ברור שאני מסכים לאמירה בסוף שחשבונות שמים גבוהים ואין בכוח בשר ודם לרדת לכבשונו של עולם. אבל חז"ל התייחסו בדיוק לשאלה שנשאלה ודיברו על כוח האדם שחוזר בתשובה ובוש ממעשיו הרעים שבכוח זה מתכפר לו
והובאו דבריהם בעוד מקומות ובראשונים.
וגם עמדה לו הזכות שיכול היה להינצל אם היה בורח ולא נלחם ובכל זאת הלך יחד עם בניו ונלחם ונפל בקרב כגיבור ונימחלו לו עוונותיו

מצורף מספר מקורות
ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כו
(אמר לו שמואל) לא חנם עשה לך הקדוש ברוך הוא זה אלא אשר לא שמעת בקול ה' אלהיך ולא עשית חרון אפו בעמלק ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים א"ל ואין מיערק אמר אין ערקת את משתזיב ואם את מקבל עליך מדת הדין מחר אתה ובניך עמי, מאי עמי אמר רבי יוחנן עמי במחיצתי כיון ששמע את דברי שמואל נתיירא שנאמר וימהר שאול ויפול מלא קומתו ארצה ויירא מאד מדברי שמואל, אמר לו אבנר ועמשא מה אמר לך שמואל אמר להם אמר לי למחר את נחית לקרבא ונצח ולא עוד אלא בניך מתמנין רברבין נטל שלשה בניו ויצא למלחמה אמר ריש לקיש באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ואמר להם באו וראו בריה שבראתי בעולמי בנוהג שבעולם אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין וזה יוצא למלחמה ויודע שנהרג ונוטל בניו עמו ושמח על מדת הדין שפוגעת בו, א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו, והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב אמר לו הקדוש ברוך הוא ולי אתה אומר אמור אל הכהנים שהרג שהם מקטרגים אותו שנאמר ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן, ת"ר על ה' חטאים נהרג אותו צדיק שנא' (ד"ה =דברי הימים= א י) וימת שאול במעל...

רד"ק שמואל א פרק כח
(יט) אתה ובניך עמי - שתהיו מתים כמו שאני מת ודרשו בו עמי במחיצתי בשכר שתרד למלחמה על מנת למות ולא תברח יכופר לך עון נוב עיר הכהנים ותהיה עמי במחיצת הצדיקים וכן דרשו בשכר שנתבייש במעשה נוב ולא זכר אורים נתכפר לו אותו מעשה וסמכו זה עוד לפסוק למען תזכרי ובשת בכפרי לך וגו' שכל העושה דבר ומתבייש בו מוחלין לו

אברבנאל שמואל א פרק כח
וחכמינו ז"ל אמרו במסכת ברכות (פרק א' י"ב ע"ב) שנתבייש לומר לפני שמואל באורים, לפי שהרג נוב עיר הכהנים, ואמרו שעל אותה בושה נתכפר לו עונו, ושלכן השיבו שמואל מחר אתה ובניך עמי, מאי עמי? במחיצתי:

תורת המנחה פרשת כי תצא / דרשה עב עמוד 647
בן שנה שאול במלכו, ודרשו רז"ל (יומא כב ב) כבן שנה שלא חטא, ואף על פי שהרג נוב עיר הכהנים כבר נתכפר לו דכת' (שמואל א כח יט) ומחר אתה ובנך עמי, עמי במחיצתי, כך דרשו רז"ל (ברכות יב ב). ובמה נתכפר לו החטא הגדול הזה, מפני שנתבייש ממעשיו דכת' (שם ו) וישאל שאול בה' ולא ענהו ה' גם בחלומות גם בנביאים, וכת' (שם טו) ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות, ואילו אורים ותומים לא אמר, מפני שנתבייש ממעשיו. וזהו שאמרו רז"ל (ברכות שם) כל העושה דבר ומתבייש ממנו מוחלין לו על כל עונותיו