דף כו עמוד א
* המשנה מבארת את סדר השכמת הכהנים במקדש לצורך הפייס לתרומת הדשן ("מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבוא הממונה").
* הגמרא מבררת את המקור לדין המשנה ששמירת המקדש נעשית על ידי הכהנים בשלושה מקומות.

דף כו עמוד ב
* הגמרא מבררת את המקור לכך שהכהנים והלויים שומרים באותם המקומות, ושהכהנים למעלה והלויים למטה.
* בבית המוקד שמר כהן אחד ולא שנים, למרות שהיו שם שני שערים, מכיון ששני השערים היו עומדים זה כנגד זה ושומר אחד יכול להסתכל על שניהם.
* קודם שהביאו את האבנים לבית המקדש (לצורך הרובדים) היו מתקנים ומביאים אבנים צרות ואבנים רחבות יותר (כי היה אסור לחתוך אותם בבית המקדש) וכך היו קובעים אותם בכותל.
* זקני בית אב ישנו על גבי הרובדים שבבית המוקד ולא הכניסו שם מיטות כי אין זה דרך ארץ להכניס מיטות לבית המקדש.

דף כז עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לכך שהלויים היו שומרים בעשרים ואחת מקומות במקדש.
* בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים, וזה אחד מהן: "והכהנים הלוים בני צדוק".
* אין היתר ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד (ולכן הלויים, ששמרו על חמשה שערי העזרה ועל ארבעה פנותיו, שמרו מבחוץ לעזרה).
* הגמרא מקשה מדוע הלויים שמרו רק בחמשה שערי עזרה והרי במשנה במידות נאמר שיש שבעה שערים בעזרה, ומביאה את תירוץ אביי ואת תירוץ רבא.
* הגמרא מבררת אם ניתן ליהנות מבגדי כהונה שלא בשעת עבודה.

דף כז עמוד ב
* אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן.
* לדעת רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשני מחנות.
* עמוד החוזר - מביא את האדם לידי הדרוקן, סילון החוזר - מביא את האדם לידי ירקון.
* הגמרא מביאה כמה הנהגות בענייני צניעות ודרך ארץ שראוי לאדם לנהוג בהם.

דף כח עמוד א
* אשריהם לראשונים - שאפילו על אונס שינה עושין דין, שלא על אונס שינה על אחת כמה וכמה.
* איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? - לדעת רבי: יאהב את התוכחות, לדעת יש אומרים: יחזיק באמונה יתירה.
* כל המוכיח את חבירו לשם שמים - זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד.
* במשנה יש לכאורה סתירה פנימית אם הזכות לתרום את הדשן תלויה בפייס או לא, והגמרא מביאה שני תירוצים ליישב את הסתירה.

דף כח עמוד ב
* המשנה (מסוף העמוד הקודם) ממשיכה לבאר את סדר הדברים הנעשים במקדש משלב הפייס לתרומת הדשן ועד אחר עבודת תרומת הדשן.
* אין עושים אכסדראות מעץ בעזרה, אך כן מותר לעשות אכסדראות של בנין.
* פרק שני, המתחיל בעמוד זה, ממשיך לפרט את סדר הדברים הנעשים בבוקר במקדש, והמשנה הראשונה פותחת ומבארת את סדר דישון המזבח שלאחר תרומת הדשן.

דף כט עמוד א
* המשנה מפרטת את סדר הנחת העצים על גבי המערכה ואת סידור מערכה שניה שהיתה נעשית לצורך הקטורת.
* רבא סובר שהמשנה (שאמרה שפעמים היה על המזבח דשן בשיעור שלוש מאות כור) נקטה לשון גוזמא.
* לדעת רבי אמי מצאנו שדיברה תורה לשון הבאי דיברו נביאים לשון הבאי ודיברו חכמים לשון הבאי.
* רבא מביא דוגמא נוספת שבה נקטה המשנה לשון גוזמא, ושמואל מביא 2 דוגמאות אחרות (וחולק על הדוגמא הנוספת שהביא רבא).

דף כט עמוד ב
* עצי זית וגפן לא כשרים למערכה - לדעת רב פפא: כי יש בהם קשרים שמחמתם העצים לא יבשים לגמרי, לדעת רב אחא בר יעקב: משם ישוב ארץ ישראל.
* הגמרא מקשה על רב אחא בר יעקב מברייתא, ומתרצת.

דף ל עמוד א
* הגמרא מתארת מקרה של תאנה שלא עושה פירות.
* במערכה הגדולה שעל המזבח היו משאירים ריוח בין עצי המערכה לצד מזרח (כמין חלון) - רב הונא ורב חסדא נחלקו אם הטעם לכך הוא כדי שתהא הרוח מנשבת בה (וכך האש תדלק מהר) או כדי שיהיו מציתין את האליתא משם.
* המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בפיס השני הנעשה כדי לברר מי הזוכים בשחיטת קרבן התמיד ובעבודות נוספות.
* משנה ב מבארת מהו זמן שחיטת התמיד וכיצד היו יודעים שהגיע זמן השחיטה.
* משנה ג מבארת את סדר הבאת הכבש לתמיד של שחר מלשכת הטלאים.
* משנה ד מפרשת את סדר הוצאת הכלים לעבודת התמיד ואת סדר בדיקת התמיד ממום.

דף ל עמוד ב
* משנה ה מבארת את מקום שחיטת התמיד ומקום הפשטתו.
* משנה ו מפרשת את סדר הכנתם של הזוכים בעבודת דישון מזבח הפנימי והמנורה.
* משנה ז מפרשת את סדר פתיחת שער ההיכל בכל בוקר.
* לא היה שוחט השוחט את קרבן התמיד עד שהוא שומע את קול השער הגדול שנפתח.
* משנה ח מפרטת דברים שהיו עושים במקדש והיו נשמעים ביריחו.
* משנה ט מבארת את סדר דישון מזבח הפנימי וסדר דישון המנורה.
* פרק רביעי, המתחיל בסוף עמוד זה, עוסק בשחיטת התמיד ובהקרבתו.

דף לא עמוד א
* משנה ב מפרשת את סדר הפשט וניתוח קרבן התמיד, ואת סדר ומקום הדחת הקרביים.
* משנה ג מפרשת את סדר ניתוח האיברים הפנימיים, ואת סדר הילוך הכהנים למזבח עם האיברים שבידיהם.

דף לא עמוד ב
* במשנה (בתחילת הפרק) נאמר שלא היו כופתים את ארבעת רגלי הטלה של קרבן התמיד בעת השחיטה - ונחלקו האמוראים אם הטעם לכך הוא משום בזיון קדשים או משום שמהלך בחוקי העמים.
* הטעם לכך שהשולחנות שהיו מדיחים עליהם את הקרביים והשולחן שהיו נותנים עליו את האיברים היו משל שיש ולא משל כסף או זהב, הוא מפני שכסף או זהב מרתיח ומחמם את האיברים והבשר והם מתקלקלים.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שתמיד של שחר נשחט בקרן צפונית מערבית ותמיד של בין הערביים נשחט בקרן מזרחית צפונית.

דף לב עמוד א
* הגמרא מביאה עשרה דברים ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב בענייני חכמה.
* בהמשך העמוד, הגמרא מביאה שאלות פרטיות ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב (שאלות הנוגעות להם ולו).
* הגמרא (עד תחילת העמוד הבא) מביאה את המעשה של אלכסנדרוס מוקדון שהלך למדינת אפריקי וחזר משם.

דף לב עמוד ב
* כל העוסק בתורה בלילה - שכינה כנגדו.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
* פרק חמישי, המתחיל בעמוד זה, ממשיך לבאר את סדר עבודת הבוקר בבית המקדש.
* מתחילת פרק זה ועד סוף המסכת אין גמרא אלא מובאות רק המשניות.
* משנה א מבארת את סדר התפילה של הכהנים בבוקר (לאחר שהניחו את אברי התמיד על הכבש).
* משנה ב מבארת את הפייס השלישי (מי יזכה בהקטרת הקטורת) והרביעי (מי יעלה את האברים מן הכבש ולמזבח) שנעשו במקדש.
* משנה ג מבארת את סדר הפשטת הבגדים (מהכהנים שלא זכו בפייס) לאחר הפייס.
* משנה ד מבארת את סדר הקטרת הקטורת.

דף לג עמוד א
* בדף זה אין גמרא, אלא מובאות (מסוף העמוד הקודם) רק משניות של שלושת הפרקים האחרונים של המסכת.
* משנה ה מבארת את מעשיו של מי שזכה להביא את המחתה עם הגחלים למזבח הפנימי שבהיכל בשביל הקטורת.
* משנה ו מבארת 3 דברים שקול המגרפה היה משמש עבורם.
* פרק שישי המובא בעמוד זה ממשיך לתאר את מעשיהם של הכהנים שזכו בכף הקטורת ובמחתת הגחלים.

דף לג עמוד ב
* פרק שביעי מובא בעמוד זה.
* משנה א מבארת מה היו עושים כאשר כהן גדול היה נכנס להשתחוות בהיכל לאחר גמר עבודת התמיד.
* במשנה ב מבוארים ההבדלים שיש בברכת כהנים בין המקדש למדינה.
* משנה ג מבארת מה היו עושים כאשר הכהן הגדול היה רוצה להקטיר את אברי התמיד.
* משנה ד מבארת את השיר שהיו הלוים אומרים במקדש בכל יום.

הדרן עלך מסכת תמיד