הרב כוכב,
התעכבתי בתגובתי כי רציתי לבדוק את המקורות שהבאת.
לענ"ד זה לא דומה.
כל הדוגמאות שהבאת הן טעויות בטווח הסביר, למשל יחס של 1.4 : 1.414 , או 3 : 3.141, או י"ב מיל מול כמעט י"ג מיל,
ואילו אני מדבר על טעות של חמישים אחוז!
המרחק בין כפר חנניה לכפר עותנאי הוא לא כ- 32 ק"מ, +-, אלא 45!

לדייני קיסרי היתה טעות כזו בסוכה ח' סע"א, והגמרא דחתה "ולא היא דהא קחזינא דלא הוי כולי האי", והראשונים שם ניסו להסביר איך הטעות החלה (ע' ר"ח תוס' ועוד),
כך שאם צודקים הזיהויים של כפר חנניה ציפורי וכפר עותנאי - אז יש לנו בעיה קשה עם המרחק.

עוד דבר, הגליל התחתון בודאי לא היה איזור מרעה, שנינו במרובה (ב"ק ע"ט ע"ב)
אין מגדלין בהמה דקה בא''י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל ובגמ' ת''ר אין מגדלין בהמה דקה בא''י אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל בסוריא אפילו בישוב ואין צריך לומר בחוצה לארץ תניא אידך אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו ... ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום וקודם משתה בנו ל' יום
לא ניתן לומר על הגליל בכללותו שהיה איזור מרעה, היות והיה מיושב בצפיפות. אבל אולי בקצוות, כמו שהזכירו את ספר עכו. בתוספתא הגירסא "המדבר שבספר עמיקו".

השיעור הזה של ששה עשר מיל נמצא גם בירושלמי , (ותודה לשטיינזלץ על ההפניות), על הבמשנה שם בבבא קמא - אמר ר' בא כגון מהיר שהיא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל.
( דבריו מובאים גם על המשנה בעבודה זרה פרק ראשון, המדברת על מכירת בהמה דקה לגויים במקום שנהגו להתיר. המשנה עם הגמרא שעליה מובאים גם בפסחים פרק רביעי "מקום שנהגו").
ומאמר מעניין נמצא גם בקהלת רבה א' י"ג (בשטיינזלץ יש טעות בהפניה הזו)
"... אבל ששבט ראובן ןגד שהרחיקו עצמם מן הגזל - לפיכך נתן להם הקב"ה נחלתם במקוםש אין בו גזל, שנאמר "והנה המקום מקום מקנה", וכן ממהיר ששה עשר מיל על ששה עשר מיל"
אני מצרף את השערתו של הרב יישכר תמר, בספרו "עלי תמר", על הירושלמי בסוגיא ההיא, היכן הוא ה"מהיר" המוזכר.