"נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק אוכל בקדשים אחר ששים יום (כי אז בוודאות נטהר מצרעתו, אם היה מצורע)"

אם הנזיר הזה היה גם מצורע וגם טמא - הרי שלאחר 60 יום נטהר מצרעתו ולאחר 90 יום נטהר מטומאתו.
במשנה נאמר שלאחר 60 יום מותר בקדשים.

מכך משמע שנזיר טמא מותר בקדשים.

האמנם?