לכאורא הוא היה צורבא מדרבנן
שהיה לו הרבה חובות ...אולי בגלל זה היו לו שני שמות (:
(או שמרתא זו אמו ומניומי אביו)
והוא היה חמקמק.... ובשבת ידעו שיוכלו לתפוס אותו.
(ואולי בגלל זה אמו עשתה לו גובתא דדהבא - יומא פד)

סימוכין...
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי
הוה מסקי ביה דבי ריש גלותא זוזי
אייתי קירא דבק בבלייתא דבק באפותיה (שם שעוה על בד והדביק על פניו)
חלף קמייהו ולא בשקרוה: (יבמות קכ)

אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי
הוה מסיק ביה רבה זוזי
אייתינהו ניהליה בשביעית (ידע שרבה יגיד....) אמר ליה משמט אני
שקלינהו ואזל
אתא אביי אשכחיה (לרבה) דהוה עציב
אמר ליה אמאי עציב מר
אמר ליה הכי הוה מעשה
אזל לגביה (אביי לאבא בר מרתא)
אמר ליה אמטת ליה זוזי למר
אמר ליה אין
אמר ליה ומאי אמר לך
אמר ליה משמט אני
אמר ליה ואמרת ליה אף על פי כן
אמר ליה לא
אמר ליה ואי אמרת ליה אף על פי כן הוה שקלינהו מינך
השתא מיהת אמטינהו ניהליה ואימא ליה אע''פ כן
אזל אמטינהו ניהליה ואמר ליה אף על פי כן
שקלינהו מיניה
אמר לא הוה ביה דעתא בהאי צורבא מרבנן מעיקרא...
(גיטין לז)

יישר כח