אני מניח שכל הדוגמאות שהגמרא מביאה לא ארוך ולא קצר וכ' זה פרוט של הרעיון שהיא רוצה בן שיהיה מעורב בין הבריות ולא בולט בחריגותו
גם בחכם כנראה הכוונה לחוכמה חריגה שהרבה פעמים באה על חשבון היכולת להיות מעורב בין הבריות
מעבר לכך ניתן להסביר שחוכמה חריגה יכולה לגרום לו סבל גדול כי כל דבר במציאות נראה לו חסר ולא מספיק טוב
כדברי שלמה המלך בספר קוהלת בסוף פרק א "כי ברוב חוכמה רוב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב