ביטוי תלמודי שמשמעו: הדבר שנכתב (או הדברים שנכתבו - "וצריכי") אינו מיותר והיה צורך לכותבו, מפני שיש בו חידוש, או שאם לא היה נכתב בפירוש היה מקום לטעות.
