כך המסקנה הפשוטה העולה בין היתר מקושיות הגמרא: "והתנן" וכן מ"גברא אגברא קרמית".
מזה עולה בפשטות שהיה חילוק מוסכם וברור לתקופות, הקובע האם הקושיא לגיטימית.
כמובן שיש להאריך מה פשרה של מוסכמה זאת (ישנם כמה הסברים), אך אין ספק שזהו מושכל ראשון השזור לאורך כל הש"ס.

כמו תמיד החכמים שחיו בתפר שבין תקופה לתקופה זכו למעמד אפור, החריג לכאן ולכאן. בנידון שלנו אפשר להזכיר את: ר' חייא, ר' אושעיא, בר קפרא, ריב"ל, לוי, רב, שמואל, ר' יוחנן.
גם במעברי תקופות מאוחרים יותר נוכחנו שמעמדם של החכמים בתפר היה מורכב. כך למשל בתקופת המעבר מהראשונים לאחרונים, כגון: תרומת הדשן, מהרי"ק, מבי"ט, מהריב"ל, רלב"ח, רדב"ז ועוד.