יישר כח!

חכ״א שליט״א כתב לי: כוונתו היתה להראות שהוא כלום. זה לשון ענווה. "דך" זה לשון מועט כמו שכתוב ישעיהו נז, טו (טו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים:

וחכ״א שליט״א כתב לי: על פשר ר"ת ד"ך. אין זה שייך דווקא לכאן.
בהקדמת ספר דקדוקי סופרים [ליקוטי גירסאות] עמ"ס סנהדרין. ישב על מדוכה זו במקומות אחרים.
וכ' שכך נהגו המעתיקים בכמה מקומות לציין סימן לעצמם. הוא משער שהר"ת הוא "דוכתיה כאן" כלומר שכאן הוא מקומו הנכון של קטע זה.
י
תכן.