|
|
אם אין תגובה, האם המשמעות היא כפי שחשבתי - שפשוט אין מקור לדברי הרמב"ם ? לא. זה רק אומר שאין תגובה. האם המשמעות היא שהרמב"ם 'המציא' מדעתו/סברתו את הקביעה שלו ? לא. אם כן, האם יש לדבריו תוקף הלכתי באמת, ומהו - בהשוואה לפסיקות המבוססות על מקורות חז"ל ? על סמך מה אתה סובר כי אם הרמב"ם קבע משהו מדעתו-סברתו, זה לא מחייב? מה המקור לקביעתך זו? בימינו במדינת ישראל אין שום הבדל בחיוב הגיוס בין בני שבט לוי לשאר ישראל, ונראה שגם הרמב"ם התכוון בעיקר למלחמת רשות ולא מלחמת מצוה או הגנה מפני אויב, אולם גם בתקופת בית שני נראה שלא היה הבדל ואין ראיה טובה מהראיה ההיסטורית של יוסף בן מתתיהו הכהן שהיה מפקד הצבא בגליל במלחמה כנגד הרומאים ( עד שנשבה ). ( נוכח כל זה תישאל כמובן השאלה לגבי פטורים אחרים משירות צבאי, אך אני נמנע מלהכניס ראשי לדיון שכזה ודי לחכימא ) עוד כמה הערות: 1. נחלקו פרשנים על דברי הרמב"ם האלו, האם הם מבוססים על דברי התורה או שמא מדעתו. 2. עוד נחלקו האם דברים אלו הם בבחינת אמירה ערכית כללית שאין בה פסיקה הלכתית, או שמא הם פסיקה הלכתית ממש. 3. גם החילוק בדברי הרמב"ם בין מלחמת רשות למלחמת מצווה נדון אצל מפרשים שונים, שחלקם התבססו על "חתן מחדרו וכלה מחופתה". 4. מלחמת הגנה מאויב היא בגדר של מלחמת מצווה - כך על פי הרמב"ם עצמו. 5. העובדה כי כהן מסויים היה מפקד צבאי, אינה מלמדת על פסיקה הלכתית, אלא על מעשה שהיה. אתה בטוח שיוסף בן מתתיהו פתח משנה תורה לפני שהסכים לקבל עליו את המינוי? |