|
|
שלום למאזינים היום יט' באייר תשפ"ו, נאיר בע"ה מס' הארות על דף ו במסכת חולין נעסוק היום במעמדם של השומרונים בהלכה. בדף של היום , נקבע לכאורה חד משמעית " לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁעֲשָׂאוּם גּוֹיִם גְּמוּרִין" האם כפשוטו? דבר ידוע הוא שאסור לפסוק מהגמרא כי מתברר שהדברים לא חד משמעיים. וגם כשלומדים בשו"ע יו"ד הלכות שחיטה סימן ב סעיף ח- "כותי האידנא דינו כעובד כוכבים" וכן ביורה דעה, סימן רס"ז סעיף מ"ז "ובזמן הזה - הכותים כעובדי כוכבים לכל דבריהם" מתברר שהדברים לא חד משמעיים שהרי באבן העזר סימן מד סעיף י פוסק השו"ע "כותי שקידש, צריכה ממנו גט" ומקורו בטור (שם) שהביא את פסיקת הגאונים , ציטוט : "ישראל מומר שקידש קדושיו קידושין וצריכה ממנו גט...וכותי הוה עובדא ואצרכיה גיטא רב יהודאי ומר רב שמואל ריש כלה". ומבאר הבית יוסף - ואף על גב דאמרינן בפ"ק דחולין (ו.) דעשאום כגוים גמורים לכל דבריהם משמע להני רבוותא דהיינו דוקא לענין שלא נסמוך עליהם באיסור והיתר אבל להפקיע קידושיהם לא: ובביאור הגר"א שם (אבן העזר סימן מד ס"ק יט) כתב : וכן קי"ל דגירי אמת הן ...ואף על גב דאמרי' בחולין שם דעשאום כעכו"ם גמורים היינו שאין נאמנים על איסור דאורייתא לחומרא אבל להפקיע קדושין לא גרע משאר גר שחזר לסורו נלך שלב אחד לאחור. נחלקו כבר התנאים והאמוראים האם הכותים גירי אמת או גירי אריות. הגמ' בדף שלנו קבעה שלא זזו משם עד שעשאום גויים גמורים. אולם מתברר שהראשונים נחלקו בהבנת גמרתנו. המהר'ם שיק (בשו"ת יו"ד סימנים תג-תז) חילק בין 3 שיטות ראשונים. 1. שיטת הרמב"ם (בפירוש המשניות ברכות ח וכן נידה לא:) - איגלאי מילתא למפרע שגיורם לא היה גיור והם גויים גמורים וממילא קידושיהם אינם קידושין. כך משתמע גם בתוס' לעיל ג: (ד"ה קסבר כותים גרי אריות הן) ציטוט - כותיים לא נתגיירו לגמרי כדכתיב במלכים (ב יז) את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים 2. שיטת הרשב"א (חולין ו) בשם הרמב"ן שאכן היו גרי אמת אלא ש"בימי רבי אמי ורבי אסי נתקלקלו כולם או רובם ולפיכך גזרו עליהם". לשיטה זו הם פסולים לשחיטה ולעדות מן הדין עקב היותם מומרים לע"ז. 3. שיטת רש"י (חולין ו) – רק מיעוטם של הכותים קלקלו, וכל הגזירה היא רק מדרבנן רק כהרחקה, כיון שמדינא גרי אמת הם חיזוק לשיטה שגויים גמורים בסוגייתנו זה רק לחומרא - ניתן להביא מהדוגמאות בסוגיא – החמירו על שחיטתו ועל יינו ולענין שלא מבטל רשות בשבת. להלכה למעשה קבע השו"ע , כפי שראינו בבית יוסף ובביאור הגר"א שהם כן גרי אמת, והקביעה שהם גויים היא רק לחומרא. חריג בדעתו הוא הש"ך ביו"ד (קנט -ה )שתמה מדוע אסור ללוות מהכותים בריבית. ציטוט: וצ"ע דהא קי"ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים ודוחק לומר דוקא להחמיר שתהא שחיטתן אסורה ויינם יי"נ אבל לא להקל דכיון שעשאום כעובדי כוכבים גמורים משמע דלגמרי עשאום כעובדי כוכבי' גמורים. כלומר – ששיטת הש"ך תואמת לרמב"ם. אבל התפארת למשה (על השו'ע שם) וכן הפתחי תשובה (שם) דחו דעת הש"ך מכח השו'ע שהבאנו באבן העזר סימן מד שקידושיו קידושין. נחזור לרובד העיוני. שיטת הרמב"ם והש"ך שהשומרנים גויים גמורים הן לחומרא והן לקולא, מתבססת כמו שאמרנו על הקביעה שמעולם לא התגיירו כדין אלא מחשש האריות. (ולשיטתם שלא נפסקה להלכה – אם קידשו אינם צריכים גט ומותר ללוות מהם בריבית). אולם הגרי'ד סולובייציק, ברשימות שיעורים (יבמות יז.) מקשר את הביטוי אצלנו בענין הכותים - "עשאום כגויים גמורים" לביטוי זהה ביבמות יז. ביחס ל-10 השבטים – אמר רב יהודה כי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁעֲשָׂאוּם גּוֹיִם גְּמוּרִים שֶׁנֶּאֱמַר בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ ושואל הרב סולובייצ'יק - צ"ע בביאור הגמרא דהיאך יכולים החכמים להפקיע קדושת ישראל לקולא? ומבאר שהגמ' ביבמות היא מקורה של שיטת הרמב"ם שהכותים גויים גמורים גם לקולא. ועונה בשם סבו הגר"ח , וכיון שהדברים מחודשים ומפליאים אצטט אותם מהמקור: "הרמב"ם הסיק מסוגיין ביבמות שמהפסוק "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו" נתפרש דין דאורייתא דהפקעת קדושת ישראל, דהרמב"ם סובר שהחכמים עשו את עשרת השבטים לעכו"ם ממש והפקיעו מהם כל חלות קדושת ישראל מדאורייתא. ולפיכך היה כח לחכמים להפקיע כל חלות קדושת ישראל מדאורייתא אף מהכותים ולעשותם כעכו"ם לכל דיני התורה, ואפילו לקולא דיניהם כעכו"ם בלי קדושת ישראל כלל. והוסיף הגר"ח זצ"ל שמשמע לפי הרמב"ם שיסוד הדין הוא שאם יש קבוצת יהודים שהם מומרים לכל התורה כולה ושנשתקעו מהם כל שם יהודי, ואף הגויים שמסביבם אינם מחשיבים אותם ליהודים אלא לעכו"ם, אזי יש לחכמים כח התורה להפקיע כל חלות קדושת ישראל מהם ולעשותם כעכו"ם לכל דיניהם ואפילו לקולא" ... ועוד הביא בשם הגר"ח זצ"ל: "דה"ה היום בנוגע לצאצאי היהודים שנשארו בספרד אחרי הגירוש המכונים בשם ה"מאראנוס", (כלומר האנוסים) שבמשך הדורות נאבד מהם השם של יהודים, והם מחשיבים את עצמם ומזדהים היום כגוים מהעם הספרדי, וכן אומרים עליהם הנכרים שמסביבם, ומאחר שנטמעו במידה רבה כ"כ, קדושת ישראל שלהם פקעה ממילא וע"פ דין הרי הם נכרים גמורים לכל דיניהם - בין לחומרא ובין לקולא, והוא חידוש נורא עד כאן מפורטל הדף היומי , חולין דף ו ולהתראות מחר בדף ז |