המצב הנורא הזה, של חתונות שנערכות ביום רביעי וכלות שנחטפות להגמון ב"הכשר הרבנות" – נמשך כמעט ארבע שנים. עד שקמה כלה אמיצה אחת, עושה מעשה מתריס, מנוגד לגמרי להלכה. בחתונה הכי יוקרתית – חתונת הכהן הגדול, שבה כל נכבדי הדור נמצאים – היא פושטת מעליה את כל בגדיה, ומתריסה בפני כולם: "לאן הגענו! לא יתכן שזה רצון ה'! לא יתכן שההלכה תעזור לגוי רשע, תאוותן ומנובל לטמא את בנות ישראל!".
והאשה הזאת חוללה את המרד!
למה הגיע המרד בצורה כזאת דווקא?
ההלכה היא מערכת החוקים שחוקק הקב"ה. כל חוק הוא כבר התרחקות מהרצון המקורי. אמנם אנו זקוקים לחוק, אך בחוק יש "באג" מובנה. ברגע שיורדים לפרטי הפרטים ולכללים – מתרחקים מהמחוקק ומתרכזים בחוק. הדבר ידוע גם בכל מערכת חוקים. כך לדוגמא פוסק בית המשפט כי על פי החוק פלוני זכאי, אך מדובר בניצול החוק לרעה וברור כי לא למקרה מסויים התכוון המחוקק, אולם חוק הוא חוק.
במצבים אלו שהחוק התרחק כל כך מהרצון המקורי, חייב מישהו לקום ולצעוק, לטלטל את כולם ולהראות שזו לא כוונת המחוקק. כך לדוגמא צעקה החסידות בתקופה שבה ההלכה איבנה את הרגש וההתלהבות בעבודת ה'.
בית ראשון היה תקופה של נבואה, של שמיעת רצון ה' באופן ישיר. אולם בבית שני נגנזת הנבואה ומתחילה להתפתח ההלכה. במצב זה, היתה חייבת לקום המחאה על ההתרחקות מרצון ה' עד לאבסורד.
אי אפשר לזלזל בחשיבות החוק. החוק מעגן את הרצון של המחוקק במציאות. החוק עוזר לסייע שהרצון אכן יתגשם במציאות. אנו מכירים כיום תופעה של אנשים המזלזלים בהלכה ומסבירים שהם לא רוצים להתפלל לפי שעה קבועה, כי "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". ולא מרגישים את מנוחת השבת באיסורים המפורטים לפרטי פרטים ב"שמירת שבת כהלכתה". הם מסבירים שהם רוצים להתפלל מתוך רצון וכוונה אמיתית, לנוח בשבת ולהפוך אותו ליום משפחה, אך אינם צריכים את כל החוקים ה"קטנוניים" וה"יבשושיים" האלה. במציאות אנו רואים שאנשים כאלה בסוף לא מתפללים בכלל, עובדים בשבת וכבולים למדיה ולסלולר. ללא חוקים – כוונת המחוקק לא יורדת לפועל. בבית ראשון היו נביאים וכולם הרגישו את הצורך ברוחניות, אך כיוון שעוד לא תיקנו נוסח של ברכות ותפילות – בפועל בסוף עזבו את המקדש ועבדו עבודה זרה.
לכן לא יתכן שהמחאה על ההצמדות לחוקים גם כשהם נוגדים את כוונת הבורא תבוא מידי חכמי הדור, שתפקידם לייצב את ההלכה. המחאה היתה חייבת לבוא מאשה, שאינה לומדת תורה.

יש צורך בחכמים הדנים מתוך משקפי ההלכה: מותר ואסור.
ויש צורך בבעלי הרגש מחוץ להלכה שיטלטלו וימחו בשעה שזה עובר את רצון ה'.