כך פותח הרמב"ם את הפרוש שלו למשנה: "דע שכל מצוה שנתן הקב"ה למשה רבינו ניתנה לו עם פירושה, היה הקב"ה אומר לו המקרא ואח"כ אומר לו פירושו וביאורו וכל מה שכלל אותו המקרא המחוכם, . קרי לא סברות אלא מקורות (רובם העצום בע"פ וחלקן הקטן בכתב).

ולעניינו:

הדיון שלנו, המבוסס על הסוגיה בזבחים צ"א, "אמר שמואל: לדברי רבי טרפון, המתנדב שמן – קומצו ומקטיר קומצו, והשאר נאכל לכהנים."
הרמב"ם פסק, אין מצב של קמיצה משמן בלבד, כי הוא פוסק שאין בכלל אפשרות להתנדב שמן לבדו.
הלכות מעשה הקרבנות, פרק י"ד, הלכה א': "כל המנחות באות מן החיטין... ואין מתנדבין יין בפני עצמו, ולא שמן בפני עצמו; אלא היין והשמן, עם הזבח הם באים, או עם המנחה."
מכאן שאין שום מקור איך קמצו שמן, כי מעולם לא בצעו פעולה כזו במקדש.