תוכנת הלכה ברורה

תוכנת הלכה ברורה ובירור הלכה
עם מנוע חיפוש משוכלל / מסכת שבועות

מאת: דב גולדשטיין (ת"ת כנגד כולם - מאגרי מידע תורניים)

ניתן להוריד את התוכנה כאן.

מהי הלכה ברורה?
חיבור זה מציג בכל דף של הגמרא את פסקי השלחן ערוך והרמב"ם כשלפעמים נוספים גם דברים של פוסקים אחרונים. סדר הדברים הוא לפי ציוני העין משפט.
חלק זה נכתב על כל הש"ס עוד על ידי מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, ונדפס בשולי דף הגמרא בתוך הגמרות של "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה". מרן הרב זצ"ל השקיע בכך הרבה מזמנו, כשעשאו כמלאכת מחשבת במטרה להביא לכך שהעיון ב"הלכה ברורה" יועיל ללימוד הגמרא עצמה.

שיטתו של מרן הראי"ה זצ"ל ב"הלכה ברורה"
דרכו של מרן הרב זצ"ל להביא ב"הלכה ברורה" את לשון הרמב"ם והשו"ע על פי ציוני בעל ה"עין משפט", חוץ מן המקומות שבהם הוא משיג על ציוניו משום טעות סופר או משום שההלכה המצוינת אינה נלמדת מן הסוגיות הנידונות.
כאשר ההלכה המצוינת נלמדת מסוגיה אחרת אלא שאגב אורחא ניתן ללמוד ממנה גם את ההלכה מהסוגיה שבה עסקינן, העתיק מרן הרב זצ"ל את ההלכה בתוספת הסבר והערה להדגשת הענין.
כיון שמטרת מרן הרב זצ"ל הייתה להביא אך ורק את לשון הרמב"ם והשו"ע הנוגעים לסוגיה, נהג הוא לדלג על תיבות או משפטים שאינם מן העניין, אף באמצע ההלכה, ובכל דילוג מעין זה צוין הדבר בשלוש נקודות (...).
לפעמים ראה מרן הרב זצ"ל צורך להעתיק גם את החלקים שאינם מעניין הסוגיה, כדי שלא לשנות את הלשון או משום שאותו החלק מוסיף להבנת ההלכה הנידונה, או משום שההלכה המועתקת שייכת לציון סמוך והרב העדיף שלא להוציאם מהקשרם בדברי הרמב"ם והשו"ע.
בציונים רבים הוסיף הרב גם הלכות שונות ואחרות מאלו המצוינות, כדי להוסיף ביאור או משום שכיחותן וחשיבותן. במקומות שההלכות נמצאות בפרקים אחרים בהלכות משנה תורה או בסימנים אחרים בשו"ע ציון הדבר על ידי הרב בגוף חיבורו.
הרב הוסיף גם את השגות הראב"ד, ונושאי כלים אחרים לרמב"ם המבארים את מחלוקתם הובאו כדי לזרז את מי שחשקה נפשו לרדת לעומקם של הדברים.
ללשון השו"ע נוספו גם הגהות הרמ"א (באותיות שונות), וכן הובאו דברים מתוך נושאי הכלים של השו"ע, בדרך כלל מתוך קיצורם המובא ב"באר היטב", והם מובאים במאמר מוסגר בשם אומרם. לפעמים הוא מוסיף הערות משלו במוסגר, בלי ציון של מקור.
כאן המקום לציין כי מרן הרב זצ"ל השתמש ברמב"ם ובשו"ע מהדורת "חורב", אך לא מתחילת עבודתו על ה"הלכה ברורה", שהייתה קודם ליציאתם לאור בדפוס. משום כך, במקום שהרב העתיק את לשון הרמב"ם או את לשון השו"ע לפי הנוסחה שבמהדורה זו מבלי לתקנה, השארנוה כפי שהיא, אך במקום שהעיר שהגרסה מוטעית, תוקן הנוסח על פי מהדורות אחרות, המתוקנות ומוגהות על פי כתבי יד ודפוסים שונים.

מהו "בירור הלכה"?
חלק זה הוא פרי יצירתם של חברי המכון אשר בעמל רב טרחו לעיין בשיטות השונות לפירוש הסוגיה בטעמיהן ובסיבות מחלוקתן, עד למסקנות הפוסקים הלכה למעשה.
מגמת הבירורים היא להציג באופן עקבי ובצורה מסודרת את סוגיות הגמרא, כל אחת בתור מסגרת המקיפה נושא שנדון בתי המדרשות במשך הדורות.
כתיבת הבירורים נעשתה לאחר עיון בסברות, השוואה לסוגיות מקבילות ובדיקת גרסאות שונות.
העבודה עצמה נערכה לפי סדר הציונים שב"עין משפט", ואולם לא כל הציונים נידונו בבירור הלכה. יש שלאחר עיון החליטו הכותבים והעורכים שזו הלכה ברורה המכוונת כמות שהיא לפרוש הסוגיה ולא ראוי להוסיף עליה. יש שניתנה הפניה למסכת אחרת, כאשר התברר ששם עיקר הסוגיה. מאידך גיסא, יש שנוספו בירורים שאין עליהם ציונים, כאשר מצאנו שלפנינו נושא ראוי.
בעבודה עצמה שמנו לנו גבול, שאיננו כותבים על כל שאלה הלכתית המסתעפת ממסקנת הסוגיה אם אין לה נגיעה לפירוש הסוגיה או לשיטות השונות בפירושה.

המטרה והתועלת שב"הלכה ברורה ובירור הלכה"
מטרת החיבור של "הלכה ברורה ובירור הלכה", לאחד את ה"פסק" עם ה"לימוד", המשפיעים ומושפעים זה מזה, וכדברי המאירי בהקדמתו לבית הבחירה: "כל מי שלא יחוש לידיעת פסק הענין, לא יעלה בידו בהרבה מקומות אמיתת הפרוש". ומוסיף עוד: "וחי השם, הרבה פעמים קרה על סוגית ההלכה והייתי חושב שכונתי בה לביאור אמתי, וכשהייתי מחפש לידיעת הפסק בספרי המחברים הקדמונים... הייתי מרגיש בעצמי שלא היה ביאור הסוגיא עולה בידי כהוגן".
"בירור הלכה" תורם רבות ללימוד העיוני על ידי הצגת הדיון העיקרי שבכל סוגיה בצורה מסודרת, הסברות והמקורות למחלוקת הראשונים, הקשיים והספקות, ואיך מתוך זה התפתחו השיטות השונות בספרות שלאחר חתימת התלמוד ונתקבלה המסגרת ההלכתית המחייבת, שאף היא מורכבת ואינה פשוטה. "בירור הלכה" ממקד את הנושא העיקרי ומסייע בכך ללומד בעיון שימצא במהירות במה יש לעסוק בסוגיה הנלמדת. בנוסף לכך ב"בירור הלכה" מובאות שיטות ראשונים שלא הוכרו על ידי הפוסקים הקדמונים, ויתכן שניתן לצרפם כסניף בפסיקת ההלכה.