בכורות מב ע"ב

בן יהודה למימר [לומר] כי טומטום אינו בגדר ספק זכר, אלא בריה בפני עצמה הוא, ולא קדוש כלל! ודוחים: לא, דכולי עלמא [לדעת הכל] טומטום בבריה בפני עצמה לא מספקא [אין להסתפק בו], שאין מי שסבור שהוא בריה. אלא זכר ונקבה הוא דמספקא [שיש להסתפק בו], שמא זכר הוא או נקבה.

ואם היה הטומטום מטיל מים במקום שמצוי פי איבר הזכרות בזכר — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שזכר הוא. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה במטיל מים במקום נקבות, שהמים יוצאים במקום בו נקבה מטילה מימיה, מאחוריה, מר סבר [חכם זה, חכמים, סבור]: חיישינן [חוששים אנו] שמא נהפכה איבר זכרותו למקום נקבותו, כלומר, לאחוריו, ומשם הוא מטיל מים. ודינו, איפוא, כספק. ומר סבר [וחכם זה, ר' שמעון בר' יהודה, סבור]: לא חיישינן [אין אנו חוששים], אלא בוודאי נקבה הוא. וסבור ר' שמעון בר' יהודה כי הא [כמו זו] שהורה ר' אלעזר: בכור טומטום בבהמה, אם מטיל מים במקום נקבות — הרי הוא חולין, משום שבוודאי נקבה הוא.

א בענין הוראתו של ר' אלעזר, שטומטום המטיל מים במקום נקבות — חולין הוא, ואינו ספק זכר בכור, מסופר, תהי בה [תוהה היה בכך] ר' יוחנן: מאן דלא חש [מי הוא זה שאינו חושש] לדעת התנא קמא [הראשון] במשנתנו, ולדעת ר' ישמעאל, הסבורים שטומטום ספק הוא! ושואלים: ולימא [ושיאמר] ר' יוחנן נמי [גם כן]: מאן דלא חש לרבנן בתראי [מי הוא זה שאינו חושש לדעת חכמים האחרונים] במשנה. שהרי אמר רב חסדא: מחלוקת — באנדרוגינוס, שהחכמים האחרונים סבורים שאינו ספק זכר, אלא בריה בפני עצמה הוא, אבל בטומטום — דברי הכל ספיקא [ספק] זכר או נקבה הוא, וקדוש מספק!

ומשיבים: ר' יוחנן לא סבירא ליה [אינו סבור] כרב חסדא, ולדעתו סבורים החכמים האחרונים שטומטום בוודאי אינו בכור, אלא בריה בפני עצמה. ומקשים: אי לא סבירא ליה [אם ר' יוחנן אינו סבור כן], מדוע תמה על הוראתו של ר' אלעזר? לימא [נאמר] שר' אלעזר הוא שאמר כרבנן בתראי [כדעת חכמים אחרונים]! ומשיבים: באמת, הכי נמי קאמר [כך גם כן הוא אומר], לזאת כוונתו: מאן שביק תרי ועביד כחד [מיהו זה שמניח דעת שנים, שני חכמים, התנא הראשון ור' ישמעאל, ועושה כדעת חכם אחד, החכמים האחרונים]!

ומעירים: ור' אלעזר כמאן סברא [כמי הוא סבור] — כי הא [כמו זו] שאמר ריש לקיש: לא אמרו בטומטום שהוא ספק אלא באדם, הואיל וזכרותו ונקבותו במקום אחד, שמי הרגלים של איש ואשה יוצאים באותו מקום בגוף. והואיל והוא מכוסה — הרי זה ספק. אבל טומטום בהמה, שזכרותה ונקבותה מצויים במקומות שונים — אין בו ספק אם הוא זכר או נקבה, אלא אם מטיל מים במקום זכרות — הרי הוא זכר, מטיל מים במקום נקבות — נקבה.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב אושעיא: גם אם הוא מטיל מים במקום נקבות — וליחוש [ונחשוש] שמא נהפכה זכרותו כלפי נקבותו, ומשום כך הוא מטיל מים במקום נקבות, ואין זה יוצא מכלל ספק! אמר ליה [לו] אביי: כמאן [כדעת מי] אתה אומר זאת, כדעת ר' מאיר דחייש למיעוטא [שחושש למיעוט]? והרי אין הלכה כמותו. ואם כן יש ללכת אחר הרוב, שזכרותם אינה מתהפכת!

אביי בר אבין ורב חנניא בר אבין דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: אפילו תימא [תאמר] שהוא כשיטת רבנן [חכמים], הסבורים שבדרך כלל אין חוששים למיעוט — במקרה זה יש לחשוש, ולומר: הואיל ואישתני [והשתנה] בעל חיים זה מבעלי חיים רגילים, והוא טומטום — יש לחשוש כי גם בענין אחר אישתני [השתנה], שנהפכה זכרותו לנקבותו.

ומעירים: נחלקו, איפוא, חכמים בעקרון זה, אית דאמר אישתני [יש מי שאומר כי אומרים: הואיל והשתנה השתנה], ואית דאמר לא אישתני [ויש מי שאומר כי אין אומרים: כיון שהשתנה השתנה].

ומציעים: לימא אישתני ולא אישתני תנאי [האם לומר שהמחלוקת בענין השתנה ולא השתנה מחלוקת תנאים היא]? דתניא [ששנויה ברייתא]: טומטום שקידש אישה — קדושיו קדושין מספק, שמא איש הוא. וכן אם נתקדש כאשה על ידי איש — קדושיו קדושין מספק, שמא אשה הוא.

ואם מת אחיו בלא בנים, ואין שם אח אחר שיוכל ליבם אותה — חולץ, כלומר, יבמתו חולצת את נעלו, שמא הוא זכר, והיא זקוקה לחליצה כדי להתירה מזיקתו. ואם מת הטומטום — אחיו (אחד מהם) חולצין לאשתו או מיבמים לאשתו, שמא היה זכר. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: אשת טומטום — חולצת ולא מתייבמת.

ואומרים: סברוה [סבורים היו חכמים] שהציעו דבר זה, דכולי עלמא [שהכל, בעלי שתי הברייתות, סבורים] כדעת ר' עקיבא, שאמר: סריס חמה, שמטבע ברייתו אינו יכול להוליד — לא חולץ ולא מייבם לאשת אחיו, מפני שאינו בכלל מצות יבום. וכן אחיו אינם חולצים ואינם רשאים ליבם את אשתו, משום שהיא אסורה עליהם כדין אשת אח שאינה זקוקה ליבום.

מאי לאו בהא קמיפלגי [האם לא בדבר זה הם חלוקים], דמאן דאמר [שמי שאומר] שטומטום חולץ, ואחיו חולצין לאשתו ומיבמים את אשתו, סבור כי לא אמרינן [אין אנו אומרים] הואיל ואישתני [והשתנה] מבני אדם רגילים, והוא טומטום — אישתני [השתנה], ויש לחשוש שמא היה סריס חמה, ואחיו אסורים ליבמה. אלא יש להניח שאם היה זכר — היה בר הולדה, ואשתו זקוקה ליבום.

ומאן דאמר [ומי שאומר] שאשת טומטום חולצת ולא מתייבמת, הרי זה משום שלדעתו אמרינן [אומרים אנו]: הואיל ואישתני אישתני [והשתנה השתנה], וגם אם היה זכר — שמא סריס חמה היה, ולכן אין מייבמים את אשתו?

ודוחים: לא, דכולי עלמא אמרינן [לדעת הכל אומרים אנו] הואיל ואישתני אישתני [והשתנה השתנה], ויש לחשוש שהיה סריס חמה. אלא הא [זו], הברייתא המתירה לייבם את אשתו — הריהי שיטת ר' אליעזר, החולק על ר' עקיבא, וסבור כי אשת סריס חמה ראויה ליבום, והא [וזו], האוסרת — שיטת ר' עקיבא היא, הסבור שאשת סריס חמה אינה ראויה ליבום.

ושואלים: ומאן תנא אליבא [ומיהו התנא ההולך לפי שיטתו] של ר' עקיבא, שאשת סריס חמה אינה זקוקה ליבום, ולמרות זאת לדעתו על אשת טומטום לחלוץ? אילימא [אם תאמר] שר' יהודה הוא, הא [הרי] לשיטתו, גם אם ייקרע ויימצא זכר — כדין ודאי סריס (חמה) משוי ליה [הוא עושה אותו], ואינה זקוקה כלל לחליצה.

דתנן [ששנינו במשנה], ר' יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר — הרי זה לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס חמה, ואין חליצתו חליצה. וכשם שסריס אינו חולץ — כך אלמנתו אינה זקוקה לחליצה!

אלא שיטת ר' יוסי בר' יהודה היא, הסבור שטומטום שנקרע ונמצא זכר הריהו ספק סריס חמה, ולכן צריך לחלוץ לאשתו. דתניא [ששנויה ברייתא], ר' יוסי בר' יהודה אומר: טומטום לא חולץ לאשת אחיו שמת, כשיש לו אחים נוספים — שמא יקרע העור המכסה את איבריו וימצא סריס חמה, ונמצא שלא הותרה היבמה בחליצה זו, אבל לשיטתו אין זה ודאי שיימצא סריס חמה. ולעצם דברי ר' יוסי בר' יהודה שואלים: ומדוע הוא תולה את האיסור לחלוץ רק באפשרות זו, שיימצא סריס חמה?

אטו כל דמיקרע [וכי כל טומטום שנקרע] זכר משתכח [נמצא], נקבה לא משתכח [אינו נמצא]? והלא גם אם נקבה הוא — אין חליצתו מועילה להתיר את אשת אחיו! ומשיבים: בלשון שמא קאמר [הוא אומר], והוא כולל בכך יותר מספק אחד: שמא יקרע וימצא נקבה,

אי נמי [ואם גם כן] זכר הוא — נמי [גם כן] לא יחלוץ, שמא ימצא סריס חמה. ושואלים: הואיל וגם ר' יהודה וגם ר' יוסי בר' יהודה אומרים שטומטום אינו חולץ ליבמתו, מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] למעשה? אמר רבא:

ben Yehuda comes to say: A tumtum is not of uncertain status, but a distinct entity, and it is not sacred at all. The Gemara responds: No, everyone agrees with regard to the statement that a tumtum is a distinct entity that there is no doubt that this is incorrect. Where there is doubt is with regard to whether it is a male or a female.

In addition, in a case where the tumtum urinates from the place of the male sex organ, then everyone agrees that it is a male. When they disagree is in the case of a tumtum that urinates from the place of the female sex organ. One Sage, the Rabbis, holds that we are concerned that perhaps its male sex organ was inverted toward its female sex organ; therefore, it is of uncertain status. And one Sage, Rabbi Shimon ben Yehuda, holds that we are not concerned about this possibility; rather, it is definitely a female. And Rabbi Shimon ben Yehuda maintains in accordance with that which Rabbi Elazar ruled: With regard to a firstborn animal that urinates from the place where the female sex organ is found, it is non-sacred, as it is certainly a female.

Rabbi Yoḥanan wondered about this ruling of Rabbi Elazar: Who is the Sage who is not concerned about the opinion of the first tanna in the mishna and about the opinion of Rabbi Yishmael, who maintain that a tumtum is a case of uncertainty? The Gemara asks: And let Rabbi Yoḥanan also say: Who is this who is not concerned about the opinion of the latter Rabbis in the mishna, as Rav Ḥisda says: This dispute refers to a hermaphrodite; but with regard to a tumtum, everyone agrees that it is an uncertain case.

The Gemara explains that Rabbi Yoḥanan does not hold in accordance with that statement of Rav Ḥisda; rather, he maintains that according to the latter Rabbis a tumtum is a distinct entity. The Gemara asks: If Rabbi Yoḥanan does not hold in accordance with Rav Ḥisda, why did he wonder about Rabbi Elazar’s ruling? Let him say that Rabbi Elazar said his opinion in accordance with the opinion of the latter Rabbis. The Gemara answers: That is indeed what he is saying: Who is the Sage who leaves aside the opinion of two Sages, the first tanna and Rabbi Yishmael, and acts in accordance with one opinion, the latter Rabbis?

The Gemara asks: And Rabbi Elazar, in accordance with whose opinion does he hold? The Gemara answers that he holds in accordance with that which Reish Lakish says: The Sages said that the halakhic status of a tumtum is an uncertain case only with regard to a person, since the male sex organ and the female sex organ are in one place, i.e., a man and a woman urinate from the same area of the body. Since that area is concealed in the case of a tumtum, its status is uncertain. But with regard to a tumtum animal, there is no uncertainty whether it is a male or a female, as the genitals of a male and a female are not found in the same place. Rather, if it urinates from the place of the male sex organ, it is a male; if it urinates from the place of the female sex organ, it is a female.

Rav Oshaya objects to this: And let us be concerned that perhaps its male sex organ was turned round to the place of its female sex organ. Abaye said to him: In accordance with whose opinion do you raise this objection? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who is concerned about the minority of cases? The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and therefore one should follow the majority of animals, to whom this does not occur.

Abaye bar Avin and Rav Ḥananya bar Avin both say: You may even say that Rav Oshaya’s objection is in accordance with the opinion of the Rabbis, who are not concerned about a minority. The reason is that since in this case, the animal has changed in that it is different from typical animals, as it is a tumtum, perhaps it is also changed with regard to its male sex organ being inverted toward the female sex organ. If so, the Sages disagree with regard to this principle: There are those who say that since it has changed, it has changed, and there are those who say that the claim that since it has changed, it has changed is not accepted.

The Gemara suggests: Let us say that the question of whether an animal that has changed in one respect has changed in a different respect, or whether it has not changed, is the subject of a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: With regard to a tumtum who betrothed a woman, the betrothal is considered a betrothal, due to uncertainty, as the tumtum might be a male; and similarly, if the tumtum was betrothed by a man, the betrothal is deemed a betrothal due to uncertainty, as the tumtum might be a female.

The baraita continues: And if the brother of the tumtum died childless, and there is no other brother who can perform levirate marriage with the widow, the tumtum performs ḥalitza, i.e., his brother’s widow removes his shoe, as the tumtum might be a male, and she would require ḥalitza to release her from the levirate bond. And if the tumtum died, one of the brothers of the tumtum performs ḥalitza with the wife of the tumtum, or enters into levirate marriage with the wife of the tumtum, in case the tumtum was a male. And it is taught in another baraita: The wife of a tumtum performs ḥalitza and does not enter into levirate marriage.

With regard to these two baraitot, the Sages assumed that everyone holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: A eunuch whose condition is caused naturally, i.e., one who was entirely lacking in sexual capacity from birth, does not perform ḥalitza and does not enter into levirate marriage with his sister-in-law, as he is not included in the mitzva of levirate marriage. Likewise, if he died his brothers do not perform ḥalitza with his wife, and they may not enter into levirate marriage with her, as she is forbidden to them as a brother’s wife who does not require levirate marriage.

Based on this assumption, the Gemara suggests: What, is it not that the two baraitot disagree about this, that the one who says that a tumtum performs ḥalitza and one of the brothers performs ḥalitza with the wife of the tumtum or enters into levirate marriage with the wife of the tumtum holds that we do not say that since this tumtum has changed from an average person, he might also have changed in that he is a eunuch whose condition is caused naturally, and therefore the brothers would be prohibited from entering into levirate marriage with the wife? Rather, if the tumtum is a male, it is assumed that he is capable of fathering children, and consequently his wife requires levirate marriage.

And the one who says that the wife of a tumtum performs ḥalitza and does not enter into levirate marriage maintains that we say that since this person has changed, he has changed, i.e., the possibility that he might be a eunuch whose condition is caused naturally is considered, and therefore his wife may not enter into levirate marriage.

The Gemara responds: No; everyone agrees that we say that since this person has changed, he has changed, and there is a concern that he might be a eunuch whose condition is caused naturally. Rather, the difference between the rulings is that this baraita, which permits the wife of the tumtum to enter levirate marriage, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who disagrees with Rabbi Akiva and maintains that levirate marriage may be performed with the wife of a eunuch whose condition is caused naturally, and that baraita, which prohibits levirate marriage, is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, that the brothers of a eunuch whose condition is caused naturally do not enter into levirate marriage with the wife of the tumtum.

The Gemara asks: And who is the tanna who holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva that the wife of a eunuch whose condition is caused naturally does not require levirate marriage, and yet he maintains that the wife of a tumtum must perform ḥalitza? If we say it is Rabbi Yehuda, this cannot be, as in his opinion even if the genitals of a tumtum were revealed and he was found to be a male, he deems him like a definite eunuch whose condition is caused naturally, and therefore his wife does not require ḥalitza at all.

As we learned in a mishna (Yevamot 81a) that Rabbi Yehuda says: With regard to a tumtum who was torn open so that his genitals were exposed, and he was found to be a male, he must not perform ḥalitza, because he is treated like a eunuch whose condition is caused naturally. Just as this tumtum does not perform ḥalitza, so too, his widow does not require ḥalitza.

Rather, it is the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who maintains that if a tumtum was torn open and he was found to be a male, he is considered as a matter of uncertainty to be a eunuch whose condition is caused naturally, and consequently his wife requires ḥalitza. As it is taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: A tumtum does not perform ḥalitza with the wife of his late, childless brother if there are other brothers to perform ḥalitza, as perhaps the skin covering his genitals will be torn open and he will be found to be a eunuch whose condition is caused naturally, and the widow would not be released from the levirate bond by his ḥalitza. According to this opinion, it is not certain that a tumtum would be found to be a eunuch whose condition is caused naturally.

With regard to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, the Gemara asks: Why does this individual not perform ḥalitza due only to the possibility that he will be found to be a eunuch whose condition is caused naturally? Is that to say that every tumtum whose skin was torn is found to be a male and is not found to be a female? The Gemara explains that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said his opinion in the formulation of: Perhaps, which includes multiple uncertainties: A tumtum must not perform ḥalitza, as perhaps he will be torn open and found to be a female, who can certainly not perform ḥalitza.

Alternatively, if he is found to be a male, he may also not perform ḥalitza, since perhaps he will be found to be a eunuch whose condition is caused naturally. The Gemara asks: Since both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, agree that a tumtum may not perform ḥalitza for his brother’s wife, what is the practical difference between their opinions? Rava said: