לאחר מחשבה, אולי אפשר לומר כך:
נתחיל בשאלה השניה - לפי שיטת בן זומא הטבילה הראשונה אינה מיוחדת ליוה"כ. זוהי טבילה שצריך לטבול כל הנכנס לעבודה. ממילא, היא אינה כלולה בהיקש שנעשה מקידוש ידיים ורגליים. בדיוק כפי שהטובלים בכל יום לא עושים זאת בקודש, כך גם יכול לנהוג הכה"ג. רש"י מדייק בלשונו ואומר "אף טבילות הבאות מחמת מחלפות היום במקום קדוש" - אבל טבילות הבאות מדינים אחרים, אין מקור לחייב שיהיו דווקא בקודש. עם זאת, כיוון שסוף סוף טבילה יש כאן, היא עולה למניין חמש טבילות.
השתא דאתינן להכי, אפשר לומר שאף לשיטת רבי יהודה העקרון הוא דומה. יש מקור המחייב את ארבע הטבילות של החלפת הבגדים להיות בקודש. חוץ מזה, יש הלמ"מ שצריכות להיות חמש טבילות. ממילא, אם לא היתה הגזירה דרבנן משום סרך טומאה, היינו מחוייבים להוסיף טבילה בשלב כלשהו כדי להגיע למניין חמש, אבל זו טבילה אחרת שאינה כלולה בהיקש לקידוש יו"ר. כיוון שמדרבנן תיקנו טבילה בבוקר, ממילא יש בה כבר גם קיום של ההלמ"מ והיא משלימה לחמש.
[הערה: בתוס' וגמירי ניתן לראות את הפיצול בין ההלמ"מ שמחייבת חמש טבילות אך לא אומרת מתי צריך לטבול, לבין הלימוד מהפסוקים שממקם אותן על סדר העבודה, וממילא לא קשה לומר שלא כל החמש הן חלק מסדר העבודה ממש]