דף כב עמוד א
* מסכת מעילה מסתיימת בתחילת עמוד זה, ומיד לאחריה מתחילה מסכת קנים.
* על מסכת קנים אין תלמוד בבלי (אלא רק משניות), אך היא מובאת במסגרת לימוד הדף היומי כיוון שהודפסה מיד לאחר מסכת מעילה, וזאת כדי להשלים את לימוד כל סדר קדשים.
* מסכת קנים סודרה בסוף סדר קדשים, והרמב"ם כתב שהטעם לכך הוא מפני שאין בהכרח שיתערבו קנים אלו באלו וכן מפני שדבריה מועטים.
* בסוף פירוש תפארת ישראל כתב ש"מסכת קנים החמורה שבחמורות שבכל הש"ס".
* מסכת קנים עוסקת כולה בדיני תערובות של קנים באופנים שונים.
* חטאת העוף נעשית למטה מחוט הסיקרא וחטאת בהמה למעלה, עולת העוף נעשית למעלה ועולת הבהמה למטה, אם שינה בזה ובזה פסול.
* קן חובה - מקריבים גוזל אחד לחטאת וגוזל אחד לעולה, קן נדבה - מקריבים הכל לעולה.

דף כב עמוד ב
* חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף - ימותו כולן.
* חטאת שנתערבה בקיני חובה סתומות - אין כשר אלא כמניין חטאות שבחובה.
* קיני חובה סתומות של אדם אחד שנתערבו בקיני חובה סתומות של אדם אחר: אם מספר הקינים של שניהם שווה - מחצית התערובת כשרה להקרבה, אם מספר הקינים של שניהם לא שווה - המועט כשר להקרבה.
* לדעת רבי יוסי: שתי נשים שלקחו קניהן בערוב או שנתנו דמי קניהם לכהן - לאיזה שירצה כהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה כהן יקריב עולה.

דף כג עמוד א
* פרק שני, המתחיל בתחילת העמוד, עוסק ברובו בדיניהם של קנים סתומות ומפורשות, שפרחו גוזלות של קנים אחרות או של חטאות ועולות, מהן ואליהן.
* קן סתומה שפרח ממנה גוזל - יקח גוזל אחר לזווגו לגוזל השני שנשאר.
* העיקרון בשלוש המשניות הראשונות בפרק הוא: גוזל הפורח לבין קנים סתומות - פסול ופוסל אחד כנגדו.

דף כג עמוד ב
* קן סתומה וקן מפורשת: פרח מן הסתומה למפורשת - יקח זוג לשני, חזר או שפרח מן המפורשת ראשון - הרי כולן ימותו.
* צריך להביא שתי תורים או שני בני יונה, ולכן אשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה או להיפך - לדעת ת"ק: תכפול ותביא עולה מהמין שהביאה את החטאת, לדעת בן עזאי: המין הראשון שהביאה הוא הקובע ולכן תכפול ותביא לקרבן השני מאותו מין שהביאה לקרבן הראשון.
* האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו היורשין עולתה, הביאה עולתה ומתה - לא יביאו היורשין חטאתה (שהרי חטאת שמתו בעליה תמות).

דף כד עמוד א
* פרק שלישי, המתחיל בסוף העמוד הקודם, עוסק במקרים שונים של תערובות באופן שכבר הוקרבו.
* משנה א עוסקת בדינן של קיני נשים שנתערבו ומניינן שוה וכבר הוקרבו כולן.
* משנה ב עוסקת בדינן של קיני נשים שנתערבו ומניינן אינו שוה וכבר הוקרבו כולן.
* משנה ג עוסקת בדינן של חטאת ועולה מפורשות שהתערבו וכבר הוקרבו.
* משנה ד עוסקת בדינן של "חטאת ועולה וסתומה ומפורשת" שהתערבו וכבר הוקרבו, וכתב בעל מעייני יהושע בפירושו כך: "עיין מפרשים וחילוקי שיטות בין הראשונים, וקושיותיהם לכל שיטה ושיטה... ואחר כל היגיעות הנה מידי קושיות וחשבונות רבים לא פלטנו".

דף כד עמוד ב
* משנה ה, המתחילה בסוף העמוד הקודם, עוסקת בדינן של חטאות וקיני חובה שהתערבו וכבר הוקרבו, וכן בדינן של עולות וקיני חובה שהתערבו וכבר הוקרבו.
* משנה ו עוסקת ביולדת שעליה להביא קן חובה שהתנדבה להביא קן נוסף, ובטעויות שונות שיתכן שייעשו בקרבנות אלו.

דף כה עמוד א
* לאחר שהמשנה ביארה מקרה בו הגיעה האשה מחיוב קטן לחיובים גדולים יותר, מביא רבי יהושע משל המדגים זאת ("כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה").
* זקני עם הארץ - כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, אבל זקני תורה אינן כן - אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן.

הדרן עלך מסכת קינים

דף כה עמוד ב
* כתב הרמב"ם: "והביא אחר מעילה מסכת תמיד, והניח אותה באחרונה בשביל שאין בה דיבור לא על דרך החכמה ולא על איסור והיתר, אלא הסיפור שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד כדי לעשות כן תמיד".
* בשלושת הפרקים האחרונים במסכת זו אין גמרא אלא משניות בלבד.
* מסכת תמיד עוסקת בעיקרה בסדר עבודת המקדש בשחר עד לאחר הקרבת קרבן התמיד של שחר, וכן עוסקת בדיני שמירת המקדש ובנושאים נוספים.
* בעמוד זה (עד אמצע העמוד הבא) מובאת משנה המתארת את המקומות שהכהנים שומרים בבית המקדש ואת סדר שכיבתם שם בלילה וקימתם.