var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=8330;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("8324","0",""שתי" הלחם?","24/03/11 01:49","יח אדר ב","תשע"א","01:49","המכריע","עד שיפגל בשתיהן. כלומר בשתי הלחמים של עצרת.
ולהלן לא תימא עד שיפגל בשתיהן (הלחמים) אלא בשניהן (הכבשים).
ואחר כך, אי אמרת בשלמא בשניהן ובשתיהן וכו'.
והמקור בפסוק לחם תנופה שתים.
וכך תמיד, שתי הלחם.
והוא פלא. לחם נקיבה?","199","","5570","True","True","False","","202","213.151.47.50","0","0","מנחות|יג ע"ב",""),new Message("8325","8324","עוד קשה","24/03/11 03:36","יח אדר ב","תשע"א","03:36","דוד כוכב","לשון נקבה נמצא גם בדברי שמואל (א' פרק י, ד) וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם.

אולם שם בשמואל א' פרק יז, יז:
וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ קַח נָא לְאַחֶיךָ אֵיפַת הַקָּלִיא הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה

וכן בדברי ירבעם במלכים א פרק יד, ג
וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם

והלא ישי ושמואל באותו דור היו, גם חילוק בין שבטי יהודה ויוסף לא יצלח פה, כי ישי יהודי וירבעם מאפרים.

והיה מקום לדחוק כדברי ר"י בתוספות מסכת קידושין דף לז ע"ב:
"לשון התורה לחוד ולשון נביאים לחוד",
ושאעפ"כ במספר 'שתי' היו רגילים לנקוט באשגרת לשון דאורייתא. וכן בלשון חכמים.

אלא שעל ויקרא פרק כד פסוק ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ
כתב רש"י: ואכלהו - מוסב על הלחם, שהוא לשון זכר.

אלא צ"ל כדברי אבן עזרא בראשית פרק מט, כ על שמנה לחמו:
"ופה לחם לשון נקבה, וכן בית ומקום ויד ואש ועין ורוח וארץ וארון ועם".
שגם לחם בכלל עשרת הזכורים הנקובים.","125","","5570","True","True","False","","135","95.86.119.124","0","8324","מנחות|יג ע"ב",""),new Message("8328","8325","יישר כח","24/03/11 09:05","יח אדר ב","תשע"א","09:05","המכריע","אכן, לא העזתי להעלותו על דל שפתיי שלחם מן המשמשים בשני פנים, ויישר כח לציון האבן עזרא. גם בתורה בדרך כלל לדעתי זכר, כמו על הלחם לבדו ועוד, חשבתי שרק בשתי הלחם הוא כך, שכחתי שמנה, ועכ"פ יתכן שהיו רגילים כך בלשון חכמים רק בהקשר לשתי הלחם. כלישנא דקרא בזה.

בזכרוני שיש 24 דו פרצופין, מענין שמנה הא"ע רק י'. ולמשל השמיט מחנה. דומני שגם כוס וסכין ועוד ברשימה.","199","","5570","True","True","False","","185","213.151.47.50","0","8324","מנחות|יג ע"ב",""),new Message("8329","8328","עוד אחד","24/03/11 09:59","יח אדר ב","תשע"א","09:59","דוד כוכב","רש"י שמות פרק לה פסוק יז:
את עמודיו ואת אדניה - הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה.

ופה רשימה של 20 מילים עם מקורותיהן והנהוג היום.","125","","5570","True","True","False","","125","95.86.119.124","0","8324","מנחות|יג ע"ב",""),new Message("8330","8329","מניין הויה","24/03/11 10:11","יח אדר ב","תשע"א","10:11","דוד כוכב","ברשימה לעיל כללו לשון מקרא עם לשון חכמים, ויש להוסיף את אלו שהוזכרו באשכול הסמוך:

דוב, חמור, תור, נמלה, דלת, נר.","125","","5570","True","True","False","","210","95.86.119.124","0","8324","מנחות|יג ע"ב","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(53987);