ברצוני להעלות בפניכם השערה על מיקומן של טבריה ושל מגדל נוניה.
אך תחילה הקדמה:
אני מצרף כאן בקובץ jpg את מפת איזור טבריה מאתר "עמוד ענן". הריבועים הם כמובן ק"מ אחד, כל אחד, והעיגולים הכחולים הם כמובן נקודות העניין הרבות הפזורות באיזור.
במפה אני מדגיש בפניכם את הנקודות הבאות:
• "בית הכנסת מגדל" – בית כנסת המתוארך לימי בית שני ומזוהה עם מגדל.
• מג'דלה – טעות שלי, צריך להיות מג'דל. מקומו של הכפר ערבי מג'דל ששכן שם עד תש"ח.
• תל רקת – שם מזוהה רקת שבמקרא (יהושע י"ט ל"ה)
• טבריה העתיקה – בתוך טבריה של ימינו.
• טבריה הרומית ביזנטית – הגן הלאומי חמת-טבריה, בו מצביעים על טבריה של תקופת המשנה והתלמוד
• וחמי טבריה, המעיינות החמים של ימינו.
לפי ויקיפדיה, טבריה הרומית נחרבה בתקופה הצלבנית, לראשונה בשנת 1099 אחרי קרב קרני חיטין, ובאופן סופי בשנת 1244. בשנת 1563 החלו דון יוסף נשיא ודונה גרציה לבנות את טבריה מחדש, אך הנסיון לא צלח. אינני יודע היכן בדיוק המקום בו בנו דון יוסף ודונה גרציה.
טבריה של ימינו הוקמה כידוע ע"י ר' חיים אבולעפיה, בשנת ת"ק 1740, ושערה הדרומי נמצא כק"מ וחצי מצפון לטבריה הרומית. אך גם בטבריה של ימינו, באיזור המכונה "טבריה העתיקה", ישנם עתיקות כבר מתקופת התלמוד אם לא קודם לכן.

ועכשיו מה דעתי:
שנינו בתוספתא עירובין (פ"ה מ"ב) "בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתא, ואין בני חמתא באין אלא עד מקום הקופא בלבד עכשיו בני טבריא ובני חמתא חזרו להיות עיר אחת:"
העיקרון ודאי זכור ללומדי הדף היומי, ומוזכר במשנה סוף פ"ה של עירובין, וכן במשנה הבאה בתוספתא: בתחילה היתה חמת כולה מובלעת בתוך אלפים אמה של טבריה, ולכן יכלו אנשי טבריה ללכת את כולה (ואף להמשיך הלאה כאילו חמת כולה היא ד' אמות), ואילו אנשי חמת יכלו להגיע בטבריה רק עד המקום בו כלו אלפים האמה שלהם. ולאחר מכן גדלו שתי הערים והתמזגו לעיר אחת.
העוגן שלי הוא חמי טבריה, שאני לא רואה סיבה להניח שהם זזו ממקומם. אי לכך אני מחפש את טבריה של תקופת המשנה פחות מקילומטר בסמוך לחמי טבריה – ואכן שם נמצא הגן הלאומי "חמת טבריה" ובו מציגים הארכיאולוגים את טבריה מהתקופה הרומית ביזנטית.
כאמור לעיל, כ-ק"מ וחצי מפרידים בין טבריה העתיקה של ימינו ובין טבריה הרומית. אפשר להתפרע, א"כ, ולשער ש"טבריה העתיקה" היא היא מגדל נוניא של ריש לקיש.
זאת בתנאי שנניח שהמיל עליו דיבר ריש לקיש אינו אלפים אמה אלא הרבה יותר מזה, כ- 1,600 מ', כפי גודלו של מיל סטנדרטי מאז התקופה הרומאית ועד ימינו, ובשונה ממידת המיל המקובלת בהלכה. ועל כך אני מקווה להרחיב בעתיד.