מגילה כט ע"ב

ועל הכלאים.

ושואלים: בשלמא [נניח] שמשמיעים על כך שיש לעקור את צמחי הכלאים שצמחו בתוך התבואה — משום שזמן זריעה היא ובחודש זה מתחילים הצמחים להיות ניכרים והרי זה הזמן הראוי לטפל בענין זה, אלא שיש סיבה להשמיע על השקלים בזמן הזה מנלן [מנין לנו]?

אמר ר' טבי אמר ר' יאשיה: שאמר קרא [הכתוב]: "זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה" (במדבר כח, יד), שלשון "חודש" הנזכרת בפסוק זה כמה פעמים משמעה גם חידוש — אמרה תורה: יש לך חודש אחד שעליו אתה מצווה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, ובמסכת ראש השנה (דף ז,א) נלמד הדבר בגזירה שווה שהכוונה לחודש ניסן

וכיון שבחודש ניסן בעי אקרובי [צריך להקריב] תמידים ומוספים מתרומה חדשה משקלים שנדבו לשנה חדשה זו, קדמינן וקרינן [מקדימים אנו וקוראים אנו] פרשת שקלים באחד באדר, כי היכי דליתו [כדי שיגיעו] שקלים למקדש בתוך חודש זה, ומעירים: אם כן,

כמאן [כמי] משנה זו — שלא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל. דאי [שאם] תאמר שהיא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל, האמר [הרי אמר] שדי להקדים רק שתי שבתות, דתניא [שכן שנינו בברייתא]: שואלין ודורשים בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. משמע שלדעתו די בשבועיים כדי להודיע על מאורע!

ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שהוא כדעת רבן שמעון בן גמליאל, אלא שלגבי השקלים יש להקדים ולהודיע כבר מראש חודש אדר, כיון שאמר מר [החכם]: בחמשה עשר בו באדר שולחנות שבהם אוספים ומחליפים את השקלים למקדש יושבין עדיין במדינה (בכל הארץ) ובעשרים וחמישה באדר יושבין במקדש, ומשום שולחנות שנעשים בחמישה עשר, קדמינן וקרינן [מקדימים וקוראים] מתחילת החודש, להודיע לאנשים שבועיים לפני זמן זה לתת את הכסף לשולחנים.

א נאמר במשנה שקוראים פרשת שקלים. ושואלים: מאי [מהי] פרשת שקלים זו שאמרנו? רב אמר: היא הפרשה של "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי" (במדבר כח, א והלאה), המדברת בענין קרבנות התמידים והמוספים. ושמואל אמר: פרשת שקלים היא פרשת "כי תשא" (שמות ל, יא-טז).

ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שהיא פרשת "כי תשא", היינו דקרי [זהו הטעם שהוא קורא] לה פרשת שקלים, דכתיב [שהרי נאמר] בה במפורש "שקלים". אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] כי זאת פרשת "את קרבני לחמי", (הכא) מידי [וכי (כאן)] "שקלים" כתיבי התם [נאמרו שם]? ומשיבים: אין [כן], טעמא מאי [מהו הטעם] שמביאים שקלים בכל שנה — כשיטת ר' טבי שיש להביא כספים חדשים לקרבנות הציבור בשנה המתחילה בניסן, ולכן קוראים בפרשה זו המדברת בענין הקרבנות.

ושואלים לצד אחר: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] כי פרשת שקלים היא פרשת "צו את בני ישראל", משום דכתיב [שנאמר]: "קרבנות" התם [שם], כשיטת ר' טבי, ששוקלים שקלים באדר לצורך הקרבנות האמורים בפרשה זו. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] שקוראים פרשת "כי תשא", "קרבנות" מי כתיבי [האם כתובים שם]? הלא שם רק ענין תרומת שקלים לאדנים של המשכן כתיבי [כתובים]!

ומשיבים: כדתני [כפי ששנה] על זה רב יוסף ואמר: שלש תרומות הן שנרמזו בפרשת השקלים ב"כי תשא". שקלים שנימנו מתחילה של מזבח — למזבח, ושל אדנים — לאדנים, ושל בדק הבית — לבדק הבית. הרי שבכלל תרומת השקלים היתה גם תרומה לקרבנות שעל המזבח.

ועוד שואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שפרשת שקלים היא "כי תשא" — היינו דשני [זהו ששונה] האי [זה] ראש חדש אדר שחל להיות בשבת משאר ראשי חדשים החלים בשבת שקוראים בהם את פרשת הקרבנות,

אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ", מאי שני [במה שונה] הפרשה הנקראת בשבת זו מזו הנקראת בכל שבת ראש חודש? ומשיבים: שני [שונה] באופן זה: שאילו שאר ראשי חדשים החלים בשבת קרו שיתא בענינא דיומא [קוראים שישה בעניינו של יום] וחד [ואחד] בענין ראש חודש, ואילו האידנא [עכשיו], בראש חודש אדר שחל בשבת, כולהו [כולם] קוראים בשל ראש חודש.

ושואלים: הניחא למאן דאמר [תירוץ זה שאמרנו נוח לדעת מי שאומר] לסדר פרשיות הוא חוזר, שבארבע שבתות מיוחדות אלה קוראים רק פרשה המיוחדת להן ולא דבר אחר וכמסיים את קריאת ארבעה פרשיות אלו חוזר לפרשת השבוע כסדר הרגיל.

אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאמר] כי לסדר ההפטרות הוא חוזר שאין קריאת התורה כולה בפרשיות האמורות, אלא רק המפטיר, ופרשתא דיומא קרינן [ואת פרשת היום קוראים אנו] לפי הסדר, אם כן מאי שני [במה שונה] ראש חודש זה מן האחרים?

ומשיבים: שני [שונה], שאילו שאר ראשי חדשים קרי שיתא בעניינא דיומא [קוראים שישה בענין היום] בסדר הפרשיות הרגיל וחד קרי [ואחד קורא] בשל ראש חודש ואילו האידנא קרי תלתא בעניינא דיומא [עכשיו בפרשת שקלים קוראים שלושה בענין היום] וארבעה קרו [קוראים] בשל ראש חודש.

מיתיבי [מקשים] ממה ששנינו בתוספתא: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין בענין של יהוידע הכהן (מלכים ב' יב, א-ז). בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שקוראים "כי תשא", היינו [זו הסיבה] שמפטירים ביהוידע הכהן דדמי ליה [שכן הוא דומה לו] בעניינו, דכתיב [שנאמר] בפרשת יהוידע: "כסף נפשות ערכו" (מלכים ב' יב, ה),

אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] כי קוראים את פרשת "את קרבני לחמי", מי דמי [האם דומה] הדבר? ומשיבים: הדבר דמי [דומה] כאשר מבינים את טעם מתן השקלים כפי שאמר ר' טבי.

מיתיבי [מקשים], ממה ששנינו: חל ראש חודש אדר להיות בפרשה הסמוכה לה (לפרשת השקלים), בין שסמוכה מלפניה, בין לאחריה — קורין אותה בזמנה וכופלין אותה בשבת הבאה, שקוראים את אותה פרשה פעם נוספת.

ומעתה, בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שקוראים פרשת "כי תשא" — היינו דמתרמי בההוא זימנא [זהו שמזדמן באותו זמן], שפעמים פרשת השבוע הסמוכה היא פרשת "כי תשא",

אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] שקוראים "צו... את קרבני", מי מתרמי בההוא זימנא [האם מזדמן באותו זמן] שיקראו פרשה זו? והרי פרשה זו נקראת בקיץ! ומשיבים: אין [כן] אפשרי שיקרה כן לבני מערבא [ארץ ישראל] דמסקי לדאורייתא בתלת שנין [שהם גומרים את קריאת התורה בשלוש שנים] ולא בשנה אחת, ויתכן איפוא שיקראו בפרשת "צו את קרבני" בחודש אדר.

תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של שמואל: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת — קורין "כי תשא" ומפטירין ב"יהוידע הכהן".

ב אמר ר' יצחק נפחא [הנפח]: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת עצמה — מוציאין באותה שבת שלש ספרי תורות, וקורין בהן, אחד בעניינו של יום לפי סדר הפרשיות הרגיל (פרשת השבוע) ואחד בשל ראש חודש, ואחד ב"כי תשא" שהיא פרשת שקלים. ואמר ר' יצחק נפחא: ראש חודש טבת שחל להיות בשבת והוא תמיד בתוך חנוכה, מביאין שלש תורות וקורין בהן, אחד בעניינו של יום לפי סדר הפרשיות ואחד בשל ראש חודש, ואחד בפרשה הנקראת בחנוכה.

ומעירים: וצריכא [וצריך] שיאמר את שתי ההלכות, ואינן נלמדות זו מזו. דאי איתמר בהא [שאילו היה נאמר רק בזו] של ראש חודש טבת, הייתי אומר: בהא קאמר [בזאת אמר] ר' יצחק, אבל בהך [בזו] של אדר כרב סבירא ליה [סבור הוא], שאמר שפרשת שקלים היא "את קרבני לחמי", וממילא בשתי ספרי תורות סגי [מספיק], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שגם באדר קוראים בשלושה ספרי תורה.

ושואלים: ולימא הא ולא בעיא הך [ושיאמר זאת לגבי פרשת שקלים ולא צריכה האחרת]! ומשיבים: אכן, אינה צריכה, אלא חדא [אחת] מכלל חבירתה איתמר [נאמרה], שהוא אמר הלכה מפורשת בפרשת שקלים, ומכאן למדו לענין ראש חודש בחנוכה.

ג איתמר [נאמר] שחלקו אמוראים בבעיה הבאה: ראש חדש טבת שחל להיות ביום חול, כיצד קוראים? אמר ר' יצחק נפחא: קרו תלתא [קוראים שלושה] בפרשת ראש חדש, וחד [ואחד] קורא בענין חנוכה. ורב דימי דמן חיפה אמר: קרו תלתא [קוראים שלושה] בחנוכה וחד [ואחד] בראש חדש.

אמר ר' מני: כוותיה [כשיטתו] של ר' יצחק נפחא מסתברא [מסתבר] לומר לפי הכלל: תדיר ושאינו תדיר — תדיר קודם. וכיון שראש חודש תדיר יותר מחנוכה, עיקר הקריאה צריכה להיות בעניינו.

אמר ר' אבין: כוותיה [כשיטתו] של רב דימי מסתברא [מסתבר] לומר, ומדוע — מי גרם לרביעי שיבא, מי גרם שיקראו ארבעה אנשים בספר התורה — ראש חדש שהרי בחנוכה קוראים רק שלושה, הלכך [על כן] רביעי בראש חדש בעי מיקרי [צריך לקרוא], להדגיש שתוספת הרביעי מפני ראש חודש היא.

ושואלים: מאי הוי עלה [מה היה עליה], מה פוסקים בשאלה זו? רב יוסף אמר: אין משגיחין בראש חודש לעשות אותו עיקר הקריאה אלא קוראים בענין חנוכה שלושה, ורבה אמר: אין משגיחין בחנוכה לעשות אותו עיקר הקריאה, אלא קוראים בענין ראש חודש שלושה. והלכתא [וההלכה]: אין משגיחין בחנוכה, וראש חודש הוא שצריך להיות עיקר הקריאה.

ד איתמר [נאמר]: חל להיות ראש חודש אדר בשבת, ופרשת שבוע היא "ואתה תצוה", מה עושים? אמר ר' יצחק נפחא: קרו שיתא [קוראים שישה] מ"ואתה תצוה" (שמות כז, כ), עד "כי תשא" (הפרשה הבאה אחריה) וחד [ואחד] קורא מתחילת הפרשה של "כי תשא" (שמות ל, יא) עד הפרשה המתחילה "ועשית כיור נחושת" (שמות ל, יז). אמר אביי:

And a public announcement is made concerning the need to uproot any instances of diverse kinds that have grown in the fields.

The Gemara asks: Granted, an announcement is made concerning the need to uproot diverse kinds, as the beginning of the month of Adar is a time of sowing. Instances of diverse kinds are already noticeable, and therefore it is a fitting time to deal with the matter. But with regard to the announcement concerning the half-shekels, from where do we derive that it should be made at this point in the year?

Rabbi Tavi said that Rabbi Yoshiyya said: It is as the verse states: “This is the burnt-offering of each New Moon in its renewal throughout the months of the year” (Numbers 28:14). The Torah says: There is a month in which you must begin to renew and bring the daily and additional offering from animals purchased with the new collections of half-shekels collected that year. Each year a collection is made with which to finance the purchase of communal offerings for the following year. Offerings during that year may be purchased only from collections made for that year.

Elsewhere it is derived through a verbal analogy that the yearly cycle begins with the month of Nisan. And since starting from and during the month of Nisan the offerings must be brought from the new collections of half-shekels, it is necessary to make the collection in the preceding month, i.e., in Adar. Therefore, they advance the reading of Shekalim, and they read it on the first of Adar, in order that the people will be reminded to bring the half-shekels to the Temple in good time.

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna taught? It is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, for if someone would suggest that it is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, one could counter: Didn’t he say that two weeks is a sufficient period of preparation? As it is taught in a baraita: We begin to inquire into the halakhot of Passover thirty days before Passover. Rabban Shimon ben Gamliel says: We begin to inquire only two weeks before Passover. As such, it should be sufficient to announce the collection of half-shekels from two weeks before Nisan, and there should be no need to advance the announcement to the beginning of Adar, as stated in the mishna.

Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, it is possible that even he agrees that the announcement concerning the collection of the half-shekels should be made on the first of Adar, since the Master said: On the fifteenth of Adar money-changing tables for collecting the half-shekels are set up throughout the country, and on the twenty-fifth of Adar they are set up in the Temple. Because of the possibility to donate the half-shekels at the tables already from the fifteenth, they advance the reading of Shekalim to inform people of that possibility and read it two weeks earlier, on the first of Adar.

§ The Gemara clarifies which passage is read: What is this portion of Shekalim? Rav said: It is the portion of “Command the children of Israel, and say to them: My offering, the provision of My offerings made by fire” (Numbers 28), which details the daily and additional offerings. And Shmuel said: It is the portion of “When you take the count” (Exodus 30:11–16).

Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is the reason that it is called the portion of Shekalim, for the obligation to give half-shekels is written in that portion. However, according to one who said that it is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” why should that portion be read? Is there anything written about the half-shekels here? The Gemara answers: Yes. What is the reason that they are collected in Adar? As per the explanation of Rabbi Tavi, the half-shekels are collected to be used for the coming year’s daily and additional offerings. Therefore, reading the portion concerning those offerings will serve well as a reminder for people to donate.

Granted, according to the one who said that it is the portion of “Command the children of Israel: My offering, the provision of My offerings,” it is logical to read that portion, because the offerings that will be purchased with the half-shekels are written there, as per the explanation of Rabbi Tavi. However, according to one who said that it is the portion of “When you take the count,” why should that portion be read? Is anything about the offerings written in that portion? The collection of half-shekels for use in the construction of the sockets of the Tabernacle are the only thing written in that portion. What does that have to do with the collection of half-shekels for the purchase of offerings that is held in the month of Adar?

The Gemara answers: The selection of that portion is in accordance with the explanation of the portion that Rav Yosef taught: The three instances of the word: Contribution, in that portion teach that there were three contributions of half-shekels: The contribution of the altar is for the purchase of communal offerings to be sacrificed on the altar; and the contribution of the sockets is for constructing the sockets; and the contribution of the Temple maintenance is for the Temple maintenance. Therefore, according to Rav Yosef, it is understandable why the portion of “When you take the count” is read. It deals explicitly with the collection of half-shekels.

The Gemara asks further: Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is what is different about this New Moon of Adar and other New Moons when they occur on Shabbat. On the New Moon of Adar, “When you take the count” is read because it describes the collection of half-shekels. On other New Moons, when they occur on Shabbat, the portion of “Command the children of Israel” is read because it mentions the additional offerings brought on Shabbat and the New Moon.

However, according to the one who said that “Command the children of Israel, and say to them: My offering,” what is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat, for the same portion is read in all cases? The Gemara answers: They are different: For on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, whereas now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, all seven read from the portion of the New Moon.

The Gemara asks: This answer works out well according to the one who said that when the mishna states that on the fifth Shabbat, we resume the regular order of readings. The intention is that one resumes the regular weekly order of Torah portions. This implies that on the previous four Shabbatot, the regular portion was not read at all. Rather, only the special portions delineated in the mishna were read. Therefore, it makes sense to say that all seven people read from the special portion.

However, according to the one who says that the mishna’s intention is that one resumes the regular order of concluding readings from the Prophets [haftarot], and on the previous Shabbatot one also reads from the regular portion of the matter of the day, then the original question stands: What is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat?

The Gemara answers: They are different: For whereas on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, three people read from the regular weekly portion of the matter of the day and four read from the portion for the New Moon.

The Gemara raises an objection from the Tosefta (Megilla 3:1): When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the Torah portion of Shekalim, and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest (II Kings 12:1–17). Granted, according to the one who said that Shekalim is the portion of “When you take the count,” this is the reason that they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest: Because it is comparable in content to the Torah reading, as it is written in the story of Jehoiada: “The money of his assessment of persons” (II Kings 12:5), which is referring to his collection of the half-shekels, and the haftara should always contain a theme similar to the Torah reading.

However, according to the one who said that “My offering, the provision of My offerings” is read as the portion of Shekalim, is the haftara comparable to that portion? It is comparable, as per the explanation of Rabbi Tavi: It is appropriate to read the portion about offerings because the collection of half-shekels is for that purpose.

The Gemara raises an objection from a baraita: If the New Moon of Adar occurs on the Shabbat on which the portion to be read for the regular weekly reading is adjacent to the portion read as Shekalim, whether on the Shabbat preceding the Shabbat on which Shekalim will be read as part of the weekly reading or following it, then they read and repeat Shekalim on both Shabbatot, one time as the special portion Shekalim and the other as part of the regular order.

Granted, according to the one who said that the portion of “When you take the count” is read as Shekalim, this is how it is possible: That portion could occur at that time in the yearlong cycle of the order of readings. In the regular order of reading, “When you take the count” is often read during the beginning of Adar.

However, according to the one who said that the portion of “Command the children of Israel, and say to them, My offering” is read as Shekalim, does that portion ever occur at that time of the year? That portion usually occurs much later in the year, in the summer. The Gemara answers: Yes, it sometimes occurs that this portion is read during the beginning of Adar, for the people of the West, i.e., Eretz Yisrael, who complete the cycle of reading the Torah not in one year but in three years.

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Shmuel: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the portion of “When you take the count,” and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest.

§ Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, the congregation takes out three Torah scrolls from the ark and reads from them. From the first one, they read the portion of the regular weekly reading of the matter of the day; and from the second one they read the portion for the New Moon; and from the third one they read Shekalim, which begins with “When you take the count.” And Rabbi Yitzḥak Nappaḥa further said: When the New Moon of Tevet, which always falls during Hanukkah, occurs on Shabbat, they bring three Torah scrolls and read from them. From the first one, they read the portion of the regular cycle of reading of the matter of the day; and from the second one, they read the portion for the New Moon; and from the third one, they read the portion for Hanukkah.

The Gemara comments: And it is necessary for Rabbi Yitzḥak Nappaḥa to state the halakha in both cases, as, if it had been stated only with regard to the New Moon of Tevet, one could have mistakenly thought that only with regard to that case does Rabbi Yitzḥak Nappaḥa state that three Torah scrolls are used. But with regard to the New Moon of Adar, one might think that he holds in accordance with the opinion of Rav, who said that the portion of Shekalim is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” and two Torah scrolls will therefore suffice, since the same portion is used both for the portion for the New Moon and for the portion of Shekalim. Therefore, he teaches us that three Torah scrolls are used even on the New Moon of Adar.

The Gemara asks: But, based on that logic, let Rabbi Yitzḥak just say the halakha with respect to this case of the New Moon of Adar, and there would be no need to state that case of the New Moon of Tevet. The Gemara answers: Indeed, one was stated from the other by inference, i.e., Rabbi Yitzḥak Nappaḥa stated the halakha explicitly only with regard to the New Moon of Adar, and it was inferred that the same is true of the New Moon of Tevet.

§ An amoraic dispute was stated: When the New Moon of Tevet occurs on a weekday, what Torah portion is read? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Three people read from the portion for the New Moon, and one reads from the portion for Hanukkah. And Rav Dimi of Haifa said: Three read from the portion for Hanukkah, and one reads from the portion for the New Moon.

Rabbi Mani said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, for it is already an established principle that when a frequent practice and an infrequent practice conflict, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice. Since the portion for the New Moon is read more frequently than the portion for Hanukkah, it should be given greater prominence.

Rabbi Avin said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rav Dimi, for the following reason: What caused the fourth person to come and read from the Torah? The New Moon, as on the other days of Hanukkah only three people read from the Torah. Therefore, it is only logical that the fourth person should read from the portion for the New Moon.

The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? Rav Yosef said: We do not concern ourselves with making the portion for the New Moon the primary reading. Rather, three people read from the portion for Hanukkah, and only the fourth reads the portion for the New Moon. And Rabba said: We do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading. Rather, three people read from the portion for the New Moon, and only the fourth reads the portion for Hanukkah. The Gemara concludes: And the halakha is that we do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading, and therefore the portion for the New Moon is primary.

§ An amoraic dispute was stated: If the Shabbat on which the portion of Shekalim is to be read occurs on the Shabbat in which the regular weekly portion is “And you shall command” (Exodus 27:20–30:10), what should be done? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Six people read from the portion “And you shall command,” until but not including the weekly portion of “When you take the count” (Exodus 27:20–30:10), and one person reads the portion of Shekalim from “When you take the count,” until but not including the verse: “And you shall make a copper laver” (Exodus 30:11–16). Abaye said: