var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1048;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1048","0","שם אביו של ר' אבא בר ממל","27/10/09 10:26","ט חשון","תש&quot;ע","10:26","הראל","&quot;<i>ממל - אמר רבי אבא בר ממל: מפרכתא</i>&quot;<br /><br />הרב ראובן מרגליות בספרו לחקר שמות וכינויים בתלמוד כתב (עמ' ה-ז):<br />הרב צבי חיות בספרו מבוא התלמוד פרק י&quot;ז כותב: עוד מצאתי דבר חדש, שהרבה חכמים אשר לא בא זכרם רק לפעמים מועטים בשני התלמודים בהלכה אחת או באגדה אחת נקרא בכל עת רק על שם אותה ההלכה, כמו ר' יצחק <b>מגדלאה </b>נקרא כן לדעתי על שם ההלכה והוא שעשויין <b>כמגדלין</b>, בבא מציעא כ&quot;ה א, וכן מצינו חכם אחד ששמו ר' <b>זהומאי </b>מפני שאמר הדין כשם <b>שמזוהם </b>פסול לעבודה כך פסול לברכה, ברכות נ&quot;ג ב...<br />ועל יסוד הנחה זו קמו גם אחרי רצ&quot;ח לבאר עוד כמה שמות אנשים מוזכרים בתלמוד ומדרש...<br />וכן אמרו כי נקרא ר' אבא בר <b>ממל </b>על שביאר מלת &quot;<b>ממל</b>&quot; בבבא בתרא ס&quot;ז ב...<br />אמנם הן כבר הרגיש ר&quot;צ חיות עצמו כי אין ליחס כינוי על שם איזו הלכה כי אם למי שלא נזכר רק פעם אחת ועכ&quot;פ רק פעמים מועטות...<br />בדבר השם &quot;ר' אבא בר ממל&quot; הנה מלבד אשר רבו הלכותיו בבבלי ובירושלמי ולא יקובל שנתכנה ביחוד על מאמרו זה, הנה מצינו כמו כן ר' זירא בר ממל, קדושין ט' ע&quot;א, ר' יהושע בר ממל נזיר נ&quot;ו ב, ור' לילי בר ממל יבמות י&quot;ב א, ברור איפוא כי כולם נקראו עם שם מקומם, וכמוזכר בעירובין כ&quot;א ב &quot;אנשי בית ממל&quot;, וראה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11828&st=&pgnum=331'>ערוך ערך קנז</a> שכתב: כמו שנקרא אדם על שם עירו שאינו אביו, כלומר שנקרא &quot;בר-ממל&quot; ואין &quot;ממל&quot; שם אביו כי אם שם עירו...<br /><br />מומלץ: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=3011'>מאמרו של הרב ירון בן דוד</a>","46","","5297","True","True","False","","2506","77.127.3.156","0","0","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("33562","1048","עוד דוגמות","02/03/14 15:26","ל אדר א","תשע&quot;ד","15:26","דוד כוכב","במסכת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=24697'>יומא דף ד ע&quot;ב</a>:<br />&quot;רבי זריקא רמי קראי קמיה דרבי אלעזר, ואמרי לה: אמר רבי זריקא רבי אלעזר רמי: כתיב (שמות מ, לה) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וכתיב (שמות כד, יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן. מלמד שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה והביאו בענן&quot;.<br />לא ברור מה היה חלקו של כל אמורא, אך לכו&quot;ע גם רבי זריקא וגם רבי אלעזר השתתפו במסירת המימרא - שמצד אחד משה רבינו &quot;נזרק&quot; מאהל מועד ומצד שני נתן לו אל עזר והביאו בענן.<br /><br />במסכת סוכה דף כה ע&quot;א:<br />&quot;תניא: ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וכו' אותם אנשים מי היו? נושאי ארונו של יוסף היו, דברי רבי יוסי הגלילי, רבי עקיבא אומר: מישאל ואלצפן היו שהיו עוסקין בנדב ואביהוא. רבי יצחק אומר: אם נושאי ארונו של יוסף היו - כבר היו יכולין ליטהר, אם מישאל ואלצפן היו - יכולין היו ליטהר. אלא עוסקין במת מצוה היו...&quot;.<br />רבי יוסי (=יוסף, הגלילי) עוסק בארונו של יוסף הצדיק.<br />רבי עקיבא שכל ימיו היה מצטער לקיים את מצות קידוש ה' (מסכת ברכות דף סא ע&quot;ב) עוסק באלו שנאמר בהם (ויקרא י, ג) בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד.<br />רבי יצחק היה מתמיה על פירושיהם (כלשון: מחכו עלה במערבא), כפי שנקבע שמו על תמיהות: (בראשית יז, יז) וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?! (בראשית יח, יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה?!<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshadmot.org.il/shiurContent.asp?shiurNo=799'>במסכת קידושין דף ט ע&quot;ב; נא ע&quot;א</a>","125","","3710","True","True","False","","187","95.86.116.9","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("40071","1048","עוד דוגמא, נדרים כח: בר פדא","19/06/15 17:08","ב תמוז","תשע&quot;ה","17:08","דוד כוכב","בר פדא מופיע לראשונה במסכת נדרים דף כח ע&quot;ב &quot;אמר בר <span class='blue'>פדא</span>: <span class='blue'>פדאן </span>חוזרות וקודשות&quot;.<br />גם בשאר המקומות שהוא מוזכר בש&quot;ס הוא עוסק בעניני נדר והקדש, ששייך בהם פדיון.<br /><br />דוגמה נוספת:<br />במשנה במסכת בבא מציעא דף צב ע&quot;א:<br />&quot;רבי אלעזר חסמא אומר: לא יאכל פועל יתר על שכרו, וחכמים מתירין&quot;. <br />רבי אלעזר חסמא - רבי אלעזר החוסם, המתיר לחסום.","125","","3236","True","True","False","","228","95.86.72.173","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("60280","1048","עוד דוגמה, ב&quot;ק דף קיג ע&quot;ב","06/01/19 20:56","כט טבת","תשע&quot;ט","20:56","דוד כוכב","&quot;אמר רב ביבי בר גוזלא אמר רבי שמעון חסידא: גוי גזלו אסור&quot;.<br />כך הגירסה בכתבי היד, במקום גידל שבדפוסים.","125","","1939","True","True","False","","179","95.86.65.107","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("60281","1048","מצאנו בחולין לח.  אבוה דבר אבוברם:","07/01/19 04:20","א שבט","תשע&quot;ט","04:20","יהודי_קדום","<span class='darkYellow'><b>&quot;אבוה בר אבוברם - זהו אבוברם עצמו ומכירין היו את הבן ולא את האב והיו קורין אותו על שם בנו שעשו את בנו סימן לו&quot; </b></span>(רש&quot;י חולין לח עמוד א)<br />==========================<br />אבוברם=אביו של ברם (אברהם?).<br />והרי &quot;אבוה דבר אבוברם&quot;=אביו של בן אבורם=אבורם עצמו !<br /><br />הבנה אחרת יש מיד בהמשך הגמרא הנ&quot;ל <span class='darkYellow'><b>&quot;ואמרי לה <u>דבר אחוה </u>דבר אבוברם&quot; </b></span>","233","","1938","True","True","False","","182","79.177.84.178","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("60289","1048","עוד דוגמאות","07/01/19 15:45","א שבט","תשע&quot;ט","15:45","אמלתראות","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5728'>כאן</a> יש דוגמאות רבות<br /><br />ועוה&quot;פ הדבר הזה אומר דרשני, ובעצם מה שמשווה בין פסוקי התורה שנותן שם והמקרה כבר קרה לפני, זה מצב ועומק בריאתי נפלא שיש בכל התורה ובמיוחד כאשר אדם הראשון נתן שמות לחוה ולחיה ועוד הרבה פעמים בתורה.<br /><br />וחוץ ממשחק מלים שמועיל לזכרון, וגם רב כהנא אומר מילי דכהנים וכו', בביהמ&quot;ד נתנו הזדמנות לאלו שטענו שם לסוגיות מדוייקות לתת להם במה להגיד דברים ששייך לשמם וגם לנשמתם, והיא דבר המובן מאליו וכולם הסכימו לזה בתת מודע.<br /><br />אבל יש בעומק דבר זה שכבר רצה לגלות ר' שרולצ'ע הנקרא בעש&quot;ט זי&quot;ע ששמו של האדם מורה על שורש פנימיתו, וגם השם המשפחה, ועוד לא נוגעים בקצה המזלג של מסלול תוה&quot;ק ומה היא מנחיל, וזה כמו שמדברים על גרפיקה של ספר, ועל פונטים, ויש שמעמיקים להבין יותר מזה, אבל צד השווה התורה מכיל כ&quot;כ, ואנחנו עוד מזחילים על קצהו החיצוני של התורה, ויש שלומדים כאילו דרך זו או זו ונהנים מהתורה, ויש שכבר כן לומדים עפ&quot;י קבלה, וגם זה צריך לעבור להיכנס יותר פנימה ממבטים אחרים, והתורה מלא ברמיזות וקריצות להגיד לנו, נו נו בא עמי הביתה באו בחדר משכבי ונחבק ביחד, ולא להתעכב בפרוזדורים!","267","","1938","True","True","False","","214","68.192.19.136","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("35949","33562","עוד דוגמא: ר&quot;ש בן אבישלום על אבשלום","06/07/14 20:53","ח תמוז","תשע&quot;ד","20:53","יהודי_קדום","מובא ברכות ז: <br /><br />&quot;...מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן <span class='bordeaux'><b>אבי</b></span><b>שלום </b>משל למה הדבר דומה? - לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח - אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שמואל ב' י&quot;ב) הנני מקים עליך רעה מביתך - היה עצב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא <b>דאבשלום </b>הוא שמח, משום הכי אמר מזמור. &quot;","233","","3584","True","True","False","","559","79.176.25.223","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב",""),new Message("35951","35949","מדוע נקרא ר&quot;ש בן אבישלום ולא אבשלום","06/07/14 21:30","ח תמוז","תשע&quot;ד","21:30","יהודי_קדום","התוס' סנהדרין דף קג: ד&quot;ה 'דלא מסקי בשמייהו' מביא מדוע נקרא אבישלום ולא אבשלום.<br /><br />&quot;<b>דלא מסקי בשמייהו</b>. בפרק בתרא דכתובות (דף קד:) גבי שני דייני גזירות אדמון וחנן בן אבישלום גריס ר''ת אבישלום משום דאמר ר''מ בחלק (סנהדרין דף קג:) <b>אבשלום אין לו חלק לעוה''ב </b>ואשכחן שם אדם אבישלום כדכתיב (אביה) בת אבישלום וכן בפ''ק דשבת (דף יב:) גרסי' הלל ושכנא דשבנא רשע היה וי''מ דתרי שבנא הוו כדכתיב בישעיה (כב) לך בוא אל הסוכן הזה אל שבנא אשר על הבית וכתיב בתריה מה לך פה וגו' משמע שהיה רשע וכתיב בתריה ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע וגו' עד ואת שבנא הסופר ואת הזקנים מתכסים בשקים אלמא אחר הוא וכיון דאחד היה צדיק מסקינן בשמיה מיהו נראה דהכל אחד דעל כרחך ההוא שבנא בתרא שנתכסה בשק כשחירף רבשקה במעשה דסנחריב רשע הוה כדמשמע בפרק זה בורר (סנהדרין כו) אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה ואף ע''ג דהכא קרי ליה סופר והכא על הבית על כרחך הכל אחד כדפרישית:&quot;","233","","3584","True","True","False","","302","79.176.25.223","0","1048","בבא בתרא|סז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);