מוחם יכול להיות קר וצלול, אולם לא מחייב אותי, לא הבנתם ולא סברתם, אלא בהסבר מוכח שכך הדין, ע"פ מקורות מסורים ממשה או הסקה הגיונית ע"פ ק"ו או דמיון ברור מתוך הלכות מסורות, וזה מה שמחייב בפסוק: "ע"פ הדבר אשר יאמרו לך תעשה". עכ"פ לא יצירת הלכות, אלא הסבר הלכות.
הגמ' שהביא הראל מחלוקת אם מכשפה במיתה או לא, הינה תומכת בדברי, מה שאמרו לבן עזאי הוא שאי אפשר לקבוע הלכות ודיני עונשין ע"פ ק"ו (אין עונשים מן הדין) ולא ע"פ דרשות סמוכים או כל אחד משלוש עשרה המידות. אלא אך ורק מה שמקובל מימי משה.

ואם המלבי"ם. או מישהו אחר חושב אחרת, מותר לו.