בהמשך הפרשה לאחר מפגש יעקב ועשיו מובא כי רצו לכרות ברית ביניהם " וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית--אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ. וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ, מַצֵּבָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; ... וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב: הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה, אֲשֶׁר יָרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ. עֵד הַגַּל הַזֶּה, וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה: אִם-אָנִי, לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה, וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת.."
הספורנו מבאר "מצבה" שיהיה הדבר יציב וקיים, יוצא אם כך שהאבן שיעקב לקח (שזה רמז לשבטים המאוחדים וללימוד הדף היומי המאחד את כולם) הורמה ל"מצבה" כלומר לימוד יציב וקיים (כדברי הספורנו), לימוד באחדות ובקביעות --- הוא בעצם חוצץ ומבדיל בינינו לעשיו.