של כל בור באשר הוא בור ולא על הבל של בור מיוחד ה"יוצר מצב של הצטברות רעלים שגורמת מוות".

לקמן דף נ: "...התורה העידה על הבור ואפילו מלא ספוגין של צמר ..."
ופירש רש"י: "דכתיב בור סתם",
כלומר התורה מחייבת בכל בור ובכל הבל ואף שלא ייגרם הנזק מחבטה.

גם במחלוקת בין רב ושמואל הדבר ברור שלא מדובר באוויר מורעל:
דף נ:
"אמר רב: בור שחייבה עליו תורה - להבלו ולא לחבטו, אלמא קסבר: חבטה, קרקע עולם הוא דמזקא ליה".
רב מדבר על הנזק הנגרם מההבל הנמצא בתחתית כל בור לחיוב בעליו בתשלום הנזק (בין שהוא יצר את ההבל ובין שהתורה עשאתו בעליו) - ואינו מחייב על הנזק שנגרם מהחבטה בקרקע הבור (וכאן נהיה חייבים לומר שלדעת רב בחבטה זו התורה לא עשאתו בעליו של הבור והוא רק גרם שהנופל יעשה את הנזק לעצמו בהיחבטו בקרקע - הקרקע עצמה איננה המזיק).

היוצא מכך שרב סובר שההבל בכל בור יכול להזיק ולהמית.

גם לדעת שמואל שם::

"...ושמואל אמר: להבלו וכ"ש לחבטו, וא"ת: לחבטו אמרה תורה ולא להבלו, התורה העידה על הבור ואפילו מלא ספוגין של צמר".

שמואל מודה לרב שהתורה מחייבת על נזק שנגרם מההבל אף שההבל נוצר אגב מעשי החופר אך בשונה מרב הוא מוסיף: וכ"ש חייב על החבטה נגרמה באופן ישיר בגלל החפירה.
כך שגם אצל שמואל לא מצינו חילוק במרכיביו הכימיים של הבל הבור.