יש מחקרים הבנויים בצורת ניסיון כפול סמיות על מקרים רבים ותוצאה סטטיסטית וכמובן שזה דורש בקרה כדבריך וכו' אבל ברפואה ובמדע יש גם תיאורי מקרים בודדים המצטברים לכדי מידע מהימן, ולא תמיד ניתן לבצע ניסויים חוזרים ונשנים ובכ"ז לתיאורי מקרים כאלו יש תוקף ומהימנות מדעית לחלוטין. לו הקשבת או קראת את תיאורי הנוירוכירורג ( שבמקור היה בכלל לא מאמין ורק נעשה מאמין בעקבות חשיפתו למקרים שתאר ) היית רואה שהוא מתאר מקרים רבים כאלו שאין ולא יכול להיות להם הסבר הגיוני אחר.
לטובת הקוראים אתאר בקצרה את המקרה המפורסם שהביא, אודות אשה שלקתה במפרצת מוחית שהצריכה כריתה ותיקון ( לבל 'תתפוצץ'), אולם כל עוד זורם דם במוח לא ניתן כמובן לבצע ניתוח שכזה. לכן הרדימו אותה וחיברו למכונת לב ריאות. אח"כ קיררו את גופה ל-16 מעלות צלסיוס, טמפרטורה שבה תאי המוח כבר לחלוטין לא פעילים מטבולית ואינם מתפקדים ( קו ישר ברישום חשמלי של גלי המוח )אך כמובן שהחומרים מהם מורכבים התאים לא התפרקו או נפגעו בטמפ' זו. אזי היטו את גופה כך שכל הדם יצא מהמוח ( הראש למעלה והרגלים למטה ) כך שניתן יהיה לבצע את הניתוח בלי דימום. אז ביצעו את הניתוח שנמשך כמה עשרות דקות, תיקנו את המפרצת וביצעו את ההליך ההפוך עד שגופה התחמם לטמפ' רגילה ואזי בהדרגה ניתקו אותה ממכשיר הלב והריאות והיא שבה להכרה מליאה ללא כל נזק גופני או מוחי.
לאחר הניתוח שאלו אותה מה היא זוכרת מהניתוח והיא סיפרה שנשמתה יצאה מגופה, ריחפה בחדר הניתוח וראתה מלמעלה את כל הליך הניתוח. היא ידעה מה המנתחים אמרו זה לזה במהלך הניתוח ואפילו איזו מוסיקה השמיעו בחדר הניתוח.
לאחר מכן נשמתה עברה במין מנהרה חשוכה שבקצה אור נעים ובעבר השני נפגשה בקרובים שלה שנפטרו ושם נמסר לה שעליה לשוב לעולם הזה כפי שאכן קרה.
חוויות ברורות אלו היא חוותה בעת שמוחה לא תפקד לחלוטין כנ"ל ולא זרם בו דם.
כאמור לא מדובר במקרה בודד אלא בתיאורי מקרה רבים דומים כפי שתאר. מקרה זה לא הוא ניתח אלא מנתח אחר.
לכן מעבר לדעות שלו שאין הכרח לקבל, בודאי לא כתורה מסיני, יש אצלו תיאורי מקרים רבים שלא מוכר למדע המטריאליסטי כיום הסבר אחר ראוי להם.
אבל גם ללא כל התיחסות לחוויות של נפטרים במות קליני או כבמקרה הנ"ל, עצם העובדה שעליה אי אפשר לחלוק, שמוחה של האשה בעת הניתוח היה 'מת' לחלוטין, בלי זרימת דם ובלי כל פעילות מוחית, וניתן היה לאחר מכן להשיבו לפעילות תקינה מחייב לענ"ד חשיבה מחודשת לגבי הגדרת המות ורגע המות, והמצב החוקי של בני אדם במצבים כאלו, האם הם נחשבים באמת 'מתים' או שמא כל עוד תאי המוח לא נפגעו מבנית ומולקולרית הם נחשבים חיים. וזה כל מה שבאתי לעורר בדבריי.