רב יצחק בר שמואל בר מרתא: הבדיקה צריכה להיות כנגד בני מעיים, לדעת רב: מכף הגולגולת ועד הירך.
* רבי יוחנן אמר, שכל אותן השנים שרב שימש את רבותיו כאשר הוא ישב, הוא שימש אותם בעמידה (כי רב היה חשוב ממנו).
* שמוטה ושחוטה - לדעת רב: כשרה, לדעת רבי יוחנן: יביא ויקיף.
* אין לך לאסור משום טריפה אלא את מה שמנו חכמים (ולכן אין לאסור אם לקתה בגיד הנשה או לקתה בכולייתה).

דף נד עמוד ב
* "האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה" - מחלוקת אמוראים אם טרפה או לא.
* אין בעלי אומנויות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעסוקים במלאכתם.
* רבי יוסי בר אבין טען ואמר שחביבה מצוה בשעתה.
* רב נחמן סובר שלשון "עד" הכתוב במשנה כוונתה היא עד ולא עד בכלל.
מספר צפיות: 3
דף נה עמוד א
* למסקנת הגמרא: אין כלל אחיד לפרש את לשון "עד" שבמשנה (אם "עד ועד בכלל" או "עד ולא עד בכלל"), אלא כל שיעורי חכמים שניתנו במשנה יש למדוד אותם במדידה המביאה להחמיר בהם (חוץ מכגריס של כתמים שבו יש להקל).
* במשנה (בדף הקודם) נאמר שאם ניטל הטחול הבהמה לא נטרפת - ורב עוירא בשם רבא מחדש שאם הטחול ניקב הבהמה נטרפת.
* במשנה (בדף הקודם) נאמר שאם ניטלו הכליות הבהמה לא נטרפת - ורכיש בר פפא בשם רב מחדש שאם לקתה הבהמה בכליה אחת הבהמה נטרפת.

דף נה עמוד ב
* לדעת "אמרי במערבא": כל הפוסל את הבהמה בריאה (וכל שכן אם כשר בבהמה) - הרי הוא כשר בכליה, אך דבריהם נדחו למסקנת הגמרא.
* כליה שקטנה מחמת חולי - בבהמה דקה עד גודל פול ובבהמה גסה עד גודל ענבה בינונית, כשרה.
* נצטמקה הריאה בידי שמים - כשרה, ואם נצטמקה בידי אדם (ולדעת רבי שמעון בן אלעזר: אף בידי כל הבריות) - טרפה.
* בהמה שנקלף עורה - רבי מאיר חזר בו מדבריו, ואף הוא אוסר אותה באכילה, וכדעת חכמים.
* בברייתא נאמר שבהמה שנקלף עורה ונשתייר בה עור כשיעור מטבע סלע הבהמה כשרה, והגמרא מבררת היכן המקום שצריך להישאר בו העור.
מספר צפיות: 3
דף נו עמוד א
* המשנה מונה אופנים בהם העוף נעשה טריפה.
* עוף שחולדה נשכה אותה בראשה - ניתן לבדוק ביד אם ניקב הקרום של המוח ונטרפה, ונחלקו הדעות אם ניתן לבדוק גם באמצעות מסמר/מחט.
* עוף הגדל במים נטרף כאשר עצם הגולגולת ניקב (אך עוף של יבשה לא נטרף עד שינקב הקרום של המוח עצמו).
* הגמרא מביאה בסוף העמוד אופנים נוספים בהם בדקו אמוראים אם ניקב קרום המוח של עוף.

דף נו עמוד ב
* עוף שנפל לאור והתכווצו ונהפכה מראיתן של בני מעיו - אם משהו מבני המעיים נעשה ירוק, הרי הוא טריפה.
* באלו בני מעיים אמרו שירוקים פסולים? בקורקבן בלב ובכבד.
* המשנה מונה אופנים בהם העוף כשר.
* יצאו בני מעיו של העוף ולא נקבו - העוף כשר, אם לא הפך את המעיים כשהכניסם חזרה לכרס העוף.
* "הוא עשך ויכוננך" - רב שמואל בר יצחק דורש את הפסוק על בריאת האדם, ורבי מאיר דורש את הפסוק על כנסת ישראל.
מספר צפיות: 9
דף נז עמוד א
* לדעת רב יהודה בשם רב: שמוטת יד בבהמה כשרה, שמוטת ירך בבהמה טרפה, שמוטת ירך בעוף טרפה, שמוטת גף בעוף טרפה.
* חזקיה אמר ש"אין ריאה לעוף", והגמרא ביררה את כוונת דבריו, ולבסוף הסיקה שהוא חשב שאין לעוף ריאה כלל, וניכר שאינו בקי בתרנגולין.
* לדעת רב הונא בשם רב: שמוטת ירך בעוף כשירה.

דף נז עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה ששמוטת ירך בעוף טרפה.
* רבי שמעון בן חלפתא בדק והוכיח שהלכה כחולקים על רבי יהודה וסוברים שאם ניטלה הנוצה של העוף העוף לא נטרף בכך.
* רבי שמעון בן חלפתא נקרא "עסקן בדברים" כי בדק במציאות האם אין לנמלים מלך, כאמור בפסוק במשלי.
* נחלקו הדעות מה מוכיח במקרה של ספק טרפה שהבהמה לא נטרפה: אם ילדה / אם משבחת והולכת / אם מתקיימת 30 יום / אם מתקיימת 12 חודש.
* רב אחא בר יעקב פסק שאם ילדה או השביחה אין ראיה שאיננה טריפה.
מספר צפיות: 2
דף נח עמוד א
* דעת אמימר לפי רב אחא: ביצים שנולדו מתרנגולת טריפה - אם היו במעיה כשנטרפה נאסרו עמה, אך אם נוצרו לאחר שנטרפה מותרים (אם התעברה מזכר) כי לדעתו "זה וזה גורם מותר".
* דעת אמימר לפי רבינא: ביצים שנולדו מתרנגולת ספק טריפה - משהים אותם ואם התרנגולת חזרה וטענה במעיה ביצים נוספות, מותרות הביצים הראשונות (כי טריפה אינה יכולה ליצור ביצים חדשות).
* כל בריה שאין בו עצם (כמו תולעים) - אינו מתקיים 12 חודש.

דף נח עמוד ב
* בהמה שיש לה רגל אחורית מיותרת - טריפה (כי "כל יתר כנטול דמי").
* רבינא הטריף בהמה שהיו לה שני מעיים הקרויים "סניא דיבי" (כי "כל יתר כנטול דמי").
* 2 בני מעיים היוצאים מן הבהמה כאחד - טריפה (אם יוצאים הם בשני מקומות בקיבה).
* המשנה מונה מחלות שונות בבהמה שלא מטריפות את הבהמה.
* אם האכיל אדם את הבהמה קרטין (=גבעולים) של צמח הקרוי "חלתית" - הבהמה טריפה.
מספר צפיות: 2
דף נט עמוד א
* רב יהודה ורב יוסף מפרטים דברים שיש באכילתם סכנה.
* המשנה מבארת את סימני הטהרה של בעלי חיים (בהמה, חיה, עוף, חגבים, דגים) המותרים באכילה.
* כל בהמה שאין לה שינים למעלה, בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה, וטהורה.
* "ואת הגמל כי מעלה גרה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא אלא גמל לפיכך פרט בו הכתוב "הוא".

דף נט עמוד ב
* הגמרא מבררת מה הם סימני החיה הטהורה המבדילים אותה מן הבהמה, וזאת כדי להתיר את חלבה (חלב חיה טהורה מותר באכילה, בניגוד לחלב בהמה טהורה).
* "עיזא כרכוז" - הגמרא פסקה שהחלב שלו מותר באכילה, ולא כדעת רב אחאי שאסר.
* הגמרא מביאה בסוף העמוד 2 מעשים שהיו בין רבי יהושע בן חנניה לבין הקיסר.
מספר צפיות: 3
דף ס עמוד א
* הגמרא מספרת על מעשה נוסף שהיה בין הקיסר לרבי יהושע בן חנניה, ועל מעשה שהיה בין בת הקיסר לרבי יהושע בן חנניה.
* שור שהקריב אדם הראשון - קרן אחת היתה לו במצחו /קרניו נבראו קודם לפרסותיו.
* כל מעשה בראשית - בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו.

דף ס עמוד ב
* אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך.
* מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.
* הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.
* מכך שכתוב בתורה "השסועה" (וזו בריה בפני עצמה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות, ולא סביר שמשה הכיר חיה זו) יש תשובה לאומר אין תורה מן השמים.
* "העוים" - יש מחלוקת אם הם מפלשתים או מתימן.
* הרבה מקראות יש שדומה לקוראיהן שהן ראוין לישרף (שלא היה לו לכותבם שאין להם צורך בתורה וגנאי הוא לחברן עם הקדושה), והן הן גופי תורה (טעמים גדולים תלויין בהם).
מספר צפיות: 2
דף סא עמוד א
* לנשר אין אצבע יתרה ואין זפק ואין קורקבנו נקלף והוא דורס ואוכל, וההיפך בתורים.
* לא נתפרשו בתורה סימני הטהרה של עופות, אך חכמים למדו מה הם ממה שכתבה התורה שנשר טמא ותורים טהורים.
* לדעת רבי חייא: עוף שיש לו רק סימן טהרה אחד - טהור.

דף סא עמוד ב
* הגמרא דנה לאורך כל העמוד בדעת רבי חייא ומבררת מדוע דרש בנין אב דוקא מנשר.
* ישנם 24 עופות טמאים.
* תורים לבדם כשרים לקרבן ולא עוף אחר (וזו הסיבה שהתורה כתבה "תורים", ולא כדי שנלמד מזה להתיר עוף דוקא בארבעה סימנים).
מספר צפיות: 4
דף סב עמוד א
* לדעת רב נחמן: עוף הבא לפנינו עם סימן טהרה אחד, וידוע לנו שאין עוף זה דומה לפרס או עזניה, וכן אין שמו של עוף זה פרס או עזניה - טהור.
* לדעת אמימר: העוף הנ"ל טהור, אפילו אם איננו בקיאים מהו פרס ומהו עזניה, ודין זה הוא בתנאי שלא ראינו שהעוף הזה דורס.
* לדעת רב יהודה: עוף המסרט - כשר לטהרת מצורע, וזו היא סנונית לבנה שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים.
* "תסיל" הוא ממין היונה, ו"דאציפי" ו"תורין של רחבה" הם ממין התורים.

דף סב עמוד ב
* תורים של מקום הנקרא "צוצייני" - כשרים לגבי מזבח.
* הגמרא מפרטת מיני עופות שונים הכשרים והאסורים באכילה.
* רש"י פוסק ש"מתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס... ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור ושלא מסרו לנו יש לחוש".
מספר צפיות: 2
דף סג עמוד א
* הגמרא מבררת מה הם העופות הטמאים המוזכרים בתורה: שלך, דוכיפת, תנשמת, קאת, רחם, עורב, נץ, חסידה, אנפה.
* כשרבי יוחנן ראה שלך הוא אמר "משפטיך תהום רבה", וכשראה נמלה הוא אמר "צדקתך כהררי אל".
* "החסידה" זו דיה לבנה, למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה, "האנפה" זו דיה רגזנית, למה נקרא שמה אנפה? שמנאפת עם חברותיה.
* לדעת רב יש 24 עופות טמאים, והגמרא מבררת את החשבון.

דף סג עמוד ב
* "ראה ו"דאה" המוזכרות בתורה בעופות הטמאים - אחת היא.
* "איה" ו"דיה" המוזכרות בתורה בעופות הטמאים - אחת היא.
* רבי אבהו חולק על רב וסובר שיש רק 23 עופות טמאים.
* 100 עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן.
* 700 מיני דגים הן ו-800 מיני חגבים ולעופות טהורים אין מספר.
* גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין.
* עוף טהור נאכל במסורת.
* לוקחים ביצים מן העובדי כוכבים בכל מקום, ואין חוששים לא משום נבלות ולא משום טרפות, והגמרא מבררת מדוע לא חוששים שמא הם ביצים של עוף טמא.
מספר צפיות: 3
דף סד עמוד א
* אין מוכרים ביצת טרפה לעובד כוכבים אא"כ טרופה בקערה, לפיכך אין לוקחים מהם ביצים טרופות בקערה.
* למסקנת הגמרא: ניתן לסמוך על העובד כוכבים, האומר שביצה זו היא של עוף פלוני וטהור הוא, בסיוע עם סימני הטהרה שיש לביצים [אך על הסימנים לבד לא ניתן לסמוך כדי להתיר את הביצים].
* אם חלבון וחלמון הביצה מעורבים זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ לעניין זה שאם נוצר השרץ בתוכה ואכלה לוקה עליה משום "שרץ השורץ על הארץ".

דף סד עמוד ב
* ביצים של עופות טמאים שנתבשלו עם ביצים של עופות טהורים - הביצים הטהורות מותרות באכילה.
* ביצה שנמצא עליה מעט דם - זורק את הדם ואוכל את השאר, בתנאי שנמצא הדם בחלבון.
* הגמרא מביאה את המקור מהתורה לכך שביצה של עוף טמא אסורה באכילה.
מספר צפיות: 4
דף סה עמוד א
* לדעת ר"ש בן אלעזר: כל עוף הקולט ואוכל מן האויר - טמא.
* לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו.
* לדעת אחרים: עוף השוכן עם עופות טמאים (ודומה להם) - הרי הוא טמא.
* חגב שעדיין אין לו כרעיים אך עתיד לגדול לו - נחשב לסימן טהרה ומותר באכילה.
* לדעת הברייתא הראשונה: בתורה הוזכרו 4 חגבים המותרים באכילה, וממה שכתוב "למינו, למינהו, למינהו, למינהו" לומדים שיש עוד 4 חגבים המותרים באכילה.

דף סה עמוד ב
* לאורך כל העמוד (מסוף העמוד הקודם) מובאת ברייתא של רבי ישמעאל הדורשת (באופן אחר מהברייתא הראשונה) את הפסוקים העוסקים בענין החגבים.
* "ארבה" - אין לו גבחת, "סלעם" - יש לו זנב, "חרגול" - אין ראשו ארוך.
1 2 3 4 5 6 7 8
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר