|
|
א. הביטוי "ואיכא דרמי להו מירמא" תמיד מופיע לאחר שאמורא מסייג את דברי המשנה. ב. הסייג תמיד נובע מתוך סתירה בין ברייתא לבין משנה. כאשר חז"ל אומרים לנו בגמ' "ואיכא דרמי להו מירמא", הם רוצים להדגיש לנו: אין לתרץ את הסתירה בין המשנה לברייתא ע"י העמדה במחלוקת תנאים. ולא זו בלבד אלא שהחילוק שהאמורא עושה הוא מחוייב המציאות ונפסק להלכה. והחילוק אינו נובע מתוך סברא של האמורא, אלא מתוך דברי התנאים. ואין להסתכל במקרה כזה על התירוץ של האמורא כ"שינויא דחיקא" שאינו להלכה. |