אצטט מדברי הגאון המופלא הרוגאצ'ובר בצפנת פענח (פכ"א מאיסו"ב הכ"ו) שעיקרם בנידון אחר, אך בין דבריו נוגע קצת בעניין זה:

[כתב הרמב"ם: ואין האיש רשאי לישב בלא אשה. ולא ישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לילד כו']. עיין בסוטה דף כ"ד בהך מחלוקת דר"א ורבנן. ועיין בהך דכתובות דף ע"ז ע"ב דלא שבקינן ליה למיתב בהדה. וכאן לא נקט איילונית כמו בהלכות אישות, ועי' בתוס' סוטה שפ ד"ה שאינה ראויה, מה דמחלק בין עקרה לבין שאינה ראויה לו, ועיין רש"י עירובין ד' מ"ז ע"א. ועי' תוס' גיטין מ"ו ע"ב דאיילונית אין לה רפואה לעולם ע"ש וכ"מ. וביבמות ד' פ ע"ב דאמר סריס דומיא דאיילונית בידי שמים, ולא קאמר להיפך, משום דסריס יש לו רפואה ואיילונית אין לה רפואה. אך באמת הנ"מ בין איילונית לעקרה דאיילונית החסרון באברי הזריעה שלה ועקרה החסרון באברי העבור, וכן משמע בסוטה ד' כ"ה ע"ב ועיין ביבמות דך ס"ד ע"א ובכתובות ד' י"א ע"א. וזהו הנ"מ שבין סריס לשחוף, עיין תוס' סוטה דף כ"ו ע"ב. וזה אין לו רפואה ג"כ. ועיין סוטה דף י"ג ע"ב גבי בא גבריאל כו' ועיין ב"ק ד' צ"ב ע"א דמבואר שם בדברי רש"י דאין באישה אבר להזריע (א.ה. וזו ראיה נפלאה). ועיין בתוס' נדה ד' י"ג דלא משמע כן, ושם ד' ל"א ע"א וכ"מ. ובאמת י"ל דזה המחלוקת דתנאי בבכורות ד' מ"ה ע"א גבי מפתח באשה, ועי' שבת ד' קי"א ע"א מוכח דגבי אשה עקרה אין לה רפואה. עכ"ל.