var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14713;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","100"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","80"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","69")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14636","0","שאלה","13/10/11 20:18","טו תשרי","תשע&quot;ב","20:18","בWינIי","אם הקב&quot;ה יודע מה אנו נעשה בכל רגע ורגע (לעתיד), היכן הבחירה החופשית?","241","","5348","True","True","False","","239","85.130.216.84","0","0","",""),new Message("14637","14636","ראשית לכל עיין ברמב&quot;ם להלן מקדמה","13/10/11 20:27","טו תשרי","תשע&quot;ב","20:27","קותי","הלכות תשובה <br />יב  כבר ביארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקדוש ברוך הוא אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהן ודעתם שניים, אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד; ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בורייו.  וכשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא, שנאמר &quot;כי לא יראני האדם, וחי&quot; (שמות לג,כ)--כך <b>אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא:  הוא שהנביא אומר &quot;כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי&quot; (ישעיהו נה,ח).  וכיון שכן הוא, אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים ומעשיהם.</b>","217","","5348","True","True","False","","210","85.250.153.90","0","14636","",""),new Message("14646","14636","כבר ענה רבי עקיבא על שאלתך: הכל צפוי","14/10/11 01:11","טז תשרי","תשע&quot;ב","01:11","Almuaddib","הכל צפוי - והרשות נתונה.<br /><br /><br />למה הדבר דומה? לכך שיש לי בחצרי חמור רעב, שכבר יומיים לא אכל, ואני מניח לפניו ערימת שעורים. <br />אני יודע בוודאות שהוא יאכל את השעורים, אך עצם הידיעה שלי, אינה מונעת ממנו את הבחירה.<br /><br />או לכך שהינוקא שעשה מעשה שאינו ראוי, מתחטא לפני אביו. כל הצופים מהצד יודעים שהאב יתרצה, משום שאינו עומד בפני תינוקו, אך האם ידיעתם מונעת ממנו את חופש הבחירה מה לעשות?<br /><br />ונקנח בדוגמא אחרונה: כשמציבים מקרופון לפני פוליטיקאי, אנחנו יודעים שהוא ינאם לתוכו. <br />ידיעתנו אינה שוללת ממנו את חופש הבחירה, הוא בוחר לנאום.<br /><br /><br />מועדים לשמחה","107","","5347","True","True","False","","177","84.228.112.10","0","14636","",""),new Message("14730","14636","מתנה ממגזין Nature לדיון בבחירה חופשית","17/10/11 12:54","יט תשרי","תשע&quot;ב","12:54","Almuaddib","הסיפור הנ&quot;ל התפרסם במגזין Nature בשנת 2005. עמוד אחד בסה&quot;כ, אך בו המחבר, טד צ'יאנג, מצליח להעלות למחשבה את ההשלכות הפסיכולוגיות האפשריות למקרה בו מתברר לבני האדם, כי אין להם באמת יכולת בחירה חופשית. <br /><br />מומלץ (אנגלית)","107","pdf","5344","True","True","False","","243","81.218.141.168","0","14636","","0-pdf"),new Message("14647","14637","דברי התוספות כרמב&quot;ם","14/10/11 01:24","טז תשרי","תשע&quot;ב","01:24","דוד כוכב","תוספות מסכת נדה דף טז ע&quot;ב ד&quot;ה הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:<br />&quot;וא&quot;ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו (ברכות י.) אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים? וי&quot;ל דהראהו מה שעתיד להיות&quot;.<br /><br />כלומר שאמנם העתיד ידוע לה', אבל אין זה מגביל את בחירת האדם.<br /><br />הכיצד?<br /><br />הֶסבר:<br />אמנם אצלנו אם קיימת ידיעה ודאית מה יקרה, זה מחייב שלא קיימת אפשרות של שינוי העתיד ושל בחירה חפשית. והסיבה היא שאנו נמצאים בהווה, ואם ידוע העתיד כבר עכשיו הרי שהוא מחוייב המציאות כתוצאה מההווה.<br />אולם הקב&quot;ה יודע את העתיד לא משום שההווה מחייב את העתיד, אלא משום שה' כבר 'נמצא' בעתיד, כי אצלו העבר ההוה והעתיד חד הם.<br /><br />משל המקרב את ההבנה:<br />אני רואה אדם המתלבט אם לעשות את א' או את ב' ואני מצלם אותו, אינני יודע מה הוא יחליט. לבסוף הוא החליט לעשות את א'. עכשיו אני צופה בסרט אני רואה אותו מתלבט, ואני יודע שהוא יבחר בא', לא משום שהוא היה מוכרח לבחור כך באותו רגע, אלא משום שאני ראיתי במציאות מה הוא בחר לבסוף.","125","","5347","True","True","False","","166","212.76.110.164","0","14636","",""),new Message("14703","14646","וראיתי ב&quot;מכתב מאליהו&quot;","16/10/11 15:22","יח תשרי","תשע&quot;ב","15:22","בWינIי","שאומר שעצם ידיעתו של הקב&quot;ה אינה מבטלת את הבחירה החופשית, מכיוון שהקב&quot;ה כותב את מעשי האדם רק לאחר המעשה.","241","","5345","True","True","False","","212","85.130.216.84","0","14636","",""),new Message("14689","14647","ברשותך הרב כוכב אני רוצה דווקא לבצר","16/10/11 10:13","יח תשרי","תשע&quot;ב","10:13","קותי","את עמדתו של הרמב&quot;ם<br /><br />דברי התוספות הם <b>דוגמא</b> שידיעת ה' אינה שוללת את הבחירה <br />(לולא דברי התוספות הייתי אומר שהיו לו הוכחות בדרך הטבע למה שעתיד להיות אופי של משפחה הורים רקע אנושי גילויים של מילי דלא מעלי וכו')<br /><br />דברי הרמב&quot;ם הם <b>יסוד</b> בידיעת ה' ולכן המשמעות שלהן נרחבת משמעותית ביותר וחוסכת מאיתנו חיפוש לתירוצים חלקיים ומונעת מאיתנו לומר ה' רצה וכו' שאין אדם רשאי לאומרם כי אינו יודע אלא אם כן נודע לו הדבר בנבואה<br /><br />לא לחינם קבעו חז&quot;ל את ההפטרה של דרשו ה' בהמצאו לתענית ציבור ובהפטרה זו  הפסוק שמביא הרמב&quot;ם <br /><b>&quot;כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי&quot; (ישעיהו נה,ח).</b><br />אחרי שצמנו ועשינו הכל מעמדנו כלפי ה' חייב להיות ברור וזה מה אומר הפסוק הזה שרק נביא אמת יכול לאומרו<br /><br />לגבי דוגמאות אני מציע שתי דוגמאות מתחום הטבע (שבו טבוע חותמו של הקב&quot;ה) רק כדי לסבר את האוזן<br />1. הדנ&quot;א הוא מולקולה והוא גם התוכנית של המולקולה מבחינת הוא וידיעתו אחד <br />2. תורת הקוונ טים <br /> &quot;פרופ' יקיר אהרונוב מודיע - העתיד משנה את ההווה<br />שלושה שבועות אחרי הנובל שלא הגיע, פרופ' יקיר אהרונוב ממוקד ביעד הבא: יצירת פיזיקה חדשה, עם השלכות פילוסופיות דרמטיות. בשלב ראשון הוא הכניס את הזמן למעבדה והצליח להוכיח שהעתיד מתרחש עכשיו &quot;<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3365730,00.html'>מאמר נרחב על יקיר אהרונוב</a>","217","","5345","True","True","False","","282","89.139.161.188","0","14636","",""),new Message("14692","14689","בעניין יקיר","16/10/11 11:03","יח תשרי","תשע&quot;ב","11:03","דוד כוכב","כרגיל בעיתונות, אין פה דיוק. הכותרת הראשית סותרת את כותרת המשנה.<br />פרופ' יקיר אהרונוב אינו מודיע, אלא מנסה לנסח תורה פיסיקלית חדשה שלפיה תתקיים האפשרות שהעתיד ישנה את ההווה. והוא עוסק בכך כבר שנים רבות. לדבריו, המניע שלו בצורך בתורה כזו - רק באמצעות פיסיקה כזו יובן כיצד תיתכן בחירה חפשית.<br /><br />קביעה זו שהעתיד יכול לשנות את ההווה כתובה בירושלמי, בעניין עבור החודש.","125","","5345","True","True","False","","193","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14710","14692","איני יודע למה אתה מתכוון בעיבור החודש","16/10/11 19:52","יח תשרי","תשע&quot;ב","19:52","קותי","אני מסופק איזו דוגמא אפשר להביא משם הרי בית דין רשאים לעבר או לא לעבר <b>אפילו במזיד</b> זאת סמכות הלכתית שנתנה להם ויש לה נגזרות הלכתיות ולא מציאותיות<br />כמו שכוס חלב ב60  כוסות מרק בטלה למרות שהכימאי ימצא שם עקבות לכוס חלב <br /><br />כמו שההלכה רשאית לאסור בשר בחלב היא רשאית להתיר תערובת בעלת ריכוז מסויים <br /><br />מטעם זה סכנה אינה בטלה כי הסכנה היא במציאות הראלית ולא במציאות ההלכתית","217","","5345","True","True","False","","307","89.139.161.188","0","14636","",""),new Message("14753","14692","יש לי שאלה","18/10/11 19:09","כ תשרי","תשע&quot;ב","19:09","צבי77","ברכות משנה פרק ט משנה ג  <span class='lightYellow'><b>היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפלת שוא</b></span><br /><br />אם העתיד יכול להשפיע על העבר אז למה  להתפלל על העבר זו תפלת שוא?","238","","5343","True","True","False","","116","77.125.3.185","0","14636","",""),new Message("14716","14703","<img src='/icon/2.gif'> ברוך הבא <img src='/icon/2.gif'>","17/10/11 01:18","יט תשרי","תשע&quot;ב","01:18","דוד כוכב","ויישר כח על הוורט של המכתב מ&quot;שינוי&quot; בwינוּי, בחול המועד.<br />האם לאחר המועד ישתנה הcינוּי?","125","","5344","True","True","False","","215","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14712","14710","קיימת גם השפעה פיזית","16/10/11 23:17","יח תשרי","תשע&quot;ב","23:17","דוד כוכב","אם בית דין עיברו, ומעתה הבת אינה בת ג', בתוליה חוזרים למפרע.","125","","5345","True","True","False","","232","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14713","14712","השפעה פיזית או השפעה הלכתית?","16/10/11 23:32","יח תשרי","תשע&quot;ב","23:32","הראל","אתה בטוח שמבחינה מציאותית בתוליה חוזרים למפרע במקרה הנ&quot;ל?<br /><br />דוקא נטיתי בעבר לחשוב אחרת ולומר שמכאן ניתן לראות את גדולתה של ההלכה, שאינה מושפעת מהמציאות וכפופה למציאות ומשפיעה על המציאות, אלא קובעת מציאות (אף אם אין המציאות כך) ומתעלה מעל המציאות, ואף במידת מה מתעלמת מן המציאות.<br /><br />(ואני מתאר לעצמי שאתה ממש לא אוהב גישה זו)<br /><br /><br /><br /><span class='darkYellow'><b>&quot;אמר רבי אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי, בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעבר, בתולותיה חוזרין, ואם לאו אינם חוזרין&quot; (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשעה).</b></span>","46","","5345","True","True","False","","434","84.228.83.53","0","14636","",""),new Message("14760","14712","האם ישנן דוגמאוות נוספות?","19/10/11 09:33","כא תשרי","תשע&quot;ב","09:33","קותי","איך זה מסתדר עם נשתנו הטבעים? <br />חז&quot;ל קבעו שיעור כזית והזית משנה את מידותיו<br />האם אין הוא כפוף להכרעה ההלכתית? <br /><br />חוששני שהדבר היחיד שאמור להשתנות ע&quot;י ההלכה ובגדול  זה האדם<br />כי התורה היא תורת האדם ולא תורת הטבע<br />הטבע רק משמש לנו כהדגמה <br /><br />השינוי באדם יוביל את השינוי בטבע<br />ונתתי גשמיכם בעיתו ועוד כהנה רבות בתורה ובנביא <br /><br />אני עדיין מסתובב עם ההפטרה של יום כיפור אין קיצור דרך <br />ישעיהו פרק נח <br /><br />(ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם:<br />(ח) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְקֹוָק יַאַסְפֶךָ:<br /><b>(ט) אָז תִּקְרָא וַיקֹוָק יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן:</b><br />(י) וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם:<br />(יא) וְנָחֲךָ יְקֹוָק תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו:<br /><br />פתקא טבא לך ולכל חברי הפורום ולכל בית ישראל","217","","5342","True","True","False","","343","89.139.161.188","0","14636","",""),new Message("14714","14713","המקור בירושלמי","17/10/11 00:45","יט תשרי","תשע&quot;ב","00:45","דוד כוכב","מסכתות כתובות פרק א ה&quot;ב; נדרים פרק ו ה&quot;ח; וסנהדרין פרק א ה&quot;ב:<br />&quot;א&quot;ר אבון אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלשה שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו אינן חוזרין&quot;.<br /><br />בספר שנות אליהו לגר&quot;א (הובא בקול אליהו) תיאר זאת &quot;והקב&quot;ה משנה הטבע&quot;.<br />כלומר שהשינוי הוא בטבע, ולא בהלכה בלבד.<br />כך גם משמע מלשון בתולין <b>חוזרין</b>, ולא אמרו שמתברר למפרע <b>שעדיין </b>היא בתולה.<br /><br />עצם המחשבה שניתן לשנות את העבר נראית זרה למי שהשקפתו אמונה על הפיסיקה הקלאסית הניוטונית הדטרמיניסטית.<br />אבל כדאי להציץ במאמר שהביא קותי לעיל. אליבא דהפיסיקאים השקפה זו מביאה למסקנה הכרחית שלא קיימת בחירה חפשית. מכח פרדוקס זה מפתח פרופ' יקיר פיסיקה בה קיימת אפשרות של השפעה למפרע על העבר. אמנם עדיין לא מדובר בתופעות של המאקרו.<br /><br />מסתבר שהפיסיקאים מטורפים יותר מהדרשנים.","125","","5344","True","True","False","","380","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14718","14714","הרי אתה מעוות את משמעות הירושלמי","17/10/11 10:06","יט תשרי","תשע&quot;ב","10:06","Almuaddib","&quot;בתולין חוזרין&quot;, פשוטו כמשמעו, שהקרום הנמצא שם - יתאחה.","107","","5344","True","True","False","","213","81.218.141.168","0","14636","",""),new Message("14724","14718","במציאות","17/10/11 11:11","יט תשרי","תשע&quot;ב","11:11","דוד כוכב","קרום הבתולין אינו מתאחה באופן ספונטני (בלא ניתוח).<br />אם הקרום די גמיש הוא אינו נקרע כלל. אבל אי אפשר להעמיד את הירושלמי כך, כי אז מתברר למפרע שהבתולין לא נקרעו מעולם.","125","","5344","True","True","False","","189","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14729","14724","טענתך כי בירושלמי משנים את המציאות למפרע","17/10/11 12:22","יט תשרי","תשע&quot;ב","12:22","Almuaddib","הופרכה כבר. מחרתיים.","107","","5344","True","True","False","","129","81.218.141.168","0","14636","",""),new Message("14731","14724","מנין לך","17/10/11 14:19","יט תשרי","תשע&quot;ב","14:19","המכריע","מנין להרב כוכב שאם יעברו את השנה הקרום לא יתאחה. אתה מניח הנחה ומפרש את הירושלמי? אנחנו מאמינים  שזה ממש בדיוק מה שאומר הירושלמי דהמציאות נקבעת לפי החלטת חכמי התורה, נכון שאפשר לפרש בירושלמי שכוונתו כל זמן שלא עיברו אם יבואו עליה בתוליה לא היו חוזרין ועכשיו שעיברו אם יבואו עליה בתוליה יחזרו, אבל משמע טפי לכאורה לפרש שגם אילו כבר באו עליה ובתוליה נקרעו, אם עתה יעברו הרי הן יחזרו. בפחותה מבת ג' הם כן חוזרים ללא ניתוח? אז מה הנפ&quot;מ?<br /><br />אגב אפנה את תשומת לב הלומדים לש&quot;ך יו&quot;ד בענין וסת החדש, שבאופן קבוע הוא צמוד לימי החדש של הלוח ולא לקירבה למולד, על פי הירושלמי הזה.","199","","5344","True","True","False","","210","212.179.87.180","0","14636","",""),new Message("14736","14730","ייwר כnl","17/10/11 16:23","יט תשרי","תשע&quot;ב","16:23","בWינIי","","241","","5344","False","True","False","","117","85.130.216.84","0","14636","",""),new Message("14737","14731","בדרך הטבע","17/10/11 16:49","יט תשרי","תשע&quot;ב","16:49","דוד כוכב","בדרך הטבע קרום בתולין שנקרע אינו מתאחה. את זאת אמרתי לטענה החולקת על דעת הגר&quot;א האומר שהשינוי נוגד את הטבע הרגיל.<br />על ההסבר שמדובר באיחוי, קשה, הרי הדין הוא שהיא בתולה מיד, ואין צורך להמתין לריפוי ואיחוי. אמנם י&quot;ל שכל העומד להירפא כבריא דמי, משא&quot;כ לפני העיבור שלא היה עומד להירפא.<br />פשוט שהירושלמי מיירי בכל גווני, בין באו עליה כבר בין טרם באו.<br />נ&quot;ל שבפחותה מבת ג' אין הקרום נקרע.<br /><br />הש&quot;ך מביא את הירושלמי, אבל בוסת יש פחות חידוש כי השינוי אינו למפרע, וזה נאמר גם בבבלי ששיפורא גרים.","125","","5344","True","True","False","","144","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14744","14731","ואולי בכל זאת","17/10/11 20:29","יט תשרי","תשע&quot;ב","20:29","הראל","לא כל כך הבנתי את דעתך לגבי הבנת הירושלמי (מה קורה בפועל במציאות?),<br />ואשר על כן, בכל זאת אשוב <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=14713'>לאפשרות הקודמת שהצעתי</a> - שהמציאות (בהיבט מסויים) בכלל לא &quot;מעניינת&quot; את ההלכה. ההלכה קובעת את המציאות וזהו, ואף אם המציאות קצת שונה...<br />זאת אומרת: הגדר ההלכתי קובע שאם השנה מעוברת (ואף אם הדבר התברר מאוחר) הרי שכל עוד לא מלאו לה 3 שנים (הלכתיות) היא בתולה, ולהיפך.<br /><br />וכבר הבאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=6676'>כאן בסעיף 3</a> גישה הדוגלת בכיוונים מעין אלו.<br /><br />ואדרבה, שיטת הש&quot;ך שציינת (כשיטת הרשב&quot;א במשמרת הבית, ורבים נוספים כמובא בש&quot;ך יו&quot;ד קפט ס&quot;ק יג) מצדדת לכאורה בגישה הנ&quot;ל, שהרי שיטה זו תמוהה לדוגלים בהלכה מציאותית בלבד.<br />(אמנם, ע&quot;ש שהביא את דעת הרא&quot;ה בבדק הבית שהכוונה למולד הלבנה ולא לקידוש החודש ולתקיעת השופר - ולדבריו אכן וסת הגוף היא וסת מציאותית הגיונית)","46","","5344","True","True","False","","363","77.124.99.226","0","14636","",""),new Message("14772","14736","בחירה ברצון ולא במעשה","20/10/11 22:13","כב תשרי","תשע&quot;ב","22:13","עלי","א. בספריו של הרב א.נבנצאל שליט&quot;א, הוסיפו אינדכס ובו הפניות רבות לדבריו בנושא הבחירה החופשית, וראוי למתעניינים לעיין בהם כי הדברים מאלפים.<br />העניין המרכזי הוא הגבלת הבחירה לרצון בלבד בעוד המעשה הוא תמיד רצון ה'.ולעיתים גם הרצון החופשי מוגבל ע&quot;י ה'. ראוי להעיר שלא הרב נבנצאל המציא את היסוד הזה. <br />ברם אינני בטוח שיש בזה פתרון ממשי לבעיה.<br />ב. אם אינני טועה וראוי לחפש בפרסומים אחרונים, בחקר המוח האנושי חלה לאחרונה פריצת דרך ויש טענה ( ואינני יודע אם אני מדייק בדברים ) שבעצם קודם שהאדם יודע מה החליט בבחירתו, הוא כבר החליט, כלומר ההחלטה קודמת לידיעת ההחלטה !<br />מה המשמעות לגבי חופש הבחירה לא ביררתי.<br />ג. נושא זה הועלה לדיון בפורום כבר כמה פעמים אך אינני יודע כיצד ניתם לחבר את הדיונים שכבר היו לדיון אחד, אולי הנהלת האתר יודעת. אולי יש ליצור פורום קבוע לנושא שכזה וכל הרוצה יוסיף לו התיחסות כך שלא נחסיר התיחסויות מהעבר.<br />זכורני שדנתי בפורום בעניין ברכות יצחק לעשו. הניתן למצוא את הדיון בפורום ?<br />ד. רצוני להביא בזה רק עוד עניין אחד מעניין לעת עתה לעיון. <br />כידוע גזירת האורים ותומים - בניגוד לנבואה שאם היא לרעה היא חוזרת ומתבטלת אם חוזר האדם בתשובה - גזירת או&quot;ת אינה חוזרת. והנה מציין רס&quot;ג שכאשר דהע&quot;ה שואל באו&quot;ת אם ירדוף שאול אחריו לקעילה ואם יסגירוהו בעלי קעילה לידי שאול, הוא שאל בעצם מה יוחלט בליבם של שאול ושל בעלי קעילה לעשות ולא מה יעשו, אם הוא ישאר בקעילה. לבסוף בעקבות תשובת ה', לא נשאר דוד בקעילה וממילא תשובת האו&quot;ת היתה רק על האפשרות של המחשבה וההחלטה שלהם בעתיד אך דבר לא התקיים בפועל !<br />אם כן תשובת האו&quot;ת אינה גזירה בפועל בהכרח. <br />והנה דהע&quot;ה שאל מה בדעת שאול ובעלי קעילה  ולא שאל : האם לברוח או להישאר בקעילה ! מדוע ? הרי דווקא שאלה זו היא השאלה האחת שתשובה עליה היא החשובה לגביו ?<br />ואולי י&quot;ל שדהע&quot;ה לא שאל זאת כי אילו היה מקבל תשובה לברוח היה הדבר בבחינת לשון הרע עליהם שודאי ירדוף שאול ויסגירו בעלי קעילה, אך מששאל דוד מה בליבם התכוון להיות כמתפלל עליהם שיכוון ה' את ליבם לבל ירדוף ולבל יסגירוהו, כי אמנם האו&quot;ת יגלו גזירת ה' ולא בחירה חופשית, ואם כן מתפלל דוד שיהא רצון ה' לטובתו, אך ה' גילה לו שגזירה היא מלפניו שעליו לברוח !","209","","5341","True","True","False","","288","95.86.108.207","0","14636","",""),new Message("14739","14737","בבבלי זה לא נאמר על וסתות","17/10/11 16:58","יט תשרי","תשע&quot;ב","16:58","נחמן","לשיטת הירושלמי הרי בתוליה מתאחים בנס מיד","182","","5344","True","True","False","","161","82.242.204.206","0","14636","",""),new Message("14742","14737","פירושך את הירושלמי, אינו היחיד האפשרי","17/10/11 18:20","יט תשרי","תשע&quot;ב","18:20","Almuaddib","אתה אמנם מפרש כמו הש&quot;ך, אך רש&quot;י, כעולה מפרושו בכתובות יא:, לא סבר כך:<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>...דפחות מכאן כנותן אצבע בעין דתנן במסכת נדה גבי בת פחותה מג' שנים ויום אחד מה הדמעה היוצאת ע&quot;י אצבע באה אחרת תחתיה אף בתולים של פחות מכן חוזרין אחרים תחתיהם</b></span>&quot;.","107","","5344","True","True","False","","211","84.229.217.59","0","14636","",""),new Message("14783","14737","הבהרה","21/10/11 15:35","כג תשרי","תשע&quot;ב","15:35","המכריע","כוונתי בלי הירושלמי על הדין הרגיל של פחותה מבת ג' בתוליה חוזרין. מה קורה כשנבעלה, הרי בתוליה נקרעין והם חוזרים כלומר מתאחים. כנותן אצבע  שחוזרת ומדמעת (אולי הרב כוכב יסביר שזה לא נקרע או שזה מצמיח חדש).<br />אם כן הירושלמי לא מוזר. הוא בא עליה הבתולין נקרעו, ימים יגידו אם יתאחו. אם לא תתעבר השנה לא יתאחו, תתעבר יתאחו כאילו באו עליה לפני ג. מה הבעיה?","199","","5340","True","True","False","","232","212.179.87.180","0","14636","",""),new Message("14741","14739","ומבטלים את ה'בגר' שהיה לפני כן.","17/10/11 17:07","יט תשרי","תשע&quot;ב","17:07","דוד כוכב","שיפורא גרים לכל מילי.","125","","5344","True","True","False","","133","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14743","14741","נא להביא מקור","17/10/11 19:40","יט תשרי","תשע&quot;ב","19:40","נחמן","","182","","5344","False","True","False","","131","82.242.204.206","0","14636","",""),new Message("14747","14743","בבבלי זה נכתב לעניין קרוב לוסתות","17/10/11 22:28","יט תשרי","תשע&quot;ב","22:28","דוד כוכב","בעניין מתי יחול חודש הלידה, גם כן בטבע האשה.<br /><br />ובש&quot;ך שם יורה דעה סימן קפט ס&quot;ק יג הזכיר להדיא את עניין &quot;שיפורא גרים&quot; לענין הוסת:<br />&quot;אבל הרשב&quot;א במ&quot;ה כתב דודאי שיפורא גרים והכל לימות החודש מלא וחסר לחדשים ולשנים מעוברות לפי תיקוני ב&quot;ד שכל מה שב&quot;ד שלמטה עושים ב&quot;ד שלמעלה מסכימי' עמהם...<br />וכ&quot;כ הרא&quot;ש פרק האשה דבשפורא תליא מילתא והכי אמרינן בס&quot;פ בנות כותים דף ל&quot;ח ע&quot;א דשיפורא גרים וכן הוא באגודה שם וכ&quot;כ בתשובת ר&quot;י מינץ סימן ט'&quot;.","125","","5344","True","True","False","","157","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14748","14744","כל מדות חכמים","17/10/11 22:50","יט תשרי","תשע&quot;ב","22:50","דוד כוכב","אמנם אין <b>מדקדקים </b>במציאות, מדין לא פלוג חכמים, כמו ששנינו: כָּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן. בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן (מסכת מנחות פרק יב משנה ד).<br />וק&quot;ו בדאורייתא.<br /><br />אבל ככלל, ההלכה ודאי מושתתת על המציאות, לא בשמים היא.<br />יש אומרים שבחו&quot;ל יש עניין להתעלם ולהתעלות מעל החומר, ובא&quot;י לחזור ולהתחבר לארץ.<br />וכדברי החתם סופר מסכת סוכה דף לו ע&quot;א: &quot;נלע&quot;ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא&quot;י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א&quot;י ולהוציא פירותי' הקדושים&quot;.<br />ואם במסכת סוכה ובחג הסוכות עסקינן, נזכיר את הידוע על הפסוק וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן (תהלים עו, ג), שסוכה וארץ ישראל אלו המצוות שאדם נכנס אליהם במגפיים, לאמור בשיא הגשמיות, דירה בתחתונים.<br /><br />לעניין הגיון בוסתות,<br />וסתות הושוו לנגיחות, ורש&quot;י פירש ששור שנוגח בשבת הוא משום שרואה בגדי שבת, וכמדומה שהרמב&quot;ן נשאר בענין זה בצ&quot;ע.","125","","5344","True","True","False","","152","95.86.79.134","0","14636","",""),new Message("14750","14747","ידעתי, אבל קרוב לוסתות אינו וסתות","18/10/11 00:20","כ תשרי","תשע&quot;ב","00:20","נחמן","","182","","5343","False","True","False","","125","82.242.204.206","0","14636","",""),new Message("14749","14748","אה&quot;נ","17/10/11 23:00","יט תשרי","תשע&quot;ב","23:00","הראל","ברור שיש קשר הדוק ואמיץ בין ההלכה לבין המציאות, ולית מאן דפליג.<br /><br />התכוונתי בדבריי שלעיל למקרים בודדים וגבוליים, כגון המקרה הנדון - היינו: דבמקרה של בתולה בת ג' שעיברו בי&quot;ד את השנה, הרי שבמקרה כזה, לא &quot;מעניין&quot; את ההלכה המציאות, ואם עיברו את השנה אז היא נחשבת לפחות מג' שנים שבתוליה חוזרין.<br /><br />ואגב, <br />לגבי שיעור מ' סאה במקוה מדאורייתא או מדרבנן - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.smicha.co.il/sikumim.php?it=5&cat=52'>ראה כאן</a> בסעיף א בסוף עמוד 1 דלגבי טבילת אדם יש חולקים על מה שכתבת כדבר פשוט.","46","","5344","True","True","False","","375","77.124.99.226","0","14636","",""),new Message("14758","14753","תשובה","19/10/11 00:23","כא תשרי","תשע&quot;ב","00:23","דוד כוכב","שינוי גדול כזה הוא עדיין נדיר ונחשב לנס. גם &quot;שתלד אשתי המעוברת זכר&quot; זו תפילת שוא למרות שאירע כך בדינה בת יעקב. מכל מקום יש דעה במדרש שניתן להתפלל כך עד הלידה, כלומר כל עוד מדובר בברכה בדבר הסמוי מן העין (מסכתות תענית דף ח ע&quot;ב; ובבא מציעא דף מב ע&quot;א).<br />לאחר החשיפה לעין מתבצעת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%9C'>קריסת פונקציית הגל</a>, נעלמת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA'>אי הוודאות של הייזנברג</a>, ואיתה התופעות הקוונטיות המוזרות.<br />האם זה באמת קשור?<br />פרופ' יקיר אהרונוב עובד על זה.","125","","5342","True","True","False","","159","31.44.141.121","0","14636","",""),new Message("14764","14758","ומה בכך שזה נס?","19/10/11 15:42","כא תשרי","תשע&quot;ב","15:42","צבי77","אסור להתפלל על הנס? <br /><br />הברכה מצויה אל בדבר סמוי מן העין ומי אמר שהברכה משנה את העבר? אולי הברכה משנה רק את ההווה?<br /><br />אמנם הברכה שורה על הדבר הסמוי מהעין בצורה שאינה מובנת לי אבל פונקצית הגל לא יכולה להסביר את זה בגלל שהפונקציה של הגל מדברת על חלקיקים קטנים.","238","","5342","True","True","False","","116","84.228.238.120","0","14636","",""),new Message("14766","14764","זו תפילת שוא","20/10/11 18:42","כב תשרי","תשע&quot;ב","18:42","דוד כוכב","כתב רבנו בחיי במדבר יא, כא שניסים אינם קורים סתם ללא סיבה וצורך. לכן תמה משה הכיצד יהיה בשר לבנ&quot;י, והשיבו ה' &quot;היד ה' תקצר&quot; - שיהיה גם יהיה, אך רק בדרך הטבע.<br />לכן במציאות הרגילה אין מקום להתפלל לנס מהסוג של יציאה מגדרי הטבע.<br />ובמסכת ברכות דף י ע&quot;א: &quot;אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים&quot;, מדובר בתפילה לנס בדרך הטבע.<br /><br /><br />אמנם פונקציית הגל עוסקת בחלקיקים קטנים, אך לפעמים זה יכול לגרום גם לתופעות רחבות של המאקרו. וזאת על פי המושג הנקרא תוצא הפרפר או <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8'>אפקט הפרפר</a>, לפיו פעולה קלילה כמו נפנוף כנפי פרפר במזרח יכולה לגרום בתנאים מסויימים לסופה במערב.","125","","5341","True","True","False","","200","31.44.134.197","0","14636","",""),new Message("14818","14772","חוששני שהדברים נסתרים מאליהם:","23/10/11 11:06","כה תשרי","תשע&quot;ב","11:06","Almuaddib","כלל ידוע הוא כי אמנם הקב&quot;ה מצרף כוונה טובה למעשה, אך לא עושה כן לגבי כוונה להרע.<br /><br />לפי הדברים שהבאת בסעיף א' לדבריך, בחירת האדם היא ברצונו בלבד, אך המעשה - רצון ה' הוא.<br /><br />בכך יש סתירה לכלל הידוע דלעיל, שכן לפי כלל זה, לא ניתן יהיה להעניש אדם על מעשיו הרעים, משום שאין הם מעשיו אלא מעשי ה'; ועונש על רצונו - הרי אין עונש כזה!<br /><br />ועין דברי חכמים על כך שלא יאמר אדם כי אינו רוצה לאכול חזיר, אלא אפשי ואפשי וכו'. כלומר - רוצה הוא, אך מתאפק ממעשה למרות הרצון - ונוטל שכר על כך!","107","","5338","True","True","False","","207","81.218.141.168","0","14636","",""),new Message("14787","14783","נכון","22/10/11 19:02","כד תשרי","תשע&quot;ב","19:02","דוד כוכב","לפני ג' שנים צ&quot;ל שגם אם יש דימום (דומעת) זה רק פצע קל שמתרפא, אך הקרום לא נקרע כולו מפני גמישותו. כאשר הקרום נקרע לגמרי הוא הרי לא מתאחה.<br />אבל לאחר ג' הקרום נקרע ואינו מתאחה בדרך הטבע. באים בי&quot;ד ומעברים, והבתולים חוזרים. על כך אומר הגר&quot;א שכאן יש שינוי הטבע.<br /><br />בכל אופן כדי לומר דברים יותר ברורים בעניין פחותה מג', כדאי יהיה לדבר עם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F'>הרב מרדכי הלפרין</a>, שהוא ראש ישיבה, בעל מחבר, ורופא מומחה, במיוחד בתחומים אלו. הוא אגב בוגר פונוביץ'.<br />תוך כדי דבְּרי בו שלחתי עכשיו שאלה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.medethics.org.il/siteheb/QForm.asp'>בקישור זה</a>.","125","","5339","True","True","False","","147","95.86.113.170","0","14636","",""),new Message("14834","14818","לא עלי תלונתך","23/10/11 14:41","כה תשרי","תשע&quot;ב","14:41","עלי","כפי שציינתי, מקור הדברים הם בספריו של הרב נבנצאל שליט&quot;א, עיי&quot;ש. ברם אכן הקב&quot;ה מעניש על המעשה למרות שהבחירה היא במחשבה. משמעות הביטוי &quot;מצרף מחשבה למעשה&quot; אינה כדבריך. המשמעות היא שהקב&quot;ה מזכה את האדם כאילו עשה טוב הן במחשבה והן במעשה ויש לו שתי זכויות משא&quot;כ בחטא ממחשבה רעה שמחשיב רק את המעשה הרע ומעניש עליו בלי לחשב את המחשבה הרעה למרות שהבחירה היתה דווקא במחשבה. ואכמ&quot;ל.","209","","5338","True","True","False","","177","212.117.142.227","0","14636","",""),new Message("14836","14834","יקראו עיניך את שכתבת בעצמך:","23/10/11 15:02","כה תשרי","תשע&quot;ב","15:02","Almuaddib","&quot;כפי שציינתי, מקור הדברים הם בספריו של הרב נבנצאל שליט&quot;א, עיי&quot;ש. ברם אכן הקב&quot;ה מעניש על המעשה למרות שהבחירה היא במחשבה. משמעות הביטוי &quot;מצרף מחשבה למעשה&quot; אינה כדבריך. המשמעות היא שהקב&quot;ה מזכה את האדם כאילו עשה טוב הן במחשבה והן במעשה ויש לו שתי זכויות <span class='bordeaux'><b>משא&quot;כ בחטא ממחשבה רעה שמחשיב רק את המעשה הרע ומעניש עליו בלי לחשב את המחשבה הרעה </b></span>למרות שהבחירה היתה דווקא במחשבה. ואכמ&quot;ל.&quot;<br /><br /><br /><br />הרי בדיוק על כך קבלתי: אתה מוסר שהמעשה - מה', אך שה' מעניש את האדם על המעשה.<br />אבל איך ה' יעניש מישהו על המעשה, אם לא א הוא קבע את המעשה, אלא ה' קבעו?","107","","5338","True","True","False","","211","81.218.141.168","0","14636","",""),new Message("14839","14836","הגיון פשוט","23/10/11 15:41","כה תשרי","תשע&quot;ב","15:41","עלי","המחשבה גוררת מעשה. המעשה נעשה מפני שהקב&quot;ה מאפשר לאדם לבצע את שחשב גם אם הוא אינו טוב, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. אדם שבחר לעשות לא טוב, ועשה לא טוב, נחשב הדבר לעשיה שלו ובבחירתו ולא של הקב&quot;ה. האם עתה הדבר ברור ?<br />כיון שהאדם בחר רק במחשבה והמעשה נגרר אוטומטית, נחשב הדבר כאילו יש לו חובה אחת. ואילו אם אדם בחר לעשות טוב ועשה טוב, הקב&quot;ה מחשיב לו זאת כשתי זכויות, האחת על המחשבה והשניה על המעשה, למרות שהמעשה נגרר אוטומטית אחר המחשבה. האם ברור ?<br />ונא, במקום לשאול אותי הקטן והבור, והעמוס בעבודה, עיין בספרי הרב נבנצאל !","209","","5338","True","True","False","","216","212.117.142.227","0","14636","","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);