אכן לא נשתנו, אלא שבהלכות המקדש המרובות והמסובכות, בזמן כתיבת המשנה והגמרות, כבר לא היה מי שיזכור. ובכל מקום לא יתכן שדעתו של מי שיהיה להתיר או לאסור על סמך דרשה שהוא דורש מדעתו, לא מחייבת.

כל המחלוקות בדיני איסור והיתר, הינן מחלוקות בפרשנות, האם טעם כעיקר דאורייתא או לא, האם מין במינו בטל או לא, האם צרת הבת מותרת או אסורה, האם איסורים מבטלים זה את זה. המחלוקות הללו נעוצות בפרשנויות ההלכה המסורה, והאם הלכה זו דומה להלכה המסורה. ומסורות מבתי מדרש שונים, מאז משה רבנו. ולא ממוחם הקודח של יוצרי הלכות.