אתה בטוח שמבחינה מציאותית בתוליה חוזרים למפרע במקרה הנ"ל?

דוקא נטיתי בעבר לחשוב אחרת ולומר שמכאן ניתן לראות את גדולתה של ההלכה, שאינה מושפעת מהמציאות וכפופה למציאות ומשפיעה על המציאות, אלא קובעת מציאות (אף אם אין המציאות כך) ומתעלה מעל המציאות, ואף במידת מה מתעלמת מן המציאות.

(ואני מתאר לעצמי שאתה ממש לא אוהב גישה זו)



"אמר רבי אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי, בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעבר, בתולותיה חוזרין, ואם לאו אינם חוזרין" (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשעה).